רוני קוך אספה מאות משפטים שנכתבו על קירות תאי שירותים, והפכה אותם לפרויקט גמר שקשה לפספס. מאז הספיקה לעצב שני פונטים וגם להשתתף במוזיאון הפופ-אפ האחרון בתל אביב. ישבנו לראיון על הלימודים, העבודה ואיך לא – על קירות השירותים הציבוריים ברחבי העיר.
טל קוינטנר, עיצוב פנים
ספרי קצת על עצמך.
אני רוני, בת 29. נולדתי תל אביב, למדתי בתיכון עירוני א' במגמת קולנוע, הדרכתי בצופים ושירתתי כמורה חיילת בפנימיה. הגעתי לתואר בתקשורת חזותית בשנקר מבלי שהיה לי רקע כלשהו באמנות, אבל עולמות הויז'ואל תמיד עניינו אותי. לי ולאחותי היתה מסורת של ימי הולדת בקונספטים שונים, ואלו בעצם היו העיצובים הראשונים שלי. כשהשתחררתי לא ידעתי אם לפתח את הכיוון הזה או להמשיך עם החינוך הבלתי פורמלי. נרשמתי למכינה ושם הבנתי שאני בתחום הנכון. התקבלתי לשנקר והתחלתי את הלימודים.
ספרי לי על פרויקט הגמר שלך.
במהלך הלימודים מאוד עניין אותי ללמוד לעומק את עולם הטיפוגרפיה וזו ההתמחות שבחרתי. בפרויקט הגמר שלי בחרתי להתעסק בגרפיטי בשירותים ציבוריים. זו נראתה לי תופעה מרתקת שמשלבת בתוכה ויזואליות מאוד מסוימת, כתבי יד שונים (שאפשר גם לכנות "לטרינג", שבשונה מפונט הוא ציור אותיות לטובת הקשר עיצובי מסוים).
תופעת הגרפיטי בשירותים הציבוריים (שבאנגלית נקראת Latrinalia, ובשפה העברית אין לה שם) לאט לאט נעלמת, כי הכל עובר לרשתות החברתיות. משם גם הגיע השם של הפרויקט : "דה טוילט פיד". עניין אותי להסתכל על הגרפיטי בשירותים כעל סוג של טוקבקים, צורת תקשורת שמאפשרת חופש ביטוי מוחלט, לטוב ולרע. דבר נוסף שתפס את תשומת ליבי הוא שזו אחת הפלטפורמות היחידות שמאפשרות פנייה למגדר אחד בלבד, ועניין אותי לבחון את ההבדלים בין המשפטים בהקשר המגדרי.
בתור התחלה, פתחתי עמוד אינסטגרם בשם "דה טוילט פיד", צילמתי והעליתי משפטים שנתקלתי בהם וביקשתי מאנשים להצטרף ולשלוח לי גרפיטי-שירותים. ככה התאפשר לי להגיע לטווח רחב של א.נשים, נשים וגברים בגילאים שונים ממקומות שונים ברחבי הארץ. אספתי מאות משפטים. לא ידעתי עדיין מה אעשה איתם ולאן יתגלגל הפרויקט. את המשפטים שאספתי חילקתי לחמש הקטגוריות הנפוצות ביותר: העצמה, אלימות, זנות, פואטיקה והבניה מגדרית. מכל אחת מהקטגוריות יצרתי "קולקציה" של אריחי קרמיקה.
הבחירה באריחים לא הייתה מיידית, היא עברה המון בדיקות בדרך. באיזשהו שלב הסתכלתי על "קיר" האינסטגרם שנראה ממש כמו קיר אריחים והגיע הרגע בו כל הקצוות התחברו.
את כל אחת מהקטגוריות אפיינתי בדרך אחרת. הכנתי לוח השראה וערכתי מחקר עבור כל קטגוריה כדי להבין איך אני מעבירה תחושה מסוימת דרך האותיות והעיצוב של אריח. עיצבתי סגנון אותיות וקומפוזיציה, ובחרתי צבעוניות מובחנת לכל קטגוריה.
בסופו של דבר הצגתי כל קולקציה בפני עצמה, וגם יצרתי "קיר" שמערבב בין כולן. ראיתי ערך בלהציב משפט כמו "תאהבי את עצמך אחותי" לצד "אני שמנה", או משפט כמו "אמן יאנסו את שיר" לצד "דרושה נערה עובדת" ו-"אל תדאגי את תהיי בסדר". מבחינתי, הצבת הקטגוריות השונות זו לצד זו יוצרת פסיפס של החברה הישראלית על רבדיה השונים.
איך פרויקט הגמר שלך הגיע למוזיאון הפופ-אפ האחרון בתל אביב?
הפרויקט המשיך לחיות גם אחרי שסיימתי את התואר. המשכתי לתעד ולפרסם כתובות גרפיטי. בפרויקט הגמר עיצבתי תשעה אריחים מכל קטגוריה והצגתי אותם באופן שסיפר על המחקר, אבל מבחינתי לא מיציתי את הפרויקט, והיה לי חלום ליצור יום אחד חדר שירותים שלם מהמשפטים שאספתי.
כשהתפרסם קול קורא לתערוכה הגשתי מועמדות. כשהפרויקט נבחר להשתתף, הרחבתי את הקולקציות הקיימות ועיצבתי אריחים רבים נוספים. בגלל שיצרתי אפיון מאוד ברור לכל קטגוריה, הרחבת הקולקציות היתה פשוטה וזורמת. ברגע שהבנתי לאיזו קטגוריה כל משפט שייך העיצוב הגיע בטבעיות, וכך יכולתי לעצב עשרות אריחים חדשים במגבלת הזמן שהיתה לי.
התערוכה הייתה מאוד מרגשת והיוותה עבורי סגירת מעגל. אני עדיין ממשיכה לתחזק את העמוד באינסטגרם וכנראה שלנצח אמשיך לאסוף משפטים בשירותים ציבוריים.
ספרי לי על הרגע שאחרי סיום הלימודים.
אחרי סיום התואר לקחתי הפסקה של חצי שנה, ניקיתי את הראש מהתואר האינטנסיבי, והגעתי למצב שאני ממש מתגעגעת ליצירה ולעיצוב. בהתחלה כיוונתי יותר לכיוון של מיתוג ופרינט, אבל ברגע שהגעתי לסטודיו designit, סטודיו לעיצוב ואסטרטגיה שמתעסק בעולמות הדיגיטל, הוקסמתי מהגישה הייחודית שמשלבת עיצוב ומחקר. מאז עברו כבר שנתיים וחצי ואני עדיין שם, לא מפסיקה ללמוד ולהתפתח.
ועל הדרך את יוצרת גם פונטים.
עיצבתי שני פונטים: פונט "אבג" עוצב במהלך הלימודים במסגרת קורס עיצוב פונט בהנחיית אברהם קורנפלד. הפונט התבסס על הלוגו של חנות בגדי הגברים "אבג" שפעלה בארץ בשנות החמישים של המאה הקודמת. מתוך הלוגו יצרתי מערכת אותיות שלמה. היום ניתן לרכוש את הפונט ב׳פונטימונים׳, מבית אאא.
הפונט השני שיצרתי נקרא "קרנטינה". במהלך הקורונה יצא לי לעשות עבודות פרילאנס ושמתי לב למחסור בפונטים חינמיים בעברית. נזכרתי כמה נהנתי לעצב פונט וכמה אני אוהבת להתעסק באותיות, והצבתי לעצמי מטרה – לעצב פונט עברי ולשחרר אותו לשימוש חופשי.
עיצוב הפונט קרה סביב התקופה של המחאה בבלפור, מה שהשפיע על האופי שלו: רציתי ליצור פונט כותרות צועק ובולט. הפונט עוצב לאורך הסגרים והבידודים ומכאן גם שמו, "קרנטינה" מהמילה קוורנטין. לאחר תהליך ארוך של כמעט שנה שכלל את עיצוב הפונט בעברית ובאנגלית, והתאמתו לקריטריונים השונים של גוגל, כיום הפונט ניתן להורדה בחינם בגוגל פונטס. עברו כמה חודשים מאז שהפונט שוחרר ויוצא לי להיתקל בו המון, זה מרגש ומספק.
לסיום, טיפ לסטודנט.ית?
אני חושבת שרק אחרי שנתיים בתואר הבנתי שהמרצה הוא לא לקוח. אם הייתי יכולה לחזור בזמן ולתת טיפ לעצמי הייתי אומרת לנסות להתייחס אל הלימודים כאל מגרש משחקים. זה הזמן והמרחב להתנסויות, לבדיקות. ההבנה הזו מאפשרת ליצור ממקום יותר נכון ובריא.
"The Toilet Feed" עדיין פעיל באינסטגרם וכיום רוני מוכרת את האריחים שעיצבה עם משפטים ופואטיקה שקשה לעמוד בפניהם. נראה שיש לפרויקט הזה עוד הרבה לאן לצמוח, כל עוד אנשים ימשיכו לקשקש על קירות השירותים הציבוריים.
אינסטגרם: ronykoch@
דה טוילט פיד: the_toilet_feed@
פייסבוק: ronykoch
פונט אבג פונטימונים: https://fontimonim.co.il/font/obege
פונט קרנטינה גוגל פונט: https://fonts.google.com/specimen/Karantina
כל התמונות (מלבד הראשונה), צילום: רוני קוך
