אצל ג'וגול (פרופ' שמעון זנדהאוז) בחרנו מוזיקאי/ת, גיבשנו קונספט מייצג כסיפור מסגרת, ועיצבנו פלאייר (A3), תקליט ויניל, סרטון פרומו לקידום המכירות וכרזת חוצות (120*180 ס"מ). הנה תשובותיו של ג'וגול לשתי שאלות בוערות, ולאחריהן מבחר מהפרוייקטים.
דנה מ' מרקוביץ', עיצוב תקשורת חזותית
[/column] [column]איזה ערך מוסף אתה מוצא בעיצוב של אריזת דיסק?
ג׳וגול: ״היום אין צורך באריזה של דיסק ולכן ביקשתי שתלכו דווקא לכיוון של אריזת תקליט ויניל, שהיום יש לו איזשהו עדנה מחודשת. לפורמט של ויניל ניתן להתייחס אליו בפרינט ולעשות דיזיין ולכן המוצא הזה של הוויניל רלוונטי היום גם מהבחינה של נוסטלגיה וגם מכיוון שאפשר לעצב עליו (כפורמט) יותר מ12*12 (דיסק). המטרה של הפרויקט היא התנסויות פעם אחת בדפוס ופעם שניה במדיה, בפרסום חוצות וכדומה."
[caption id="attachment_3364" align="aligncenter" width="500"]
נקודת מבט קצת שונה על התהליכים שעברנו במהלך הסמסטר.עם האורח שלנו, אבי גנור, צלם, מעצב ויוצר ישראלי. צילום: דנה מ׳ מרקוביץ׳.[/caption]
ולמה פרינט?
"היום, כל פרסום שלא יהיה, המקום הרלוונטי שלו הוא ברשת החברתית איפה שאנשים צורכים מידע. הרשת שמשנה סדרי עולם – שר בכיר שמקושר עם אלף ואחד עוגנים עף מהג'וב שלו בגלל הרשת, שחקן שעושים לו משפט שדה ברשת… זה הכוח ובעיניי צריך לדבר על איפה שנמצאים ריכוזי התקשורת החזותית. זה לא אומר שלא צריך להתאמן גם בפרינט, מכיוון שהעקרונות העיצוב בין אם הם מודפסים ובין אם הם לא, הם אותם עקרונות.״
הנה כמה מהתוצרים:
[caption id="attachment_3354" align="aligncenter" width="500"]
דיוייד בואי פוסטר מדיה, הגבול שבין מציאות לדמיון. זיגי מול דיוויד. (סתיו יוגב)[/caption]
סתיו יוגב התחילה לעבוד על עיצוב להופעה של דיוייד בואי בפארק הירקון לפני שהוא נפטר, וסיימה אחרי… העבודה עוסקת בגבול הדק שבין מציאות לדמיון, בהדגשה של בואי כאמן שתמיד חידש והיה רלוונטי.
[caption id="attachment_3361" align="aligncenter" width="500"]
מאיר אריאל-פוסטר מדיה, לשחק במילים במשחקי מילים. מורן שינה.[/caption]
מורן שינה עיצבה את אלבום המחווה למאיר אריאל. מבחינת מורן, מאיר אריאל הוא מילים, השפה העברית, ולכן בכל העבודות חוזר מוטיב משחקי המילים (שבץ נא, תפזורת וכו').
[caption id="attachment_3352" align="aligncenter" width="500"]
ארנולד שנברג פוסטר מדיה, המוזיקה שלי היא לא לכולם. כשדיסוננס וא טונאליות עוברים לדו מיימד.(נוי כהן גל)[/caption]
נוי כהן גל עיצבה אלבום למלחין האוסטרי ארנולד שונברג, עם הקונספט "דיסונאנס וא-טונאליות". המוזיקה של שונברג לא קלה לשמיעה ובטח שלא פונה לכל אחד, לכן גם העבודות מאופיינות בגישה זו.
[caption id="attachment_3362" align="aligncenter" width="500"]
מייק בראנט- משה מחיפה חוזר הביתה. עטיפה לתקליט ויניל (ספיר יחזקאל ). צילום: דנה מ׳ מרקוביץ׳.[/caption]
ספיר יחזקאל אמרה שמייק בראנט היה בחור חתיך עם קול יפיפה, שלא ידע מה לעשות עם כל ההצלחה שלו, ושבסך הכל היה משה מחיפה. אפילו צרפתית הוא לא ידע, ולכן את מילות השירים שלו רשם בתעתוק מצרפתית לעברית. "כשמייק מגלה שהוא בעצם משה מחיפה" היה הקונספט שליווה את העיצוב.
[caption id="attachment_3358" align="aligncenter" width="500"]
זהר ארגוב- פוסטר מדיה. המלך של השכונה, זה שאנחנו קצת שונאים אבל לא יכולים שלא להעריך. ירדן דותן[/caption]
ירדן דותן עיצבה לזהר ארגוב עם הקונספט הוא "מלך השכונות". העיצובים שלה הראו את האיש שהגיע מכלום נהיה למלך ונפל.
[caption id="attachment_3359" align="aligncenter" width="500"]
עטיפה לתקליט ויניל, של האמא של המוזיקה המזרחית המלכה העל זמנית, אום כולתום (נופר חתוכה) צילום: דנה מ׳ מרקוביץ׳.[/caption]
נופר חתוכה עיצבה למלכה העל-זמנית אום כולתום. אום-כולתום נפטרה באמצע שנות ה-70, אבל האוכלוסייה אליה פונה נופר בעיצוביה היא דווקא צעירה.
[caption id="attachment_3366" align="aligncenter" width="500"]
סרז׳ גינסבורג- פוסטר מדיה. כשאמנים ישראלים עושים את סרז׳ גינסבורג, פרובוקציה שקטה. (דנה מ׳ מרקוביץ׳)[/caption]
אני (דנה מ. מרקוביץ׳) עיצבתי לסרז' גינסבורג אלבום מחווה. הקונספט – פרובוקציה שקטה. סרז' היה פרובוקאטור רציני שהתעסק תמיד בתכנים מיניים בעייתיים (לדוגמה, גילוי עריות) הפרובוקציות התאפיינו תמיד בייחודיות ובאינטליגנציה גבוהות מאוד.
[/column]
