אקורד סיום: פרויקטי גמר במחלקה לעיצוב פנים

לכבוד תערוכת הגמר של המחלקה לעיצוב פנים, שוחחנו עם חמש סטודנטיות מוכשרות שסיפרו לנו על הפרויקט האישי שלהם ועל הדרך שהם עברו עד אליו.
מור פרידמן ושיר ששה, תקשורת חזותית

בר כהן: ראשית הצירים

במה עוסק הפרויקט שלך?

הפרויקט שלי עוסק בקונפליקט הקיים בין קצב החיים המהיר בו אנו רגילים להתנהל לבין הרצון לעצור, ליהנות מהדברים הבסיסיים ביותר, לבחור, להרשות לעצמנו לנוח, לבהות, להתבונן. בפרויקט יצרתי פביליון שמטרתו לייצר מרחב בו מתרחשות חוויות חיבור למים, לאדמה ולאור, חוויות המאפשרות לקחת רגע לעצמך על מנת לחזור ולהתמודד שוב עם השגרה.

מה הייתה ההשראה שלך?

ביתן ברצלונה של מיס ואן דה רוהה, שנחשב לאחת מהיצירות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית. ההשראה פגשה אותי ברצון לייצר חוויות למבקרים דרך אלמנטים אדריכליים.

ספרי על תהליך העבודה.

הפרויקט החל בכתיבת עבודת הסמינריון בה חקרתי אודות מגוון נושאים: ביתן ברצלונה, מינימליזם, קצב החיים המודרני המהיר והשפעותיו השונות על האדם. היה לי ברור שברצוני לתכנן פביליון, אשר יספק ניתוק רגעי עבור המבקרים בו, אך היו בי לבטים היכן למקמו וכיצד. לבסוף, כחלק מגיבוש הקונספט אשר עוסק בקו אפס ובנקודות מפגש המתהוות לראשית הצירים, בחרתי להתמקם בחצי האי הירקוני, ברידינג תל אביב. במיקום זה מתקיימת נקודת מפגש מיוחדת בין העיר לים, בין המים לאדמה, בין הרעש לשקט, בין מי הנחל המתוקים למי הים המלוחים, ובין הקצב המהיר לרצון להאט. משם הכל התחיל להתהוות.

כיצד התמודדת עם יצירת פרויקט גמר בשנת קורונה?

אני חושבת שהשילוב בין הלמידה מרחוק ללמידה פרונטלית היה חיובי ואפקטיבי לפיתוח הפרויקט. אין ספק שהנחיות פרונטליות עם המרצים הן מאוד חשובות ומקדמות: אין שני בעיני לאינטראקציה האנושית ולכן אני מאוד שמחה שזכינו בסמסטר זה לרגיעה בקורונה ולקיום שיעורים במכללה. עם זאת, יש לציין שכחלק מתהליך בו יש עליות ומורדות לפעמים הלמידה מרחוק מעט הקלה על הלחץ המצוי במהלך שנת הלימודים.

מנחה: מיכל צרפתי

אינסטגרם: barcohen_30

פייסבוק: Bar Cohen

טוהר נעים: בית WHO?

במה עוסק הפרויקט שלך?

הפרויקט עוסק בשאילת שאלות על דיור עירוני במאה ה-21, ודרך כך תוהה על מהות של בית: מה נחשב "בית"? האם הוא תמיד יבוא לידי ביטוי באותה צורה? במחקר התמקדתי בשלושה סטים של צרכים; קיומיים, פסיכולוגיים ותרבותיים ולכל סט יצרתי סדרה של שלושה בתים. כל סדרה כוללת סרטונים, סכמות, שרטוטים, הדמיות קונספטואליות, קולאז'ים, מודלים ובגדול- כל דרך שנראתה לי לנכון להציג את הבית- אבל לעולם לא בצורה ריאליסטית לחלוטין, כדי לתת מקום לדמיון.

עבור כל אחד משלושת הסטים קישרתי פונקציה או מושג שהנחו אותי בעיצוב: הבתים הקיומיים עוסקים במיטות, הבתים הפסיכולוגיים עוסקים במעברים והבתים התרבותיים עוסקים בקופסאות. סך הכל יצרתי 9 בתים שונים שמבקשים להעלות שאלות ותהיות בנוגע למושג "בית".

ספרי על תהליך העבודה.

את נושא הבית התחלתי לחקור מתוך תרבות הצריכה והמושג "צריכת בית". בשנה האחרונה עסקתי הרבה במה בית צריך להכיל, ניסיתי להבין על אילו אספקטים בחיים שלנו הוא משפיע ואיך יש לו אימפקט תרבותי כל כך גדול. חקרתי את נושא זהות הבית והזהות שלנו על ידי הבית וניסיתי לייצר מעין ארכיטיפים לבית.

תהליך העבודה היה מאוד מעניין. בחרתי לעסוק בנושא שהוא בו זמנית פילוסופי, תרבותי, אנתרופולוגי וויזואלי ולפעמים היה לי קשה לזקק את מה שאני חושבת. לקח לי זמן לייצר את האינטרפרטציה הסופית של כל בית ואני חושבת שאין לכך סוף. מכיוון שזהו פרויקט רעיוני אפשר להמשיך איתו לעד וצריך לדעת מתי להגיד די.

כיצד התמודדת עם יצירת פרויקט גמר בשנת קורונה?

היה לא פשוט. מאוד תרם שבמהלך מרבית הסמסטר השני כן הגענו למכללה והמנחה שלנו התעקש על הנחיות אישיות פרונטליות, אני חושבת שזה משהו שאי אפשר להחליף בהנחיה בזום. גם המפגש עם שאר הסטודיו והסטודנטיות שמאפשר החלפת דעות- זה פותח את הראש בצורה אחרת.

מצד שני אני כן מרגישה שהייתה תרומה גם לשימוש הנרחב בזום. בעקבות שני הסמסטרים שקדמו לאחרון שהיו בזום, הרגשתי שאני מצליחה לבטא את עצמי בהרבה יותר אפשרויות טכנולוגיות, אם זה באמצעות סרטונים, קולאז'ים ממוחשבים, גיפים קצרים. זה פתח בפני עולם שלם שלא עוסק רק במודלים ידניים ונתן אפשרות נוספת ליצירתיות.

מנחה: אדר' יואב מאירי

פייסבוק: Tohar Naim Zaitsev

אינסטגרם: tnz.desighn

מור תמיר: The Sustainable Block

במה עוסק הפרויקט שלך?

בפרויקט עיצבתי בלוק עירוני חדש המאפשר חיים ברי- קיימא באמצעות חקלאות עירונית. החקלאות העירונית משמשת ככלי עיצוב המגדיר מחדש את העירוניות ומשנה את התפיסה המקובלת לגבי חיים אורבניים. המטרה היא ליצור שינוי מרחבי ותודעתי של תפיסת המגורים בתוך העיר ולהציג את החקלאות העירונית לא רק כאמצעי לגידול אלא ככלי לשינוי וצמיחה; של העיר, הנוף והאקלים דרך חינוך וקירוב אנשים אל הטבע כחלק אינטגרלי מסביבה חדשה.

הבלוק מתוכנן כך שהוא מייצר יותר אנרגיה מהכמות שהוא צורך וכך נוצר מיקרו אקלים הגורם להקלה בעומס החום העירוני ומשפר משמעותית את איכות האוויר של התושבים.בלוק המגורים יוצר תמהיל בין מגורים, עבודה, פנאי וחינוך המאפשר אורח חיים דינמי המעניק לקהילה הון חברתי וביטחון תזונתי. דרך החקלאות העירונית נוצרת קהילה שיתופית, היוצרת אינטראקציות בין אישיות ומחזקת את תחושות השייכות דרך עשייה משותפת. הבלוק מהווה מודל לעירוניות חדשה שניתן לשכפל עד ליצירת עיר שלמה בת- קיימא.

מה הייתה ההשראה שלך?

ההשראה לפרויקט שלי מגיעה מהיומיום, מהחיים פה בעיר. אני גרה בכרם התימנים, ליד השוק, מקום שירקות ופירות טריים הם במרחק של כמה צעדים מהבית שלי. למרות זאת אני צורכת ירקות ופירות שנקטפו לפני זמן רב ומי יודע איפה, כך שהערך התזונתי ירוד שלא לדבר על השינוע שמזיק לאיכות הסביבה.

מאותה נקודה הפרויקט שלי החל להירקם: התחלתי לתהות למה החקלאות העירונית בכל העולם מתפתחת באופן משמעותי וכאן בארץ נשארים מאחור? איך ייתכן שאנחנו לא מגדלים גידול מקומי בכמויות גדולות יותר? הרי בגידול מקומי לא רק איכות התזונה עולה אלא ישנה גם חשיבות ברמה האקולוגית. הגידול מזין את הסביבה והדבר משמש כחלק מפתרון למשבר האקלים. בנוסף, מחקרים מראים שקיומה של חקלאות עירונית תורמת ליצירת קהילה שמחזקת את הכלכלה, משפרת את בריאות הנפש ומפחיתה את הפשיעה.

ספרי על תהליך העבודה.

בתהליך העבודה שלי התמקדתי בפיתוח וחיפוש השפה הצורנית והמנגנון האדריכלי. דרך מודלים רבים חקרתי וחיפשתי את המנגנון שמייצר מערכת המשמרת את עקרונות הבלוק, אך גם משלבת את החקלאות בצורה זורמת ואחידה. בכל תהליך העבודה והחקר הקפדתי לשלב את החקלאות העירונית ככלי עיצובי מובהק וזאת כחלק אינטגרלי מהתכנון.

כיצד התמודדת עם יצירת פרויקט גמר בשנת קורונה?

מבחינתי זו לא הייתה שנה מורכבת, התחלתי את השנה לתוך שגרה שאני מכירה ורגילה. התרגלתי ללמידה המשולבת בין הזום למפגשים במכללה. לכל מפגש, הן מקוון והן פרונטלי, יש את היתרונות והחסרונות שלו. למדתי את היתרונות והתמקדתי בהם.

מנחה: יורם נידם

פייסבוק: מור תמיר

אינסטגרם: mtrpprt

עדי מתן: כפר בפירמידה

במה עוסק הפרויקט שלך?

"הכפר בפירמידה" הינו כפר סטודנטים עירוני בבניין הפירמידה בבאר שבע, המאפשר שגרה שיתופית ואזורים ציבוריים לצד חללים פרטיים. מכל נקודה במרחב ניתן להגיע לכל קצוות המבנה – הן לגובה והן לרוחב, וזאת על מנת ליצור תנועה ושוטטות אשר מרחיבות ומשנות את נקודות המבט. על ידי ניצול האלמנטים העיצוביים והברוטליסטיים של המבנה הקיים, תכננתי מחדש את פנים המבנה. חיברתי בין הדירות בקומות השונות באמצעות מעברים אנכיים ואופקים ובכך יצרתי מרחב משותף אחד המקשר בין החדרים הפרטיים לאיזורים הציבוריים ומאפשר מעבר פיזי ומעבר של המבט.

בפנים הבניין קיימים חדרים פרטיים, חללים משותפים המכילים פינות ישיבה, מטבחים, איזורי למידה, פינות כושר ומקלחות. איזור החוץ המקורה של המבנה מכיל איזורים ציבוריים – מכבסה, איזורי למידה, חלל מיחזור חפצים ובגדים ובית קפה הפתוח לציבור.

The Pyramid Village

מה הייתה ההשראה שלך?

עצם היותי סטודנטית בארבע שנים האחרונות גרם לי לרצות ליצור חווית מגורים חדשה אשר מותאמת לחיי הסטודנטים ולקצב שלהם. בנוסף, בתור חובבת צילום, מאז ומתמיד חיפשתי נקודות מבט מעניינות, גם כשאני סתם מסתובבת ברחוב. רציתי ליצור חוויה מרחבית-חזותית מעניינת בחלל ובכך לתרום לאורח החיים האינטנסיבי של הסטודנטים. כמו כן, לקחתי השראה מהצורניות הברוטליסטית של המבנה וניסיתי ליצור אלמנטים בעלי נפח מסיבי וצורניות מיוחדת.

DEPTH OF SPACE

ספר/י על תהליך העבודה.

היה לי מאוד חשוב לראות את המבנה כיום, ולחקור את נקודות המבט בו. ביקרתי בכמה דירות של סטודנטים אשר מתגוררים בו כיום, ודיברתי איתם על איך זה לגור במבנה. חקרתי את נקודות המבט הפרטיות לעומת הציבוריות וגיליתי שהמבנה מאוד מעניין ומאפשר מגוון רחב של נקודות מבט. החלטתי לחזק אותן באמצעות הצורניות של המבנה.

כיצד התמודדת עם יצירת פרויקט גמר בשנת קורונה?

היה לא פשוט, אני בן אדם שמאוד אוהב שיח פנים מול פנים במיוחד כאשר מגיעים לשיח על עיצוב. מהצד השני, ההתמודדות מול המחשב חשובה לא פחות, לכן הייתה הזדמנות להשקיע זמן רב בגרפיקה ומידול תלת מימדי.באמצעות הדמיות וסרטוני הדמייה ניתן לראות בצורה הטובה ביותר את הקונספט העיצובי שלי בפרויקט- נקודות מבט אשר מתגלות תוך כדי תנועה.