עכשיו קוראים
געגועים לקנדה

געגועים לקנדה

כיצד ניתן לבטא חיבה או זיכרון של מקום מסויים? הספר At Home: Talks with Canadian Artists about Place and Practice מציג אמנים קנדים שדרך יצירותיהם ניתן לראות את הקשר שלהם למולדת. איך כל טכניקה מצליחה לקשר בין הצופה לפרשנות האישית של כל אמן? 

רוברט מכלין, תקשורת חזותית

באדמות המושלגות של קנדה אנחנו פוגשים קבוצה של אמנים ואמניות מקומיים שעבודותיהם מספרות את סיפוריהם האישיים, את ההיסטוריה והתרבות שלהם. דרך היצירות השונות הנאספות בספר At Home: Talks with Canadian Artists about Place and Practice, נכיר פרשנויות שונות למושג בית, כיצד הן מייצגות את העבר של קנדה, כיצד הן מתקשרות להווה ואיך הן ישפיעו על העתיד. 

כריכת הספר At Home: Talks with Canadian Artists about Place and Practice

הסימונים על הקיר נעשו על-ידי פטיש האלומיניום של האמן סימון פרנק (Simon Frank). בעבודותיו, פרנק מדבר על ההרס של הטבע ואיך הסביבה הטבעית נהיית יותר ויותר מלאכותית. מה שמיוחד ביצירה הזו היא שהביצוע שלה נעשה במרחב הציבורי ולא בפורמט דו ממדי. אנחנו נראה בהמשך עוד יצירות שעושות שימוש במרחב לביטוי אישי, מה שתורם להעברת המסר של היצירה וגורם לה להיות זכירה יותר.

סימון פרנק, נוף, 2012.

משיכות המכחול העזות של סוזן פיינדל (Susan Feindel) מתארות את תנועת גלי הים באמצעות מכחולים עבים טבולים בצבעי שמן. ביצירה הזאת פיינדל חוקרת את הסביבה הימית וכיצד היא משפיעה על הדייג המקומי. העניין  של פיינדל בסביבה התת-ימית החלה עוד בצעירותה כאשר אביה עבד בהשכרת סירות לדייגים המקומיים, להם רחש כבוד רב. לאחר מחקר מעמיק וסיורים מדעיים ברחבי הים, גילתה כי אוכלוסיית הדייגים החלה להדלדל בגלל תנועת גלי ים שגרמו לרשתות דיג להיסחף לעומק ולגרום להרס סביבתי רב. 

סוזן פיינדל, נמל מאדווי, נובה סקוטיה, 2010.

התמונה הבאה בוימה וצולמה על-ידי טניה הארנט (Tanya Harnett). את היצירה הזאת יצרה בעקבות מחקרי שורשים של המשפחה שלה. הארנט גילתה שהיא נצר לשושלת של שבט עתיק שבעבר התגורר על אדמת סאסקאצ'וואן (Saskatchewan). בעקבות המאבקים הקשים שהתחוללו באדמות האלה, המשפחה שלה הוגלתה משטח המולדת לאחר שנכבש. העשן שבתצלום מעיד על חוסר הצדק והאכזריות שמשפחתה חוותה בעבר אך באותה מידה מציג גם עניין מיסטי משום שהעשן מתקשר לחום וחום מתקשר לשמש שמביאה אנרגיה ליצורים החיים. השמש היוותה לסמל האמונה של משפחתה באותם ימים. 

טניה הארנט, עשן, 2011.

ציורי הפחם של האמנית דיאנה פוגן (Diane Pugen) מציגים נופים מהטבע באופן כל כך מדויק עד שנראה כאילו חלק מהטבע עצמו פשוט הועתק לתוך הבד. מוריה לרישום של פוגן היו חוזרים ואומרים שהדרך הכי טובה להבין ולבטא אופי של מקום מסוים היא להיות נוכח בו כמה שיותר. פוגן לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה והיא מציירת את הנופים מהטבע תוך כדי שהיא מבלה ימים ואפילו חודשים בחוץ. היא נוהגת לצייר באופן קבוע בטבע אפילו בימים גשומים וסוערים. לטענתה, רק ככה היא מרגישה מחוברת לטבע ומסוגלת להעריך יותר טוב את מה שיש לו להציע.

דיאנה פוגן, עצי האורן של קאנסטקה, אונטאריו, 1991.

עבודתה של האמנית סוזן שאנץ (Susan Shantz)  מציגה 300 כלי מטבח עשויים מפִיבֶּרְגְּלָס (חומר פלסטי חזק עשוי סיבי זכוכית), מרוחים בממרח עגבניות ומסודרים על שולחן ארוך שתואם לצבע של הכלים. הרעיון המרכזי ביצירה הוא להראות את המאמץ והסובלנות שנשים משקיעות בחיי היום יום שלהן. יש כאן ניסיון לדמות את הכלים לאיברי אדם, הצבע האדום מדגיש את המוטיב המואנש ביצירה שבוצעה באופן קפדני ומתוכנן. 

סוזן שאנץ, 300, 1998.

האמנית אגנטה דיק (Aganetha Dyck) מציגה ביצירתה מפת שולחן מכוסה ככל הנראה בדבורים ומונחת על שולחן מעץ. העבודה הזאת היא חלק מפרוייקט של דיק משנת 2000 שנקרא פעילות מקומית (Local Activity). את ההשראה ליצירה קיבלה האמנית מסבתה, מהמסירות והסדר בהם הקפידה על עבודות הבית. דיק חיפשה אחר החומרים המתאימים לעבודה שלה במשך זמן רב, שכן היה לה חשוב מאוד שיהיו טבעיים ולא מלאכותיים. ההשקעה המרובה שדיק השקיעה ביצירה היא מחווה לסבתא שלה, למשפחה ולמולדת.

אגנטה דיק, מפת השולחן של סבתא ,2007-9.

התצלום הבא צולם על-ידי  לוריין פילד (Lorraine field)  והוא תלוי בחדר העבודה שלה. התצלום עצמו עצום ומחולק לארבעה תצלומים אנכיים. בתצלום נראית תמונת נוף של אגם קנדי כלשהו ובמרחק גם אי קטן שאפשר לראות אותו מקו האופק על רקע השקיעה. באגם שט אדם בסירה, בעלה של האמנית. הקומפוזיציה יוצרת אשלייה כאילו התצלומים האנכיים הם חלונות שמתוכם ניתן להביט החוצה מעבר לקיר הבטון האפור.

התצלום הכולל מראה מתח בין שני עולמות שונים, העולם הטבעי השופע חיים וצבע לעומת העולם המלאכותי, הנוקשה והאפור. המתח בתצלום מציג לנו גם את הקושי של פילד, הנקרעת בין הרצון שלה להישאר כמה שיותר קרוב לבית שלה בקנדה לעומת הצורך שלה לעבוד בהוראה בבתי ספר לאומנות במקומות רחוקים.

לוריין פילד, בעלי על הסירה שלו,2007.

At Home: Talks with Canadian Artists about Place and Practice

Lezli Rubin-Kunda

Canada,Library and Archives Canada Cataloguing and publication 

2018

ספריית המכון הטכנולוגי חולון

7.04 RUB

ליצירת קשר: רוברט

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.