תרומה לקהילה, שיתוף פעולה בין-תחומי וגם שלל נאה לתיק העבודות? הסטודנטים/יות לעיצוב שהעזו לצאת מבנייני 6 ו-7 והשתתפו בקורס ׳בלשנים צעירים׳ גילו עולם חדש של טכנולוגיות למידה, בלשנות, וקיבלו שיעור בקריירה על הדרך.
דור פרידמן, תקשורת חזותית
[/column] [column]לא הרבה סטודנטים יודעים (ועוד פחות כשמדובר בסטודנטים מהפקולטה לעיצוב) שיש אפשרות לקבל ניסיון פרקטי במהלך הלימודים ב-HIT: להוסיף תוצר לתיק העבודות, לעבוד בצוות עם אנשים מתחומים דומים או אחרים לגמרי, לתרום לקהילה וכל זה תוך כדי שאתם ממלאים חובות אקדמיים וגם עושים כמה ג׳ובות על הדרך.
בסמסטר האחרון נחנך במכון קורס בשם ׳בלשנים צעירים׳ . הקורס מפגיש סטודנטים ממחלקות ופקולטות שונות במאמץ משותף ליצירת משחקים אינטראקטיביים בפלטפורמה טכנולוגית, דיגיטלית ועיצובית. המשחקים מיועדים ללוות את תהליכי הלמידה של שכבת כיתות ה׳ בבית הספר היסודי ׳גולדטק׳ בחולון, איתם הסטודנטים נפגשים במהלך הסמסטר. ואם זה עדיין לא נשמע מספיק מסקרן: את התוצר תוכלו לכלול בתיק העבודות, את העבודה בצוותים משולבים אפשר לצרף לקורות החיים ואת ארבעת נקודות הזכות שהקורס מקנה, ניתן להמיר בשתי נקודות ומלגה.
[caption id="attachment_9567" align="aligncenter" width="750"]
צילום מסך מתוך אחד הפרויקטים.[/caption]
את הקורס מנחה ד״ר נאווה שקד, בעלת תואר ראשון במחלקה לבלשנות באוניברסיטת בר אילן ודוקטורט בבלשנות חישובית באוניברסיטת CUNY GC בניו יורק. כחלק מפעילותה הענפה שמשלבת תחומים שונים, ד"ר שקד הגיעה גם ל-HIT כדי לתרום מניסיונה ולהקים ׳חממות׳ פוריות ליצירה מולטי-דיסציפלינארית מקומית: כך נולד האשכול המולטי-דיספלינארי שבראשו היא עומדת.
״הקורס 'בלשנים צעירים' משתייך לקורסים משולבי עשייה חברתית תחת דיקנאט הסטודנטים. הקורסים נתמכים על ידי הות״ת (משרד החינוך) ונועדו לעודד קרבה בין האקדמיה לבין הקהילה״, ד"ר שקד מסבירה: ״כל מרצה יכול להגיש בקשה לקורס, ובמידה וההצעה עומדת בקריטריונים מסויימים גם להנחות את הקורס. המטרה בקורס הספציפי הזה הייתה לחשוב על דרך נוספת שבה אפשר ללמד אנגלית לכיתות ה', דרך שהיא יותר חווייתית, טכנולוגית ודיגיטלית. הייחודיות כאן היא שקורס כזה באמת גורם לך לחשוב על משהו שקורה בקהילה, ועל הדרכים בהן אפשר לתמוך בו או לשפר אותו או לעשות אותו בצורה מיוחדת. חלק מהאתגר הוא גם לעודד את המעורבות של אנשי הקהילה עצמה, זה לא תמיד פשוט להשיג את שיתוף הפעולה שלהם כי הרעיון הוא להוציא אותם מהקופסה״.
הקורס היה בנוי משיעורים כיתתיים במכון שהתחלקו לעיוני ולמעשי. בשיעורים הראשונים למדנו את הרקע והבסיס התאורטי של מדע הבלשנות, וקיבלנו רענון באנגלית. בהמשך התחלקנו לצוותים והתחלנו לעבוד על הפרויקטים בכיתה, במתכונת של סטודיו. במחצית השנייה של הסמסטר, במקום מפגשים בכיתה, כל צוות סטודנטים היה מגיע אל בית-הספר היסודי איתו עבדו. ישבנו יחד עם התלמידים, חשבנו איתם על רעיונות ומשחקים, ופה ושם לימדנו אותם גם קצת אנגלית.
[caption id="attachment_9568" align="aligncenter" width="750"]
סטודנט, תלמיד ומורה מגולדטק בזמן התנסות במשחק שלהם.[/caption]
בתור מישהי שהגיעה לאקדמיה אחרי שנים רבות של ניסיון בתעשייה, מה דעתך על התנסות פרקטית כזו כחלק ממסלול הלימודים?
״באופן כללי אני חושבת שכשיוצאים לחפש עבודה, כדאי שיהיה לך באמתחתך משהו יישומי שאפשר להראות בראיון כמשהו שביצעת, מההתחלה ועד הסוף. זה לא חייב להיות מוצר מוגמר כמו תוכנה, זה יכול להיות רק קונספט, העיקר שיהיה בעל אופי יישומי. ב-20 שנותיי בתעשייה תמיד חיפשתי אנשים שיודעים לבצע, שמבינים את התהליך משלבי התכנון עד לתוצר הסופי. מהבחינה הזו התוצר של הקורס הוא ממש נכס שאפשר לקחת אותו הלאה לתוך הפורטפוליו. הקורס שבנינו כאן מאפשר לקחת כלים שכבר יש לך: אנשים שבאו מרקע של עיצוב השתמשו בפוטושופ, אנשים שבאו מטכנולוגיות למידה השתמשו בסטוריליין, ואנשים שבאו ממדעי המחשב תכנתו ובנו אתרי HTML. כל אחד לקח את הכלים שהוא מכיר ויצר מהם משהו יישומי, לפי דרישות הקורס. התוצאה הייתה לא פחות מתשע לומדות מבוססות-משחק ואינטרקציה שיכולות לעלות ל-GooglePlay בשנייה. כל אחת מהן נעשתה בכלים אחרים, עם קונספט אחר. היו קווים מנחים, אבל היה הרבה מקום לחופש יצירתי, שזה משהו שמתאפשר בקורס כמו זה, קורס תשתית שלא מחויב לסילבוס סטנדרטי.
דבר נוסף: העובדה שהקבוצות היו משולבות, והיו בהם אנשים מפקולטות שונות שעבדו ביחד העשירה את התהליך ואת התוצר, ואפשרה לחבר צוות אחד להשלים את האחר ביכולות שלו".
[caption id="attachment_9565" align="aligncenter" width="750"]
כרזת הפרויקט של צוות 'Ice Cream Truck'[/caption]
אור, סטודנט בפקולטה לטכנולוגיות למידה, מספר על התוצר של הצוות שלו: ״המשחק הוא משחק לימודי המבוסס על אוטו-גלידה. השחקן הוא בעליו של אוטו גלידה, וכל פעם מגיע לקוח חדש ומזמין מנת גלידה, באנגלית״.
רשא, סטודנטית לעיצוב פנים מספרת: ״הפרויקטים שבנינו בקורס ׳בלשנים צעירים׳ אמורים לעזור לילדים בכיתה ה׳ ללמוד אנגלית דרך משחק. החלטתי שהפרויקט שלי יעסוק בהכנת כדורי שוקולד וכך ילמד את הילדים פעלים חדשים ושמות של מוצרים וכלים. באותו זמן, ייהנו הילדים במשחק. הפרויקט הצליח בעזרתם של הילדים שהכרתי בבית הספר. הם עזרו לי בהוספת תמונות, בעיצוב הסרטון ובהבנה מה הרמה המתאימה ביותר ואיך יראו השלבים במשחק.״
[caption id="attachment_9569" align="aligncenter" width="750"]
רשא ואחת התלמידות איתן עבדה במהלך הסמסטר[/caption]
ד"ר שקד, מה לדעתך החשיבות של קורס כזה לסטודנטים שמגיעים מעיצוב?
״אני מאמינה שהסטודנטים של עיצוב צריכים לצאת מבניינים 6 ו-7 ולהתערבב עם סטודנטים מפקולטות אחרות. סטודנט אחד סיפר שעד שהגיע לקורס הוא לא ידע שיש בכלל דבר כזה 'טכנולוגיות למידה', וזה אומר הרבה. לא ייתכן שנהיה במקום כל כך קטן ולא נדע מה קורה מסביבנו, כי אז גם לא נוכל להיתרם ולתרום. השאיפה הגדולה היא שיהיו פרויקטי-גמר משותפים בין פקולטות. האשכול המולטי-דיסציפלינרי נוגע בנושאים משותפים לכל הפקולטות והקורסים שמוצעים בו מעורבים ודורשים עבודת צוות. זו גם הדרישה בתעשייה היום, לעבוד בצוות, לעבוד בצורה מולטי-דיסציפלינרית. אי אפשר יותר להסתגר בד' האמות: אני אומרת את זה גם לתלמידי הנדסה וגם לתלמידים של מדעי המחשב. עיצוב כתחום הוא דבר כל כך רחב, יש לו מנעד כל כך רחב, שאין ברירה אלא לצאת מעצמנו וללמוד על דברים אחרים. זה לא תמיד מתאפשר במסלול הלימודים הרגיל, ובשביל זה יש את לימודי התשתית.
שיעור משותף לסטודנטים ולתלמידים[/caption]
הילדים איתם עבדתם לומדים בבית ספר שמקדם טכנולוגיה וחדשנות. זה היה מורגש בעבודה המשותפת?
״הייתה לנו כיתה נהדרת, אבל אני לא חושבת שזה בהכרח קשור. בית הספר נמצא בהתהוות, זו בסך הכל שנת הפעילות השנייה שלו, אז קשה לומר שזו תוצאה של שנים של חינוך חדשני. עם זאת, אני חושבת שהילדים שהיו בכיתה הזאת הם ילדים מאוד מאוד סקרנים, וברגע שהם נפגשו עם הסטודנטים זה הלהיב אותם. אפשר לומר שהדבקנו אותם בתשוקה שלנו לניסוי. גם ההתלהבות של המורות ושל המנהלת עודדה אותם. היו כמובן ילדים שהתקשו קצת יותר, אבל כולם היו סקרנים לראות איך יצאו התוצרים, כלומר איך הטכנולוגיה הזו תשתלב בחיי היומיום שלהם.״
הצוותים עובדים בבי״ס גולדטק וד״ר נאווה שקד עוברת ביניהם, מסבירה ומנחה.[/caption]
יש איזשהו תוצר ספציפי שהמשיך להתפתח אחרי סיום הפרויקט?
״זו שנה ראשונה לקורס אז הכל עדיין מאוד ניסיוני. אנחנו נגיש מאמר על המתודולוגיה, ומהניסיון שלי בקורסים משולבי עשייה אחרים בהחלט יש פרויקטים שממשיכים גם לאחריהם. אפשר לקח את זה למקומות מאד יפים, הכל תלוי בשיתוף הפעולה של הסטודנטים״.
אז אם אתם מתעניינים, שוקלים או סתם בא לכם לראות את רשימת הקורסים המלאה ולשמוע עוד פרטים, אתם מוזמנים להכנס לאתר של קורסים משולבי עשיה. מי מכם שכבר בשל/ה להרשם, יכול/ה לפנות לרכזת היחידה יפעה בנר.
[/column]
עבודה מדהימה יפה מאוד