מה משותף לג׳ון לנון, לנשיא ניקסון, למיק ג׳אגר ולמלכה אליזבת׳ השנייה?
כולם צולמו על ידי אנני ליבוביץ', הצלמת האגדית.
ניצן אידלמן, תקשורת חזותית
"אני שונאת את המילה 'סלבריטי'. תמיד התעניינתי יותר במה שאנשים עושים מאשר במי שהם, ואני מקווה שהתצלומים שלי משקפים את זה. יש לי הזדמנות לעבוד עם השחקנים הטובים ביותר, כותבים, ספורטאים ורקדנים – ספקטרום רחב. אני מרגישה שאני מצלמת אנשים חשובים, בצורה כזו או אחרת.“
אנני ליבוביץ', ילידת 1949, סיימה את לימודיה במכון לאמנות בסן פרנסיסקו בשנת 1971. במהלך לימודיה עברה לגור לתקופה בקיבוץ בישראל ואף תיעדה את חשיפת שרידי מקדש המלך שלמה. בזכות התמונות הללו, ליבוביץ' זכתה להצעת עבודה ממגזין הרולינג סטון, שם היא מונתה במהירות לצלמת הראשית. ליבוביץ' צילמה את האייקונים הגדולים ביותר בדורה: היא צילמה את ג׳ון לנון עם יוקו אונו ואת סיבוב הופעות של הרולינג סטונס בשנת 1975, והפכה לצלמת הסלבריטאים הבולטת ביותר בתעשייה. בשנת 1983 עברה ליבוביץ למגזין ״ווניטי פייר״, שם הרחיבה את מגוון הנושאים שלה מכוכבי רוק לאישים ציבוריים אחרים כמו הדלאי לאמה ודמויות שונות בפוליטיקה.
היכולת שלה לעבוד עם המצולמים בצורה שמקלפת את השכבות השטחיות שמאפיינות את הצילום ההוליוודי, חיזקה את המוניטין שלה כצלמת הסלבריטאים הבולטת בדורה. מערכת היחסים שמתפתחת בין ליבוביץ לבין המצולמים שלה במהלך סשן צילומים מניבה רגשות ותחושות לא שגרתיים.
ב-8 בדצמבר 1980 נפגשה אנני ליבוביץ' עם ג׳ון לנון ויוקו אונו בדירתם בניו יורק במטרה לצלם את השער החדש למגזין הרולינג סטון. חמש שעות לאחר מכן, ג׳ון לנון נרצח והתמונות שצילמה ליבוביץ הן התמונות הרשמיות האחרונות של לנון. לאחר פרסום השער התמונה קיבלה רבדים עמוקים יותר. האופן שבו גופו של לנון כרוך סביב יוקו מזכיר מאוד תנוחת עובר או תינוק שזה עתה נולד. תנוחת העובר מקושרת גם למצב בו מבקשים להגן על הגוף מטראומה, מה שנקשר בדיעבד באופן מצמרר לרצח של לנון.
תמונה נוספת ומפורסמת של ליבוביץ' מציגה את הקומיקאית והשחקנית וופי גולדברג שקועה באמבטיה של חלב. התמונה נוצרה בהשראת אחת ההצגות של גולדברג, בה היא מגלמת ילדה קטנה וכהת עור שמשתמשת באקונומיקה כדי לשטוף את עורה בניסיון להיות לבנה. הצילומים דרשו ליטרים רבים של חלב שחומם בסירים, וגולדברג הייתה צריכה לשהות באמבט במשך לא פחות משבע שעות. בראיון למגזין בריטי אף התלוצצה כי ״במשך שלושה ימים חתולים עקבו אחרי לכל מקום״.
בשנת 1975 מיק ג׳אגר הזמין את ליבוביץ' להיות הצלמת הראשית של סיבוב ההופעות של הלהקה. למרות שהמוניטין שלה מבוסס לא מעט על צילומים של עולם הרוק, ליבוביץ דווקא פחות אהבה לעבוד בהופעות. ״אתה אף פעם לא יכול להסיר את העין מהמצלמה. אתה נתון לחסדיהם של אנשי התאורה, שבדרך כלל היו על סמים. בנוסף, אתה צריך להיות מוכן להימחץ על ידי הקהל״. ליבוביץ' אף מספרת כי בתור מזכרת מסיבוב ההופעות היא התמכרה לסמים – התמכרות שלקח לה המון שנים לנצח, אבל שהתמונה הזו של מיק ג׳אגר היא אחת האהובות עליה. מבחינתה, היא תפסה אותו ברגע אמיתי וטהור של רוק אנד רול.
בשנת 1990 הרקדן יליד לטביה מיכאיל ברישניקוב ביקש מליבוביץ' להקדיש כמה ימים לצילום להקת הבלט החדשה שלו, אותה הציג ברישניקוב עם הכוריאוגרף האמריקאי הנודע מארק מוריס, בצפון פלורידה. אנני לא רק הסכימה, אלא ביקשה להשתלב עם הלהקה ולהצטרף אליהם לכמה שיותר זמן.
בהתחלה, ליבוביץ' ניסתה לצלם את החזרות של הרקדנים בצורה הטבעית שלהם, תוך כדי ריקוד ובצורה בה הם לא ידעו שהם מצולמים. אך מהר מאוד אנני הבינה שזה לא עובד והחליפה לסגנון של צילומי פורטרט. "התחלתי להבין שאי אפשר לצלם ריקוד", היא אמרה. "או אפילו להסריט בוידאו, לצורך העניין. זו אמנות שחיה באוויר".
מיכאיל ברישניקוב ואחד הרקדנים שלו
אנני ליבוביץ' היא צלמת אגדית שעבודותיה השאירו חותם על עולם הצילום. עם קריירה המשתרעת על פני חמישה עשורים, ליבוביץ' תפסה את המהות של אינספור דמויות בולטות – משחקנים, לפוליטיקאים, לספורטאים. היכולת שלה ליצור תמונות עוצמתיות (גם מבחינה ויזואלית וגם מבחינה רגשית) הקנתה לה מוניטין של אחת הצלמות הבולטות ביותר בזמננו. עבודתה של ליבוביץ' מרבה לשלב בין אמנות וסיפור סיפורים, תוך שימוש בקונספטים מלאי דמיון, תאורה דרמטית וקומפוזיציות מושכות כדי להעביר את האישיות והנרטיבים של מצולמיה. דרך העדשה שלה היא יצרה תמונות בלתי נשכחות שהפכו לאבני בוחן תרבותיות, והותירו מורשת מתמשכת בתחום האמנות החזותית.
“Annie Leibovitz- photographs 1970-1990”
Annie Leibovitz
HarperCollins New York Publishers, October 31, 1991
77.04(73) LEI
