
דמיינו עולם שבו מעצבי עבר היו מתבקשים לעצב אפליקציה – מה היה קורה אם אל ליסיצקי היה מעצב את טינדר? אם ווס וילסון היה מעצב אפליקצית מזג אוויר? ואם ממפיס היו בוחרים לעשות אפליקציה לניהול משימות? נשמע מופרך? חכו ותראו
ליאור בלוך, תקשורת חזותית
[/column] [column]בתחילת מאי התקיימה הגשה בקורס סטודיו עיצוב למדיה אינטראקטיבית של שנה ג׳, בהנחיית צחי דינר, ראש מסלול אינטראקטיב והלן ויקס. הסטודנטים התבקשו לבחור מעצב מהעבר, לחקור את תקופת הזמן שבה הוא פעל, להגדיר את הפילוסופיות והעקרונות שעמדו מאחורי העיצוב שלו, לנתח את הגריד, הקומפוזיציות, החוקיות ולייצר עבורו מדריך סגנוני (Style guide) ייחודי שמתאים לאותו מעצב. לאחר מכן לבחור אפליקציה: מזג אוויר, ניהול משימות או טינדר ולעצב אותה בהשראת המעצב הנבחר.
בתהליך עיצוב האפליקציות, אחד מהשלבים המעניינים והמאתגרים ביותר היה להבין איך כפתור, מנוע חיפוש ואנימציה היו נראים אם אותם מעצבי עבר היו פועלים היום? אילו מסכים היו חשובים והכרחיים ועל אילו מסכים המעצב היה מוותר כדי שיתאימו לאידאולוגיות שלו ולהלך רוחו? עוד שאלות שעלו היו בנוגע לעיצוב הממשק, עד כמה רחוק ללכת? מתי חווית המשתמש באפליקציה מתחילה להניב מכשולים? התוצאות מרתקות ומציבות את הנייד והאפליקציות שלנו במקום לא צפוי.
דנה דושקין, אפליקציית מזג האוויר, בהשראת יוקה הונדה
יוקה הונדה, מאיירת יפנית שידועה בסגנונה הצבעוני והזוהר, המרפרר לשנות ה-80. באפליקציה שנקראת NEON נעשה שימוש בצבעוניות עשירה, מעברי-צבע (Gradient), אפקט אור ניאון והברקות כדי ליצור אווירה חמימה ופרועה.
דנה פרחי, אפליקציית מזג-אוויר, בהשראת "סטודיו אלכימיה"
"סטודיו אלכימיה" האיטלקי, הם קבוצת מעצבים מוכשרים שהמציאו את המושג "Re-Design" (עיצוב מחדש) שסגנונו היווה את מגמת העיצוב הרדיקלי באיטליה של שנות ה-70. האפליקציה פועלת בתצוגת מסך לרוחב ולא לאורך כמו רוב האפליקציות שיש כיום, והיא מתבססת על הצורות והצבעים שבהם אלכימיה הרבו להשתמש. לדוגמה, פונט סן-סריפי (פונט ללא תג) בעל נוכחות, צבעוניות עזה ושימוש בצורות גאומטריות ואמורפיות ביחד.
רותם פז פינס, אפליקציית טינדר, בהשראת אל ליסיצקי
אל ליסיצקי השתייך לזרם הקונסטרוקטיביזם הרוסי. הוחלט להשתמש בשלושה צבעים בלבד – אדום, לבן ושחור. הטיפוגרפיה נעשתה באופן ידני מכיוון שבעבודותיו של ליסיצקי אין שימוש בפונט קיים, שכן הוא היה גם טיפוגרף. הוחלט שהאפליקציה לא תכלול תמונות בכלל ושהפרופיל יורכב על-ידי צורות בלבד בצורה מופשטת. במסך ההודעות עוצבה מקלדת מותאמת לאפליקציה, הכוללת מספר מילים ספציפיות בלבד שניתן לשלוח. זהו ניסיון לייצר אפליקציה מאוד ישירה ואגרסיבית כמו התחושה שמתקבלת מעבודותיו של ליסיצקי.
אפרת בן יצחק, אפליקציית מזג אוויר, בהשראת ווס ווילסון
ווס ווילסון השתייך לסגנון הפסיכודלי שהיה נפוץ בסאן פרנסיסקו בשנות ה-60. בעיצוב האפליקציה יש ניסיון להעביר את הרגשה של אותם ימים, של רוקנרול ושל אלמנטים שזורמים ומתמזגים אחד עם השני. עוד היה חשוב להדגיש שהגרפיקה והאסתטיקה חשובה מהתוכן עצמו ומהקריאות של הטקסט.
הדס קובו, אפליקציית משימות, בהשראת קבוצת ממפיס
קבוצת ממפיס נוסדה בשנת 1981 ומטרתה הייתה ליצור עיצוב רדיקלי, בעל גישה חדשה לעיצוב. הם יצאו נגד העיצוב המודרני שרווח באותה תקופה, שהתאפיין במינימליזם קר וחסר הומור. האפליקציה Do it or NOT שואבת השראה מגישה זו, ושוברת את המוסכמות הרווחות של אפליקציות משימות מינימליות, מסודרות, נקיות, ו״מנומסות״. באפליקציה אפשר להוסיף משימה, ולהגדיר מה ה״מוד״ שלה: בין אם זו משימה דחופה מאוד וחייבת להיעשות, או משימה פחות חשובה. כשהמשתמש מגדיר את מוד המשימה, האפליקציה משנה את הנוסח שכתבת בהתאם, בצורה הומוריסטית כמובן.
רותם ברזנר, אפליקציה מזג אויר, בהשראת אלווין לוסטיג
לוסטיג היה מעצב גרפי אמריקאי, שעיצובו התאפיין בצורות פשוטות וקומפוזיציות מעניינות. הוא שילב בעבודותיו אמנות מופשטת וטיפוגרפיה מודרנית. מלבד הצורות השטוחות וקומפוזיציות שמאוד מאפיינות אותו, נעשה שימוש גם בפונט שעיצב Euclid A New Type.
לי אורנשטיין, אפליקציית מזג אוויר, בהשראת מקס הובר
מקס הובר הביא את העיצוב השווייצרי לאיטליה. סגנונו מאופיין בתמונות צרובות, קומפוזיציות דינמיות ועמוסות המשדרות קצב והרמוניה וצבעוניות חזקה.
ליאור בלוך, אפליקציית מזג אויר, בהשראת פיליפו תומאסו מרינטי
https://www.youtube.com/watch?v=qetrK0nYhN8
כותבת שורות אלו חקרה את פיליפו תומאסו מרינטי. מרינטי היה מייסד התנועה הפוטוריסטית באיטליה, ומוכר בעיקר בזכות שיריו הטיפוגרפיים. מרינטי שאף לחולל מהפיכה טיפוגרפית ובין עקרונותיו היה ניתן לראות שימוש רב בפונטים בגדלים שונים ובקומפוזיציה דינמית. חלק מהחזון של התנועה הפוטוריסטית היה לתת ביטוי למכונות ולחדשנות שנוצרה בעקבות המהפכה התעשייתית. חברי התנועה הפכו סאונד למילה, למשל ״בום בום״ היא מילה שאפשר לאפיין איתה "הפצצה". אחד מהאתגרים של הפרויקט היה לתת ביטוי טיפוגרפי למזג האוויר. כיצד גשם נכתב? אתגר נוסף היה להשתמש אך ורק בטיפוגרפיה וסימנים מתמטיים.
[/column]