ספרה החדש של סטלה פול עוסק ביחסים בין צבע, אמנות ותשוקה ומכאן שמו: Chromaphilia: The Story of Colour in Art. הדיון המעמיק בלא פחות מ-240 יצירות מגולל את תולדות הצבע וכיצד נעשה בו שימוש באמנות לאורך מאות שנים.
שירן חרז, עיצוב פנים
[/column] [column]Colour is art’s greatest resource: pervasive and elusive, evanescent and״ ״.full of surprises
(Chromaphilia: The Story of Colour in Art, p.7)
צבע הוא חלק אינטגרלי מהתרבות האנושית, ומעולם העיצוב והאמנות בפרט. ספרה החדש של סטלה פול (Stella Paul) עוסק ביחסים בין צבע, אמנות ותשוקה ומכאן שמו: Chromaphilia: The Story of Colour in Art. זהו מחקר של תשוקה כלפי יצירות אמנות, הבוחן את המשמעויות והתאוריות השונות שנקשרות בצבעים מסוימים. הספר מציע סקירה היסטורית ותרבותית של צבע כאלמנט המקשט את עולמנו ומכניס אליהם חיים ומשמעות.
[caption id="attachment_9400" align="aligncenter" width="750"]
כריכת הספר Chromaphilia: The Story of Colour in Art[/caption]
המחברת היא היסטוריונית אמנות ובעברה מנהלת בכירה של תכנית השמע במוזיאון המטרופוליטן שבניו יורק. הרקע ההיסטורי של פול בתחומי העיצוב, הכתיבה והמדיה סיפק לה את הכלים הנדרשים לחקירה הרחבה שכתבה בספר. בספרה, פול מתייחסת לצבע כאלמנט מרכזי וחשוב באמנות ובוחנת יצירות אמנות רבות בדגש על איזון ובחירת הצבע כמקור לפרשנות ולניתוח רגשי. הערך הסימבולי של כל צבע משתנה בהתאם להקשרו ההיסטורי והתרבותי.
הדיון המעמיק בלא פחות מ-240 יצירות אמנות, מגולל את תולדות הצבע וכיצד נעשה בו שימוש באמנות לאורך מאות שנים. עיצוב הספר מתייחס לצבע לא פחות מהתוכן שלו: כל פרק מעוצב בצבע מסוים, שהוא האלמנט המרכזי ביצירות שמוצגות בו. הספר מחולק לעשרה צבעים: חום, אדום, כחול, סגול, צהוב, ירוק, לבן, אפור, שחור, וקודה (צבע שמורכב משתי מערכות צבע שונות).
[caption id="attachment_9402" align="aligncenter" width="750"]
כל פרק מוקדש לצבע אחר.[/caption]
Give me some mud off a city crossing, some ochre out of a gravel pit, and I״
״picture if you give me time to gradate my mud and subdue my dust
(p.12)
הפרק הראשון חוקר את הצבע החום. אחד הניתוח המעניינים בפרק מתייחס ליצירתו של ג'וזף בויס (Beuys), "בתי השאמאן" ("Houses of the Shaman"). הצבע החום שבויס משתמש בו נקרא "בראונקריוז" (Braunkreuz) שמורכב מצירוף המילים הגרמניות "חום" ו-"חוצה". זהו צבע חום-אדמדם צפוף ואינטנסיבי, ששימש לצביעת בתים בגרמניה הכפרית. הצבע האטום מרפרף להיסטוריה התרבותית, הפוליטית והאישית של בויס ושל גרמניה ויוצר תחושה של אדמה קדמונית ושל חיבור כמעט מיסטי לטבע. פול טוענת שבויס לוקח את הצופה למקומות חשוכים מאוד אך גם מאמין בכוחה של השפעה הפוכה ממה שהעין פוגשת, מה שהוא מכנה "אנטי דימוי".
[caption id="attachment_9405" align="aligncenter" width="750"]
Houses of the Shaman, Beuys[/caption]
"הצבע הראשון, הנעלה והחשוב ביותר שיש בנמצא" (עמ' 42): את המשפט הזה כל אחד יכול בקלות לייחס לצבע האהוב עליו, אך כשמדובר במאה החמש-עשרה, הכוונה היא לצבע האדום. לטענתה של סטלה פול, הפיגמנט האדום מייצג אקזוטיות או סכנה. באמצעות הצבע האדום ניתן לחקור את הקונספט של נדירות ובלעדיות, ואיתם מגיעים טעם, עודפות ושליטה וכולם עטופים בצבע.
צבע משחק תפקיד מרכזי ביצירת תמונה הרמונית. מאפיין חשוב בשימוש בצבע היא כמות הגירוי שלו שנמדדת לפי רמת הבהירות, למשל כשאמן רוצה להדגיש היבט או חלק ספציפי ביצירה. פול דנה ביצירה חשובה של האמן פרה אנג'ליקו (Fra Angelico), שמתאפיינת בכתמים בהירים של צבע רווי. הכרומטיות שלה משקפת את הפרקטיקה של ימי הביניים המאוחרים. הצבע מתפקד ביצירה כמעט כמו תכשיט, והאמן מביע את הצבע כערך ולא כמראה נטורליסטי. שאיפתו הייתה לבטא את הסצנה והערך המלא של הצבע באמצעות הדרגה עדינה או מיזוג טונאלי, אטימות ובוהק, כל זה על מנת לשמר את הברק של חומרי הגלם של הצבע.
[caption id="attachment_9401" align="aligncenter" width="750"]
Scenes from the Nativity, panel one from the Silver Treasury of Santissima Annunziata, Fra Angelico[/caption]
הפרק השלישי מוקדש לצבע הכחול, שניחן בכוח ייחודי לציון מקום ומרחק, והוא משמש ליצירת אשליה מניפולטיבית של נפח. היצירה "נגן הגיטרה הזקן" של פאבלו פיקאסו (The old guitarist” ,Pablo Picasso"), מוקדשת לצבע דומיננטי אחד אבל מייצרת קשת שלמה של תגובות. הכחול המתפשט על פני היצירה מבטא תחושת עצב. הבשר הכחול והלא טבעי, האיברים המוטלים, הבגדים הקרועים והחלל הקודר שמקיף את הגיטריסט מודגשים על ידי הצבע הכחול העקשן, שמייצר אווירה ולמעשה מהווה את הנושא של היצירה. עבודה זו של פיקאסו מדגימה יפה את השימוש בצבע ככלי ויזואלי מרכזי להעברת מסרים, תחושות ומחשבות.
[caption id="attachment_9410" align="aligncenter" width="750"]
The old guitarist, Pablo Picasso[/caption]
"עלינו לסלוח על התשוקה המטורפת לסגול" (עמ' 102). טכניקת הצביעה משפיעה על התחושות שיצירת האמנות מעוררת בצופה. טכניקת הצביעה של סרה (George seurat) מתחלקת לטונים של נקודות צבע קטנות וטהורות. סרה משתמש בפיגמנט הסגול בשילוב צבעים משלימים, כך שהעין תופסת את הצבע המעורבב כאפקט של אור. טכניקה זו חייבת להיות קפדנית על מנת לייצר את האפקט הספציפי הזה ולא ערבוביה חסרת פשר של צבעים.
[caption id="attachment_9408" align="aligncenter" width="750"]
Poseuse de dos, Georges seurat[/caption]
בעולם האמנות זהב הוא הרבה יותר ממתכת יקרה: יחסי הגומלין הייחודים שלו עם אור וצל הופכים אותו לנחשק במיוחד. לאורך ההיסטוריה נעשה בו שימוש ביצירות אמנות הקשורות לדת מחד, ולמעמד הגבוה והאצולה מאידך. הפסל האיטלקי צ'ליני (Cellini) משתמש בזהב ביצירתו "מרתף המלח" ("Salt cellar") בשביל ליצור ברק ויוקרה. מלח הזהב המפואר של צ'ליני נוצר תחת חסותו של פטרון מלכותי. יצירה זו מייצגת את השאיפות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של בית המשפט של פרנסיס, מלך צרפת של אותה תקופה.
[caption id="attachment_9409" align="aligncenter" width="750"]
Salt cellar, Cellini[/caption]
אז אם בא לכם להכניס קצת צבע לחיים, אתם מוזמנים לעלעל ביצירות הרבות והצבעוניות שתמצאו בספר המיוחד הזה.
שם הספר: Chromaphilia: The Story of Colour in Art
מחברת: Stella Paul
מוציא לאור: London, New York; Phaidon Press
שנת פרסום: 2017
בספריית המכון: PAU7.017.4
כל התמונות צולמו ע"י שירן חרז
[/column]
