
המשך הראיון עם ד"ר איליאס מסינס איתו שוחחתי על עיצוב, על קיימות ועל העתיד שמעבר לפינה.
ספיר כהן, עיצוב פנים
כשאתה ניגש לפרויקט, הפן הסביבתי הוא חלק מהדברים שאתה חושב עליהם?
כן, עם השנים זה הפך למשהו בסיסי עבורי. יש את הפרוגרמה התכנונית, הבקשות והדגשים של הלקוח ויש את האג'נדה של הבנייה הירוקה שמנסים בכל דרך לשלב בתכנון, בין אם הלקוח מבקש ובין אם לא. אני עושה את המקסימום שאפשר בכל פרויקט גם אם הלקוח לא ביקש, כי זאת אחריותי המקצועית והמוסרית ואלו הם הכללים שאני פועל לפיהם. הלוואי שהיינו רואים יותר שיח על מה שקורה בערים היום ועל אופן הפעולה של המתכנן/ת והמעצב/ת: החל בתכנון צל כדי לעודד הליכתיות, ועד לעיצוב של הבית הפרטי מההיבט הסביבתי: חיסכון באנרגיה, חיסכון בחומרי גלם, מעטפת מבודדת ומשתמש פעיל ששם לב איך להפעיל את המערכות בבית באופן חכם וחסכוני.



ספר לי על פרויקטים שלך שאהבת במיוחד.
אחד הוא בית פרטי שתכננתי ביוון עבור לקוח יזם שבונה וילות. הוא היה מאוד פתוח ונתן לי יד חופשית לתכנן בתים שהם נכונים מבחינת האקלים. אחר כך תכננתי עוד בית פרטי עבור זוג שבא מגרמניה עם כל המודעות לסביבה ורצו בית מאה אחוז ירוק. על אף שזה היה בית עם שטח גדול, הוא היה חסכוני ברמות מטורפות. היה באמת כיף ליישם את כל הפתרונות שרק אפשר. זו באמת הייתה חוויה מדהימה. לאחרונה אני עובד יותר עם מבנים קיימים ובעצם מתערב בהם, גם שם יש הזדמנויות.
עכשיו אני עובד על בית כנסת ביוון, חוויה ממש מרתקת ומאתגרת. בגלל אילוצים כלכליים ביקשו ממני למצוא רהיטים קיימים כדי להפוך אותם לריהוט בית הכנסת. ממש קפצתי על האתגר כי זה איפשר לי לחקור איך להשיג רהיטים מתאימים, לפנות לגורמים בכמה מדינות – בין השאר תורכיה, איטליה וארה"ב, לחקור את הסגנון של בית הכנסת הספציפי (מדובר על בית כנסת משנות ה-30 שתוכנן תחת השפעות של אדריכלות איטלקית קולוניאליסטית!)
מבחינה הלכתית זה גם תהליך מאד מעניין. התייעצתי עם הרב בסאלוניקי על הנושא, ומדובר על תהליך של העלאת רמת הקדושה. כאשר אני מוצא ארון פשוט והופך אותו לארון קודש אני בעצם מעלה אותו בדרגה בקדושה של הרהיט והחומר של האובייקט, דבר נדיר ומאוד מרגש לעסוק בו כמתכנן.

איך אתה בוחר חומרים לפרויקטים שלך?
קודם כל אני מחפש את הפתרון שמותאם לשפה של המקום, לתרבות, להיסטוריה, לבניה המקומית. בהמשך אני נותן העדפה לחומר מקומי וכמה שיותר קרוב לאתר הבנייה, כי השינוע צורך הרבה אנרגיה. אני בודק אם אפשר להשתמש בחומרים או במוצרים קיימים. אם אין ברירה, אני מזמין חומר ממקומות אחרים ומשתדל לבדוק את האישורים הסביבתיים שלו. כמובן שקיים גם הפן החברתי. אם אני עושה פרויקט במקום מסוים אני ארצה שבעלי המקצוע, הפועלים והחומרים יהיו מקומיים, זאת אומרת שהכלכלה המקומית תהנה מזה.
מהם מקורות ההשראה שלך?
זה מעניין שאת שואלת, כי היום בבוקר כשהייתי בדרך למכללה חשבתי על זה. חשבתי איך השראה יכולה לבוא מכל מקום. החיים הם בית ספר, המרחב הציבורי מלא גירויים ועניין והעבודה היא ההזדמנות גם להיות יצירתי אבל גם ללמוד על מקום, על אנשים ולחקור חומרים ושיטות בניה של המקום. זה מקור ההשראה שלי. כל הזמן להיות בסקרנות ולזכור שאפילו הדברים הכי פשוטים יכולים ללמד אותנו משהו. כשהייתי צעיר עשיתי מסעות בכל העולם, פגשתי אדריכלים וראיתי אדריכלות וממש חיפשתי השראה. היום אני עדיין נוסע ודרך הפעילות של ECOWEEK הכרתי הרבה אדריכלים שלמדתי המון מהם: Alexandros Tombazis היווני, Ken Yeang ממלזיה, Julie Bargmann מארה"ב, Francis Kere מאפריקה וגרמניה, Francoise Jourda ז"ל מצרפת, Kengo Kuma ו-Shigeru Ban מיפן, ועוד רבים.
היום אני יותר אוהב למצוא השראה בבניינים ישנים. לדעתי יש בהם חוכמה אחרת, יחס אחר לאדם, למקום, לאקלים, שילוב חכם עם הטבע ללא שחצנות. אני לוקח השראה מאדריכלות, בניינים, סיפורים וספרים. גם מתוך רישום וכתיבה אני מגלה דברים על עצמי, על מה חשוב לי ומה מאפשר לי לחלום וליצור דברים חדשים.


המכון הטכנולוגי מציג את עצמו כ'קמפוס ירוק'. כיצד אתה חושב שזה בא לידי ביטוי?
המכון הוא מקום אידיאלי לקידום יוזמות של קיימות, חברה וסביבה והרבה דברים כבר מתקיימים בו. סטודנטים מתנדבים מחוץ למכון בפעילות חברתית וגם עוסקים ביוזמות חברתיות וסביבתיות. יש קורסים וסדנאות בפקולטה לעיצוב שבהן אדריכלים ומעצבים מלווים את הסטודנטים לפרויקטים עם אג'נדה ירוקה. כל זה כבר קורה ויש עוד דברים מתוכננים שיצאו לפועל בשנה הקרובה, שיש לי את הזכות להיות מעורב בחלק מהם. בעבר לימדתי קורס עם אג'נדה חברתית וסביבתית ויזמתי סדרה של סדנאות על עיצוב מקיים במכון. התוצאות היו ממש מדהימות, גם מבחינת התרומה של הסטודנטים לקהילה וגם מבחינת התנסות בתחום של בניה ירוקה.
אומרים שאם רוצים לתקן את העולם צריך לתקן את עצמנו. כאשר אנחנו מתקנים את עצמנו זה יכול להשפיע על הסביבה שלנו ואז עצם הפעולה מהווה גם דוגמא לאחרים. ברגע שאת עושה משהו שאת מאמינה בו, כמו הכתבות האלה, יש אנשים שמקבלים השראה ממך וזה יכול להוביל לעוד יוזמות. אם לא היית שם, לאנשים שסביבך לא היה את הדחף לעשות בעצמם. ולכן בתוך הקהילה של המכון, כל יוזמה סביבתית חשובה מאד, בין אם היא יוזמה של המערכת או יוזמה של הסטודנטים.
למשל, באחת הסדנאות עסקנו בתכנון מתקנים להפרדת פסולת ושימוש חוזר של חומרים לעבודות הסטודנטים. יש הרבה רעיונות שאנחנו כמחלקה לעיצוב בודקים יחד עם המכון, לדברים שיוכלו להגביר מודעות ולהפוך את הקמפוס לירוק יותר.


כמה חשוב עבורנו הסטודנטים לבחור בקורס שקשור בקיימות או בבנייה ירוקה?
אלו נושאים שהם תמיד רלוונטיים אבל עכשיו במיוחד, כי השעון מתקתק. התקן לבניה ירוקה הוא כבר חובה וצריך שהסטודנטים יהיו בעניינים. עד 2030 באירופה וישראל אנחנו אמורים לצמצם צריכה ב-55 אחוז ועד ל-2040 צריך להגיע לאיפוס האנרגיה. יש לנו דרך להגיע לשם והמעצבים מתבקשים להיות שותפים להשגת המטרות.
לסיום, פעילות או אירוע מסויים שהיית רוצה לחשוף בפני קוראי המגזין?
קודם כל, אתם מוזמנים לבקר באתר ECOWEEK. שם תוכלו למצוא חומרי קריאה, ביבליוגרפיה, פודקאסטים עם מעצבים ואדריכלים מכל העולם עם השמות הכי מובילים בתחום של עיצוב מקיים.
מהפודקסטים אפשר להבין איך מתחילים לחשוב על קיימות בעיצוב, איך עיצוב יכול להיות עיצוב יותר טוב בזכות הקיימות, איך בוחרים חומרים וכו'. העתיד נמצא בבניה ירוקה. זה נתון. השאלה היא רק מי יהיו המובילים בתחום. מי שנכנס מוקדם יוביל את השוק, ולכן גם במכון נקנה לסטודנטים כלים להוביל גם בתחום הזה.
מאוד חשוב שהסטודנטים יתעניינו בנושא גם מחוץ למכון. המועצה לבנייה ירוקה מארגנת סיורים בבניינים ירוקים בארץ ובחו"ל, מקיימת כנס שנתי וגם הרצאות במהלך השנה. יש הרבה אתרים של אוניברסיטאות או מוסדות אחרים עם הרצאות של אדריכלים, מעצבים ומתכננים מובילים בנושא של בנייה ירוקה. כל זה נגיש ומאוד מומלץ להכיר ולהיחשף לעולם הזה. זה עולם העתיד.
https://ecoweek.org/ – ECOWEEK
https://www.un.org/climatechange
שינוי אקלים (ברמה העולמית)- https://ilgbc.org/
המועצה הישראלית לבניה ירוקה.
מעוניינים להרחיב את הידע בנושא? רוצים לעזור לשינוי? פנו אלינו
supircohen1996@gmail.com eliasmessinas@gmail.com