הרחובות של שורדיץ׳, שכונה לונדונית שמעוררת יותר ויותר עניין בשנים האחרונות ומושכת אליה צעירים רבים, מקושטים בגרפיטי מעוררי התפעלות. הצטרפתי לסיור של חברה בשם ARTernative, שהנחתה אחוה פרידל, מדריכה מקסימה ומלאת ידע שסיימה לימודי עיצוב תקש"ח ב-HIT ובהמשך עברה להתגורר בלונדון.
טלי קליפשטיין, עיצוב פנים
[/column] [column]אחוה הראתה לנו בסיור עבודות גרפיטי רבות ומיוחדות, כל אחת בדרכה. היא הצליחה לשזור מידע רב וסיפורים מסקרנים ומעוררי השראה על האנשים שמאחורי העבודות, שלרוב הם חסרי פנים ומסתתרים מאחורי שם במה, ואנחנו יודעים עליהם מעט מאוד, אם בכלל.
[caption id="attachment_4205" align="aligncenter" width="750"]
עבודה של StinkFish. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
התחלנו את הסיור ברחוב Curtain Road, העבודה הראשונה שראינו היא של StinkFish. הוא עובד בטכניקה של ריסוס סטנסילים שהוא מכין מראש, המבוססים על דמויות שצילם בעולם. כשמתקרבים אפשר למצוא רמזים לגבי מיקום וזמן צילום התמונה עליה התבסס, כמו במקרה הזה – נפאל 2013. ממש לידו נמצא גרפיטי של חואקים. למרות שהעבודות נמצאות בקירבה רבה זו לזו, ניתן להבחין מאוד בקלות שמדובר בשני אמנים שונים, עם סגנון ומקורות השראה שונים לחלוטין.
[caption id="attachment_4203" align="aligncenter" width="750"]
עבודה של NOIR. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
מולם ראינו גרפיטי של Noir, אמן גרפיטי צרפתי שחי בברלין. נואר היה הראשון שצייר על חומת ברלין, והדמויות שלו ניתנות לזיהוי בקלות ומוכרות לחובבי הגרפיטי. נתקלנו בעבודות נוספות שלו ברחבי השכונה, חלקן אף מוזמנות על ידי בעלי העסקים באזור.
[caption id="attachment_4204" align="aligncenter" width="750"]
עבודה של Stik. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
בהמשך הרחוב התגלתה בפנינו אחת הדמויות של Stik, על בניין בו נמצא הסטודיו שלו. סטיק מצייר ״אנשי מקל״ גנריים, המקבלים מאפיינים שמייחדים את הלך הרוח של כל אחד מהם. הייתה תקופה בה סטיק היה חסר-בית, והקהילה עזרה לו להשתקם ולעמוד חזרה על הרגליים. גם בתקופה ההיא הוא צייר את ״אנשי המקל״ שלו, וכיום עוזר לחסרי בית להשתקם תוך שיתופי פעולה עם ארגונים שונים.
[caption id="attachment_4179" align="aligncenter" width="750"]
Don't Shoot by Bambi. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
המשכנו ללכת ולפני שפנינו, ראינו חומה עליה מרוססת בגרפיטי העבודה Don’t Shoot של אמנית הרחוב במבי. העבודה נעשתה כביקורת על המקרה של מייקל בראון, הנער השחור שנורה למוות בידי השוטר דארן וילסון בסוף 2014, בזמן שלכאורה הרים ידיים באוויר ולא היווה איום ממשי. אפשר להבין את הרמזים לביקורת בכיתוב על חולצת הנייקי, בילד שמשחק בגולגולת במקום בכדורגל מבלי שהוא בכלל מודע לכך, בזליגת הצבע מהיד ועוד. המקרה ההוא, שטבע מאז את המשפט "Hands up, Don't shoot" בהפגנות מחאה על ירי בשחורים, עובר בגרפיטי הזה מהפרטי אל האוניברסלי, בין השאר כי לא ניתן לדעת מהעבודה אם הילד שחור או לבן.
[caption id="attachment_4209" align="aligncenter" width="750"]
עבודה של בנקסי. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
לאחר שפנינו, נכנסנו לסמטה בה נמצאות שתי עבודות של בנקסי, שנחשב לאמן הגרפיטי המפורסם והמצליח ביותר בעולם כיום. אחת העבודות נעשתה בשיתוף פעולה עם אמן נוסף, אך ניתן לזהות בתוכה בקלות את טביעת האצבע של בנקסי, שצייר בסטנסיל שחור-לבן שכל כך מאפיין אותו. העבודה מציגה מחווה ללוגו של תאגיד המוזיקה הבריטי HMV והיא משתמשת בה כביקורת על שימוש בנשק.
[caption id="attachment_4210" align="aligncenter" width="750"]
עבודה של טאנט מBroken Fingaz החיפאים. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
[caption id="attachment_4201" align="aligncenter" width="750"]
עבודה נוספת של בנקסי. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
בעבודה נוספת בנקסי מעביר ביקורת על הנסיון להגדיר גרפיטי בחוקים, ועל הרצון של עיריות למסגר את אמני הגרפיטי ולהחליט עבורם היכן יציירו. בסמוך לעבודה זו נמצאת עבודה של Tant מהקבוצה הישראלית Broken Fingaz. אפשר לראות בבירור את ההיררכיה בין הגרפיטי של בנקסי, שמוגן בלוח פרספקס, לעומת גרפיטי של הקבוצה החיפאית שכבר מעט הרוס. העבודה של Tant מוצלחת לא פחות, אבל בנקסי כבר נתפס כאמן מוערך מן השורה ומרוויח הרבה מאוד כסף.
[caption id="attachment_4195" align="aligncenter" width="750"]
גרפיטי על פיגומים. בעיקר אמני רחוב מתחילים. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
אחוה סיפרה לנו שעיריית לונדון, כמו עיריות רבות נוספות, מאפשרת ואף מבקשת מאמני הרחוב לצייר על פיגומים של מבנים ברחבי העיר, בנסיון למנוע עבודות לא חוקיות. כמו שהבנו מהעבודה של בנקסי, אמני הרחוב לא מעוניינים שיגדירו להם היכן לרסס, ובפועל את הפיגומים מנצלים בעיקר אמני גרפיטי מתחילים ולא מנוסים שעדיין לא בטוחים בעצמם מספיק, לשם האימון.
[caption id="attachment_4191" align="aligncenter" width="750"] גרפיטי מיניאטורי על מסטיק, של Chewing Man. צילום: טלי קליפשטיין[/caption]
לקראת סוף הסיור אחוה עצרה אותנו והסבה את תשומת ליבנו לעבודת הגרפיטי הקטנה ביותר שראינו. העבודה הפיצפונת שייכת לבן וילסון, המכונה גם Chewing man בגלל שהוא עובד עם זכוכית מגדלת ומצייר את העבודות שלו על מסטיקים שאנשים זרקו ברחוב!
[/column]
