בכל ספר, סדרה או סרט מהז'אנר העתידני סביר שנתקל במוצרים וטכנולוגיות ששייכים לדורות הבאים, חלקם ריאליים יותר וחלקם פחות. אבל כאשר חושבים על עולם העיצוב של העתיד הלא־כל־כך־רחוק, קשה שלא לדמיין רובוטים מעופפים ומכונות חדשניות שיעבדו בשירות בני האדם וישפרו את איכות החיים של כולנו. הנה כמה פרויקטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי שמביאים את העתיד אל הכאן ועכשיו.
אבנר אדן, תקשורת חזותית
במסגרת קורס הליבה של שנה ג׳ במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון, נתבקשו הסטודנטים והסטודנטיות לחמם את מדפסות התלת מימד שלהם ולפנות את שלושת החודשים הבאים לטובת פרויקט עיצוב ופיתוח אבטיפוס לכלי אוטונומי, המתנייד באופן עצמאי באוויר, בים או ביבשה.
"Pooler"- מציל הבריכה בגרסה הרובוטית, אביעד קלנר ודניאלה אפרת: ״Pooler הינו כלי אוטונומי תת מימי הממוקם בעת שגרה על שפת הבריכה. הכלי מצויד במצלמה ובמערכת עיבוד תמונה המאפשרת לו לזהות בכל עת אדם טובע, להתריע על כך ברמקול הביתי ובטלפון החכם, ובמקביל לחלץ את הטובע על־ידי התמקמות מתחת לפלג גופו העליון, הצפתו באמצעות מצוף מתנפח והובלתו לשפת הבריכה״.
״מהמחקר שערכנו, עלה כי נתוני הטביעות בבריכות השחייה עולים משנה לשנה בקצב מדאיג. במקרה של בריכות פרטיות, בהן אין מציל, חלק גדול מהטביעות מתרחש בקרב ילדים ובמהלך מספר שניות של חוסר תשומת לב מצד ההורים. בפרויקט שלנו, בחרנו לפתח ולעצב מוצר שיסייע לצמצום התופעה. החלטנו לחלק את המוצר לשני מצבי פעולה: שגרה וחירום. במצב שגרה, המוצר משדר מוכנות תמידית לפעולה ומשרה ביטחון. במצב חירום, המוצר נע מתחת למים בקלות ובמהירות המירבית הודות לצורתו ההידרו־דינאמית, המאפשרת זרימה יעילה של המים״.
״AKIRA״ – מסלק מוקשים, איתי ארונסברג: "נכון להיום, פזורים ברחבי העולם למעלה מ־100 מיליון מוקשים כשרובם למעשה שאריות ממלחמות העבר. פיצוץ לא מבוקר של מוקשים ארעיים מהווה סכנת חיים לאזרחים ומוביל למותם של אלפי אנשים בכל שנה. על־מנת למזער את הסכנה, צוותים של המערך האזרחי והצבאי מקיימים מבצעים רחבי־ההיקף לאיתור וסילוק מוקשים. הטכנולוגיה הקיימת מסורבלת ואינה מדויקת, ולכן המבצעים אורכים מספר שבועות עד חודשים במהלכם נחשפים הצוותים לסכנת חיים״.
״במסגרת הפרויקט, עיצבתי את AKIRA- כלי אוטונומי לסילוק מוקשים. הכלי סורק את השטח באמצעות חיישן אינפרא אדום וראדר דימוי קרקעי ומספק למפעיל נתונים אודות מיקומי המוקשים ועומקם מתחת לאדמה. לאחר הסריקה, הכלי קודח באדמה ומטמין את חומר הנפץ לטובת פיצוץ מבוקר של המוקשים״.
״תהליך העבודה היה מאתגר מאוד. חיפשתי תחום בר־פיתוח, בעל חסרון טכנולוגי מובהק, שיהווה את נקודת הפתיחה לעבודתי. מטרת הפרויקט היתה ליצור כלי שיחליף את הגורם האנושי ויפחית את הסיכון אליו נחשפים כיום צוותי סילוק המוקשים, ולכן מורכבות הפרויקט נבעה בעיקר מנסיונות ליצור שיפור טכנולוגי באמצעות ביצוע אוטונומיזציה לפעולות שמבוצעות כיום על־ידי בני האדם״.
״C.DAR״ – כלי הצלה אוטונומי לצוללי מערות, תום סמואל וטל כהן: ״פתחנו את הפרויקט במחקר על תחום צלילת מערות והגענו למסקנה שנקודת התורפה העיקרית היא הקושי בהתמצאות ובניווט התת־מימי, הנובע בעיקר מתנאי ראות קשים באזורי המערות. כיום, על־מנת להתמצא במרחב התת־מימי, משתמשים הצוללים בחוט ניילון הנמתח לאורך כל מסלול הצלילה ומסמן את הדרך חזרה אל מחוץ למערה. במידה וחוט הסימון נקרע – נותרים הצוללים ללא יכולת לנווט וכך נחשפים לסכנה ממשית״.
״המוצר שפיתחנו מספק מענה בטיחותי נוסף על חוט הסימון, ומעצים את תחושת הביטחון של הצוללנים גם בעת שגרה וגם במצב חירום. במצב צלילה שגרתית, המוצר ממוקם על מיכל החמצן של הצוללן ויוצר באמצעות סונאר מפה תלת־מימדית של המערה, המשמשת לאיכון מיקום הצולל בעת הצורך. כאשר הצוללן חש במצוקה, סובל מחוסר התמצאות או שכרון מעמקים, נכנס המוצר למצב חירום, מתנתק באופן עצמאי ממיכלי החמצן ומתפקד ככלי הצלה ממונע שתפקידו להרחיק את הצוללן מאזור הסכנה״.
"RAY LI" – חבר אוטונומי לגיל השלישי, דניאל חיו והראל גל: "ההתפתחות הרפואית־טכנולוגית מתקדמת בצעדי ענק ומעלה את תוחלת החיים, כך שצצה תופעה חדשה בה מבוגרים רבים מוצאים את עצמם יותר בודדים משהיו בדורות שקדמו לעידן הטכנולוגי. ככל שבני האדם מתבגרים, ילדיהם עוזבים את הבית, אחד מבני הזוג נפטר וכך גם חבריהם. האדם המבוגר לא רוצה להוות נטל על משפחתו וכך נשאר לבדו במצב שמכונה 'בדידות מצבית'״.
״ריילי הוא רובוט עצמאי אשר לוקח חלק פעיל בחייו של האדם המבוגר ומסייע לו להפחית את הבדידות. לאחר שהמערכת האוטונומית לומדת את שגרת יומו של המבוגר, ריילי מתחיל ליזום ולהציע למשתמש פעילויות שעשויות להתאים למצב רוחו – השמעת מוזיקה, משחק, הקראת סיפור לנכדים, ואפילו להתחבר עם אנשים בודדים מרחבי העולם המחפשים חברי שיחה חדשים. כמו כן, ריילי מסוגל לזהות מצבי מצוקה ולהזעיק את איש הקשר או גורמי חירום חיצוניים על־מנת לספק מענה מידי בעת הצורך״.
״מאוד שמחנו לעבוד יחד. ידענו שבגלל שאנחנו מאוד שונים יצא משהו מעניין מהפרויקט. יחד עם זאת, ההתחלה הייתה לא פשוטה ונדרשנו ללמוד כיצד לעבוד בצמד. האתגר העיקרי בפרויקט היה לאפיין ולתכנן את המחוות האנושיות של הרובוט, תוך הקפדה על צורניות נעימה וא־מגדרית. לדעתנו, הצלחנו ליצור רובוט מיוחד שאף עשוי לגרום למשתמש להתגאות בכך שבחר לרכוש אותו״.
הכתבה מציגה פרויקטים נבחרים מתוך תרגיל כלים אוטונומיים שהתקיים בסמסטר א׳ 2019 במסגרת קורס הליבה של שנה ג׳ במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון, בהנחיית המרצים: עופר זיק ועדי שפיגל, שולי שטראוס ועדי אלפיה, עדי כתרי וגילי קוצ׳יק.
ליצירת קשר: אבנר אדן
