מה משותף לכתב העברי, הערבי, הקירילי והלטיני? על פניו נדמה שמעט. אבל הטיפוגרפית יוליאנה גורקורוב לא נרתעת מההבדלים, אלא מתמודדת איתם כאתגר המרכזי של עבודתה. המטרה: יצירת פונטים בינלאומיים שמדגישים את קווי הדמיון בין האלפבתים השונים, ומאפשרים לדוברי שפות שונות לקרוא פתאום בשפה קצת אחרת.
איתי ברן, תקשורת חזותית
[/column] [column]יוליאנה גורקורוב נולדה באוקראינה, גדלה בישראל, וכעת היא מתגוררת בגרמניה, למשך כמעט 9 שנים. שם, היא סיימה לימודי תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית, ולאחרונה היא גם סיימה תואר שני. את שניהם היא עשתה באוניברסיטת פולקוואנג לאומנויות שבעיר אסן. כיום, יוליאנה עובדת כגרפיקאית באוניברסיטה, וממשיכה לפתח את הפרויקטים שלה מהלימודים.
[caption id="attachment_10714" align="aligncenter" width="750"]
יוליאנה גורקורוב. תערוכת פרוייקט גמר לתואר שני באוניברסיטת פולקוואנג שבגרמניה[/caption]
כשנסעתי לגרמניה בעצמי ללמוד באוניברסיטת פולקוואנג במסגרת תכנית חילופי הסטודנטים, שמעתי רבות אודותיה, והבנתי שעלינו להיפגש. לא רק משום שהיא אחת הישראליות הבודדות בעיר, אלא גם בגלל התוכן הייחודי של עבודתה: יוליאנה מגדירה את עצמה כ"מעצבת גרפית רב־לשונית". היא דוברת חמש שפות: רוסית, עברית, אנגלית, גרמנית וערבית. כשנפגשנו לראשונה בסדנת כריכת הספרים באוניברסיטת פולקוואנג, יוליאנה כרכה את הספר שהכינה לרגל סיום התואר השני, אשר אוגד בתוכו את כל הפרוייקטים שיצרה, פרוייקטים היוצרים חיבור בין השפות השונות אותן היא דוברת. התרשמתי רבות מעבודותיה, והן המשיכו להדהד בזיכרוני גם לאחר שחזרתי ארצה. לא מזמן, החלטתי ליצור שוב קשר עם יוליאנה ולראיין אותה.
[caption id="attachment_10716" align="aligncenter" width="750"]
כריכת הספר Global Alphabet, ובו הפרוייקטים של יוליאנה[/caption]
העבודות שלך עוסקות רבות בניסיון ליצור אלפבית גלובלי. מאין נובעת ההתעניינות שלך בגלובליזציה?
בגלל הרקע הרב-תרבותי שלי, אני מתעניינת במכנה המשותף בין תרבויות שונות ובהתקרבות התרבותית שמתרחשת דרך הגלובליזציה. במהלך הלימודים, רציתי לחקור את הנושא ותחום שהתאים לכך במיוחד הוא עיצוב גופן.
המילה "פולקוואנג" כתובה בחמשת הגופנים של יוליאנה[/caption]
את עוסקת בשפות שונות וסוגי כתב מגוונים: הכתב הקירילי, הכתב העברי, הכתב הערבי והכתב הלטיני. תוכלי לספר מה מעניין אותך בכל כתב ושפה? מה השוני והמשותף ביניהם?
למרות השוני בין השפות, בימינו יש מילים בינלאומיות רבות שכמעט כל אחד מבין. לדוגמה, המילה פיצה. אבל אם אדם שלא מבין עברית רואה את המילה פיצה, אין לו מושג שזו מילה שהוא מכיר. ממבט ראשון, הכתב העברי, הערבי, הלטיני והקירילי נראים שונים לגמרי, למרות שלמעשה יש להם מקור היסטורי משותף: האלפבית הפיניקי, שהתפתח מהאלפבית הפרוטו־כנעני. צורות האותיות התרחקו אחת מהשנייה ככל שהתפתחו השפות השונות, על כיווני וזוויות הכתיבה וכו'. אבל אם מתחילים להתבונן באותיות נפרדות, להפוך אותן ולפשט את הצורות – פתאום אפשר למצוא קווי דמיון רבים. כשגיליתי שיש הרבה יותר דמיון משוני, החלטתי שאני חייבת להראות את זה גם לאחרים. המחשבה על כתב אחד שאנשים בני תרבויות שונות יוכלו לקרוא בו בו-זמנית ריתקה אותי. כך התחיל עיסוק של כחמש שנים בניסיון ליצור אלפבית גלובלי שהתוצאות שלו הן חמישה פונטים.
אפוקליפסה: גופן עברי־לטיני[/caption]
פונט אפוקליפסה נועד להפוך את האות העברית לידידותית יותר לעין הלטינית. מדוע לדעתך קיימת רתיעה מהאות העברית?
אני לא חושבת שזו רתיעה אלא חוסר יכולת "לתפוס" את הצורות, שרובן נראות לאנשים "אותו הדבר". במהלך הלימודים תמיד כתבתי לעצמי הערות בעברית וזכיתי להרבה מבטים סקרנים. פעם אפילו שאלו אותי אם זה כתב סתרים שהמצאתי כדי שאף אחד לא יבין מה אני כותבת. אבל אם מבינים ש-ר' זה כמו r הפוכה, ף כמו p וכן הלאה, פתאום ההתבוננות באותיות היא אחרת לגמרי. בפונט איחדתי צלילים דומים של אנגלית ועברית באות אחת שצריך לסובב או לשקף בהתאם לאלפבית.
באילו פרוייקטים הגופן הופיע?
הגופן השתתף בתערוכות שונות. השתמשתי בו לעיצוב ספר ללימוד האלפבית העברי וגם בעיצוב לוגו להרצאות בנושא הגירה יהודית.
בבל2014: המילה "חולון" מוצגת בארבע שפות שונות[/caption]
בבל2014: הצלחת ליצור מערכת סימנים מורכבת מאוד אשר משלבת בין הכתב הקירילי, הכתב העברי, הכתב הערבי והכתב הלטיני, וזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית. אילו עקרונות הנחו אותך בעת העבודה על פרוייקט זה? באילו קשיים נתקלת וכיצד התגברת עליהם?
אין דבר העומד בפני הרצון 😉 האתגר הראשון היה לחלק את האותיות לפי קבוצות של צליל. כמובן שאין חפיפה של 100% בין האלפבתים. האלפבתים התרחקו מהמקור המשותף, יש אותיות וצלילים שקיימים רק בחלקם ויש גם אותיות שיכולות לשמש ליותר מצליל אחד. למזלי, רק חלק קטן מהאותיות היה בעייתי ולרובן אפשר היה למצוא פתרון. את האות ו' לדוגמה, החלטתי לחלק לשלוש צורות, לפי הצלילים שהיא יכולה לסמל: V ,O ,U. האתגר השני היה כמובן ליצור צורה משותפת. כדי להקל על התהליך, השתמשתי בכל סוגי האותיות: אותיות גדולות וקטנות, אמצעיות וסופיות, דפוס וכתב יד.
בבל 2014[/caption]
כיצד משתמשים במערכת הסימנים הזו?
כל אות שעיצבתי היא מין "מכנה משותף". את האותיות צריך להפוך או לשקף בהתאם לאלפבית, אבל הצורה הבסיסית נשארת זהה. ניסוי שערכתי באחת ההרצאות שלי הראה שאחרי היכרות עם מערכת הסימנים, המשתתפים הצליחו לקרוא מילים בעברית שכתובות בפונט בבל. חלק אפילו הצליחו לזהות אותיות עבריות "אמיתיות" ע"י השוואה לאלפבית הלטיני. זו היה מאוד מרגש עבורי.
אקרופונט: אלפבית פיקטוגרמי #1[/caption]
בניגוד לגופן בבל, שמנסה לשלב בין כל סוגי הכתב, גופן אקרופונט מתרחק מהעולם הטיפוגרפי על ידי שימוש בפיקטוגרמות. כאמנית המבקשת ליצור אלפבית גלובלי, מה היתרונות בהתרחקות מהאותיות הידועות, ומה החסרונות?
באקרופונט רציתי לנסות גישה אחרת: במקום להשוות או לחבר בין האלפבתים הקיימים, רציתי לנסות ליצור אחד חדש. היתרון הוא שיש צורה אחת משותפת שלא צריך לסובב או לשקף. החיסרון: זה דורש קצת יותר זמן ללמוד את האותיות ולהבין מה כתוב. כדי לעצב אלפבית חדש החלטתי לחזור לתהליך המקורי של התפתחות הכתב שנקרא אקרופוניה – ציורים שמסמלים את האות הראשונה במילה שהם מייצגים. חיפשתי מילים בינלאומיות שמתחילות באותה האות בשפות שונות ומהן יצרתי מערכת פיקטוגרמות.
אקרופונט: אלפבית פיקטוגרמי #2[/caption]
פונט לאטאר הוא שילוב בין ערבית ללטינית. מהם הפתרונות שהגעת אליהם בשביל ליצור שילוב מוצלח?
במסגרת פרויקט האלפבית הגלובלי רציתי לנסות גישות שונות ועיצוב שונה לכל פונט. עד עכשיו דיברנו על שתי גישות, האחת היא חיבור של האותיות לצורה משותפת והשניה היא יצירת צורה חדשה. הגישה השלישית היא לנסות לחבר את האותיות כפי שהן, לפי צליל, בלי לשנות את הצורות המקוריות יותר מידי. היתרון הוא כמובן קלות הקריאה. בלאטאר אני משלבת צלליות של האותיות הלטיניות ובתוכן האותיות הערביות. ניסיתי לכסות את כל הצירופים האפשריים כדי שאפשר יהיה לקרוא את המילים בלי לדעת את השפה.
לאטאר: גופן ערבי־לטיני[/caption]
בפונט אבג’אד לינו את משלבת בין ערבית לעברית, שילוב שמציף מטענים תרבותיים ופוליטיים. ספרי לנו על התהליך, מה הוביל לשימוש בצורות גיאומטריות ושקיפויות?
כתב עברי־ערבי היה בתוכנית שלי הרבה זמן. העובדות שיש כל כך הרבה נקודות דמיון בין האותיות, ששני האלפבתים נכתבים מימין לשמאל ושיש הרבה מילים דומות בשתי השפות, הפכו את הפרויקט למתבקש מבחינתי. חשבתי הרבה איך לגשת לפרויקט, ורציתי לנסות משהו חדש. בסופו של דבר החלטתי לעצב פונט שכבות. השתמשתי בצורות גאומטריות מופשטות כדי שלאותיות יהיה מספיק "שטח" ואפשר יהיה להראות קווי הדמיון דרך שקיפויות.
המילה "יום" כתובה בגופן אבג’אד לינו[/caption]
עם כל הכבוד לעולם הגלובלי, לכל שפה יש את היופי והייחוד שלה. האם יש לשמור על הייחוד של כל שפה כשמייצרים אלפבית גלובלי? או שאולי מצד שני, האם לדעתך הגיע הזמן ליצור מערכת אותיות חדשה וגלובלית אשר מתרחקת לגמרי ממה שאנו רגילים אליו כיום?
אני חושבת שאלפבית גלובלי צריך לשקף תרבויות שונות ולכלול אלמנטים ממערכות כתב או משפות שונות. אבל חשוב לי לציין שהרעיון שלי הוא לא להחליף את הכתבים הקיימים, אלא ליצור כתב נוסף שישמש כגשר בין תרבותי.
אבג’אד לינו[/caption]
העבודות שלך זכו לתשומת לב רבה באירופה. תוכלי לספר לנו אילו תגובות קיבלת מהסביבה ובאילו פרסים זכית?
לשמחתי התגובות היו חיוביות ותומכות. אנשים מאוד מופתעים לגלות כמה דמיון יש בין האלפבתים וזה מעורר אצלם עניין במערכות כתב זרות. מסקרן אותם לנסות לקרוא כמה שיותר מילים שכתובות עם הפונטים. העבודות זכו בפרסים שונים בגרמניה מטעם:
German Designer Club
"מועדון המעצבים של גרמניה", שמאחד מעצבים מתחומים שונים. מידי שנה, המועדון עורך תחרות בשם "עיצוב טוב". בתחרות 10 קטגוריות, ביניהן תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, ארכיטקטורה / עיצוב חלל וקטגוריית "עתיד" שמוקדשת לסטודנטים.
Art Directors Club
מועדון הארט דירקטורים הגרמני מקיים מדי שנה פסטיבל ושתי תחרויות: אחת לאנשי מקצוע מנוסים ואחת לסטודנטים ואנשי מקצוע בתחילת דרכם. מדובר בתחרות החשובה ביותר בתחום הפרסום והעיצוב בגרמניה; בתחרות המקצועית הדגש הוא אכן על פרסום אבל בתחרות הסטודנטיאלית ניתן לראות עבודות במגוון תחומים. במסגרת הפסטיבל יש מגוון הרצאות ואירועים. סטודנטים יכולים להכיר נציגים מסוכנויות פרסום ועיצוב גדולות. למשל, אפשר להרשם ל- "Speed Recruiting", שבמהלכו לסטודנטים יש אפשרות להציג את עצמם בפני נציגים מסוכנויות שונות. כל פגישה אורכת כ-3 דקות. במסגרת הפסטיבל יש גם תערוכה שבה מוצגות כל העבודות שהוגשו לתחרות, גם אלו שלא זכו. העבודות הזוכות מקבלות מסמר ותעודה. הפונטים שלי זכו בכמה מסמרים: בבל2014 זכה במסמר כסף, אקרופונט במסמר ברונזה והפרוייקט הכולל, ספר האלפבית הגלובלי, זכה גם הוא במסמר ברונזה.
Folkwang Award
אוניברסיטת פולקוונג מעניקה מידי שנה את פרס פולקוונג. מכל פקולטה נבחרים שלושה מועמדים שמציגים את עבודותיהם בפני חבר השופטים, שבוחר בסטודנט אחד מכל פקולטה. הפרס מוענק בטקס חגיגי.
הספר של יוליאנה, Global Alphabet, בתערוכת פרוייקטי הגמר בפולקוואנג 2017[/caption]
כמו כן, זכיתי לאחרונה גם בפרס בינלאומי של Type Directors Club New York
ארגון TDC, מקיים מידי שנה שתי תחרויות בינלאומיות: האחת מתמקדת בעיצוב גופן והשניה בטיפוגרפיה. מדובר בתחרות הבינלאומית החשובה ביותר בתחומים האלו. העבודות הזוכות מקבלות אות הצטיינות ונכללות בספר שנתי (The World’s Best Typography) ותערוכה נודדת (TDC64) המוצגת בערים שונות ברחבי ארצות הברית, קנדה, סין, אנגליה, צרפת, גרמניה, אינדונזיה, יפן, פולין, רוסיה, דרום קוריאה, ספרד, טאיוואן, תאילנד, וייטנאם וגם ישראל. העבודה שלי היא היא אחת מתוך 264 זוכים, אשר נבחרו מתוך אלפיים מתמודדים מ־55 מדינות שונות.
מרשים ביותר. תוכלי לספר לנו על לימודי התואר השני בפולקוואנג?
בפולקוונג אפשר ללמוד את כל השלבים של טיפוגרפיה קלאסית, החל מדפוס בלט, דרך עיצוב גופן ולייאאוט ועד לכריכה עצמאית של הספר/יישום של ספר דיגיטלי. מבנה הלימודים שלנו כלל שישה סמסטרים. לכל אחד היה נושא או פרויקט שליווה אותו לאורך הלימודים לצד קורסים בנושאים אחרים. אני למדתי בסטודיו 2 שהתמקד בטיפוגרפיה מודפסת ודיגיטלית, אצל ראלף דה יונג, נטשה דל וקריסטין היינצה. הסמסטר האחרון הוקדש לפרויקט גמר שכלל חלק מעשי ועבודה תיאורטית. החלק המעשי שלי היה הספר שמסכם נושא "האלפבית הגלובלי" ומציג את חמשת הפונטים ואת השימושים האפשריים שלהם בחיי היומיום. יש לציין שהתכנית שלמדתי בה (הטרוטופיה) כבר לא קיימת והיא הוחלפה בתכנית מסטר רגילה של ארבעה סמסטרים.
אילו מרצים, מעצבים או טיפוגרפים פגשת (או לא פגשת) שעוררו בך השראה?
כשאני מספרת על הפרויקטים שלי לא פעם אמרו לי "אה, אז זה בעצם כמו אספרנטו של אותיות?". למרות שמקור ההשראה המרכזי שלי הוא ספרים והרצאות על היסטוריית הכתב והתקשורת, אליעזר לודוויג זמנהוף הוא ללא ספק אדם מעורר השראה בעייני. כשאני קוראת על הרקע שלו והמניעים שהביאו אותו ליצור אספרנטו אני מרגישה תחושת הזדהות. ההבדל המרכזי הוא כמובן שאני עוסקת בכתב ולא בשפה ושאספרנטו מתמקדת רק בשפות אירופאיות.
יוליאנה מרצה ב- TYPO Berlin 2016[/caption]
תוכלי לספר על סדנאות או הרצאות מעניינות שעברת במהלך הלימודים?
מעבר לתכנית הלימודים הרגילה, היו לנו סיורים שונים שהעשירו מאוד את חווית הלימודים: מפעל ייצור נייר, חברת דפוס גדולה, הוצאות לאור שונות, מוזיאון פלנטין מורטוס באנטוורפן (שם אפשר ללמוד על התפתחות הדפוס) ועוד. כך זכינו לראות מקרוב את כל השלבים הקשורים בהוצאה לאור של ספר. עוד היבט מאוד מיוחד של פולקוונג הוא הסדנאות והציוד הטכני שהיא מציעה: סדנת כריכת ספרים, מעבדת צילום שחור לבן וצבע, תצריב, ליטוגרפיה, הדפס בלט, הדפס רשת ועוד. זה פותח המון אפשרויות ליצירה.
יש לך הצעות או המלצות למעצבים שבישראל? הצעות למי שמעוניין ללמוד עיצוב בחו”ל?
הטיפים שלי ללימודים בגרמניה:
* ללמוד גרמנית. לא כל המרצים דוברי אנגלית. בלימודי עיצוב בדרך כלל לא דורשים רמה גבוהה של גרמנית אבל אני חושבת שידיעת השפה בהחלטת משנה את חוויית הלימודים, בייחוד אם מתכננים להישאר יותר מסמסטר אחד.
* לחפש מידע על המרצים, על העבודות הסטודנטיאליות שנוצרות אצלם ועל תכנית הלימודים, או אפילו ליצור קשר עם מישהו שלומד במוסד – כדאי לדעת מראש אם זה מקום שמתאים לאישיות שלכם ולפרויקטים שלכם. למשל אצלנו הלימודים מבוססים על עבודה עצמאית ויש הרבה חופש שיש בו יתרונות וחסרונות.
* ליצור קשר עם המרצים שרוצים ללמוד אצלם ולבקש טיפים לפורטפוליו.
* ברוב המוסדות יש משרד בינ"ל שיכול לעזור במציאת קורס שפה, מגורים וכו'.
* והכי חשוב – להתייחס לעובדה שאתם מרקע תרבותי אחר כנקודת החוזקה שלכם ולתת לה ביטוי בעבודות שלכם.
התמונות בכתבה באדיבות יוליאנה גורקורוב.
אתר האינטרנט של יוליאנה:
http://mutualphabets.com/
