במסגרת קורס "מבוא לעיצוב וטכנולוגיה מסייעת" של מעבדת MADE, השתתפו הסטודנטים והסטודנטיות להנדסה ולעיצוב מ־HIT בהאקתון בינלאומי, בשיתוף סטודנטים למדעי המחשב ולפסיכולוגיה מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה. המטרה הייתה ממוקדת: לפתח ולעצב אבות־טיפוס של משחקים מבוססי טכנולוגיה חדשנית, המאפשרים לילדים בעלי צרכים מיוחדים לשחק בגן ביחד.
אבנר אדן, תקשורת חזותית
הכירו את MADE: מעבדה רב תחומית לעיצוב וטכנולוגיה מסייעת של המכון הטכנולוגי חולון, בהובלתם של ד״ר דניל אומנסקי ואור כסלו. המעבדה מאפשרת לסטודנטים מכל הפקולטות במכון לשתף פעולה וליצור פרויקטים מעניינים ומרגשים עבור קהל משתמשים בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלויות. השנה, עשרה סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטות השונות שלוקחים חלק בפעילות המעבדה זכו להשתתף בהאקתון בשיתוף אוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה.
ההאקתון, שנפרס על פני ארבעה ימי עבודה מרוכזים, התקיים בסדנת עבודה עצמאית בשם FabLab, הממוקמת בסמוך לאזור העיר העתיקה באינסברוק. ביום הראשון התחלקנו לארבע קבוצות רב־תחומיות שכללו סטודנטים לעיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, הנדסה, מדעי המחשב ופסיכולוגיה, ויצרנו לכל אחד מהפרויקטים מודל עובד המאפשר בחינה של האינטראקציה לקראת מודל האב־טיפוס הסופי. למחרת, הצגנו את המודלים הראשוניים לילדי הגן, בחנו את תגובותיהם וחזרנו לסדנה כשאנחנו יודעים כיצד לשפר ולדייק את הפרויקטים.
האווירה בהאקתון הייתה מעולה. שיתוף הפעולה בין החבר׳ה הישראלים לאוסטרים, שחלקם אף השתתפו בהאקתון שהתקיים בשנה שעברה במכון הטכנולוגי חולון, איפשר לנו ליצור פרויקטים מעניינים וחשף אותנו לשיטות עבודה חדשות, תוך התנסויות בטכנולוגיות חדשניות שאין ספק שנרצה ליישם גם במסגרת הלימודים שלנו בישראל.
רז לנדסברגר, סטודנט להנדסה במכון הטכנולוגי חולון: ״הגעתי לאינסברוק בחוסר ודאות קל. מתוך עשרה סטודנטים ישראלים שהשתתפו בהאקתון – רק שניים היו מהפקולטה להנדסה. הדבר העלה את החשש שהגענו על תקן ״מעצבים״ ולא כמהנדסים. גם כשנכנסנו לסדנת ה־FabLab, הדבר הראשון שראינו היה חדרי מלאכה – לא בדיוק חלומו של מהנדס אלקטרוניקה ממוצע״.
״ואז, ממש כמו באיזו סצנה מסרט קולנוע, הגיחה כבאית ישנה משנות ה־60 וממנה יצא סימון, מרצה במחלקה למדעי המחשב ואחראי תחום הרובוטיקה באוניברסיטת אינסברוק. בין רגע כוסו שולחנות הסדנה בחיישנים מגוונים, מיקרו־קונטרולרים, מחשבי רספברי פיי ובערך כל מה שרק יכולנו לבקש. באותו רגע, כל החששות שלי נעלמו והבנתי שאני בהחלט במקום הנכון״.
״העבודה עם הסטודנטים לעיצוב הייתה ממש מפתיעה לטובה. נחשפתי לחבר׳ה יצירתיים וכישרוניים, בעלי רצון ונכונות ללמוד ולעזור גם בהיבטים הטכנולוגיים. אני מרגיש ששיתוף הפעולה ביננו תרם רבות למהלך העבודה ואיפשר לנו ליצור פרויקטים מעולים שגם מתפקדים כראוי וגם נראים מצוין, בתוך פחות מארבעה ימי עבודה״.
״אני ממליץ בחום לכל סטודנט מהפקולטה להנדסה לקחת חלק ולהתעניין בפעילות של מעבדת MADE, אפילו רק כדי לראות את החיוך על פניהם של הילדים בהגשה הסופית״.
״Kindergarten Hero״ – אביב זלבסקי, רז לנדסברגר, אבנר אדן ואלכס שלוגל: ״פרויקט Kindergarten Hero מאפשר לילדים לשחק ביחד כלהקה ולהפגין את כישורי ההופעה והריקוד שלהם מול שאר ילדי הגן. המשחק כולל שלושה אובייקטים בצורת גיטרה, כינור וסקסופון, כמו גם זוג מקלות ניצוח באמצעותם בוחר ה״מנצח״ מי ינגן וכיצד תישמע המוזיקה. היופי בפרויקט הוא שאין צורך בכישורי נגינה וכל אחד יכול לנגן את המוזיקה: כשאחד הילדים לוחץ על הכפתור, המחשב מזהה זאת באמצעות תקשורת אלחוטית וכך צלילי כלי הנגינה שבידו מתווספים למוזיקת הרקע״.
״התכנון המקורי היה ליצור מספר אובייקטים בצורת אי, שכאשר הילדים דורכים עליהם – מתנגנת מוזיקה בהתאם לאי עליו דרכו. לאחר הצגת המודלים הראשוניים לילדי הגן, החלטנו לשנות את האיים לתצורה של כלי נגינה, מה הפך את הפרויקט לכיף ואטרקטיבי יותר משהיה בתחילת הדרך״.
״TwinScope״ – עמית פישר, יובל בר שלום, הילה שרון, קלמנס פסטר: ״טווין־סקופ הינו קליידוסקופ אינטראקטיבי, המופעל אך ורק כאשר שני השחקנים מסובבים את ידיות ההפעלה באופן מסונכרן. כשמביטים דרך העיניות, מגלים חגיגה צבעונית של אורות וצורות״.
״בתחילת הפרויקט, היו לנו רק כמה צינורות קרטון וטפטים מבריקים. לאחר המפגש הראשוני עם ילדי הגן, הבנו שפעולת הסנכרון היא נקודת המפתח של הפרויקט, ולכן החלטנו להשתמש ברכיבים אלקטרונים כמו Micro:Bit ומנועי Servo על־מנת לדייק את האינטראקציה ולאפשר לילדים לחוות כיצד שיתוף הפעולה והתקשורת בינם יכולים לגרום לדברים נפלאים״.
״Dancing Robot״ – תום וירט, גיא גבע, סלינה אבל ושטפני אוטרית׳: בעוד ששאר הקבוצות יצרו משחקים בעלי חוקים או הגדרות ברורות, אנחנו החלטנו לבנות רקדן־רובוט. בכדי לגרום לרובוט לרקוד יש לאחוז בחיישני הג׳יירו האלחוטיים ופשוט לרקוד. התוכנה שבנינו מקבלת את נתוני התנועה של החיישנים ומתרגמת אותם לתנועות מנועי ה־Servo המחוברים לאיבריו של הרובוט – כמו בובת מריונטה״.
״הילדים רקדו, נהנו והשתוללו ביחד עם הרובוט וזה היה פשוט מקסים. כשראינו את הרובוט עובד בשלמותו לראשונה ביום הצגת הפרויקטים הייתה התרגשות אדירה. הרגשנו שהעבודה הקשה בארבעת הימים שחלפו יצרה סוג של קסם״.
״SoundBall״ – תומי הוכברג, אלון בן עמי, אביב זלבסקי, אבנר אדן ואלכס שלוגל: ״הרעיון המקורי היה ליצור מספר כדורים בעלי חיישני תנועה, המאפשרים לילדים ליצור צלילים מיוחדים על־ידי זריקתם במהירויות שונות. מהר מאוד הבנו שעל־מנת לגרום לילדים לתקשר אחד עם השני, עלינו להפוך את הפרויקט למשחק מוגדר. כל שחקן מקבל שרשרת בצבע אחר, וכאשר מוזיקת הרקע מתחילה להתנגן, על השחקן האוחז בכדור למסור אותו לשחקן עם השרשרת בצבע שמציגות הנורות שעל־גבי הכדור. חיישני התנועה שהוספנו מאפשרים לתוכנה לזהות מתי הכדור נמסר, לשנות באופן רנדומלי את צבע הנורות, ובכך לקבוע למי מהשחקנים יש למסור את הכדור״.
כאן ניתן לקרוא בהרחבה על קורס ״מבוא לעיצוב וטכנולוגיה מסייעת״ וכאן תמצאו עוד מידע על פעילות מעבדת MADE. ההאקתון התקיים ביוני 2019 בהשתתפות הסטודנטים הישראלים הילה שרון, אביב פישר, תום ווירט, גיא גבע, אלון בן עמי, יובל בר-שלום ותומי הוכברג (עיצוב תעשייתי); אביב זלבסקי ורז לנדסברגר (הנדסת אלקטרוניקה); אבנר אדן (תקשורת חזותית), ובהנחיית ד״ר דניל אומנסקי ואור כסלו.
ליצירת קשר: אבנר אדן
