בתחילת יוני התקיים כנס בנושא "דרכים בעיצוב משולב" על מוטיבציות והדרכים לשילוב בין תחומי העיצוב ובינם לבין הסובב אותם. בין הפרויקטים שהוצגו היו ספריה פתוחה לטובת מעצבים וסטודנטים, קולקטיב מעצבים מרחבי העולם היוצרים מוסד ללא גבולות ומעצב שמצהיר "עיצוב לא נועד למעצבים"
מיכל קסטיאל, עיצוב משולב
[/column] [column]הכנס הוא סוג של הזמנה, הזמנה לחשוב על עולם העיצוב המולטי-דיסיפלינרי שם בחוץ, שמזמן כבר משוחח בשפה אחת רב תרבותית. מציאות עיצובית עכשווית היא חסרת גבולות ברורים, מציאות בה החוקיות מלמדת את עצמה כל הזמן דברים חדשים, דיאלוג עיצובי בו המונחים ספקולטיבי, גנרטיבי, אינטגרטיבי שזורים במושגים כמו חדשנות, מערכות מורכבות, פרדיגמות חדשות, נרטיב ושינוי.
[caption id="attachment_7864" align="aligncenter" width="750"]
פרופ' דודי ראבד ראש התכנית עם אורחי הכנס ומרצי התכנית. צילום: חמדה כהן[/caption]
את הכנס יזמה סיגל ברניר, מרצה ומנחה בתכנית לתואר שני, כדי להפגיש גישות שונות בעיצוב ולמקם את התכנית לתואר שני לעיצוב משולב בקונטקסט עולמי. מבט חטוף בתכנית הכנס מגלה שיש גם ישראלים על הבמה, שהצליחו לפרוץ את גבולות עולם העיצוב המורכב המשתנה. החדר מתמלא בסטודנטים, בבוגרים, במרצים וב"סקרני עיצוב".
[caption id="attachment_7857" align="aligncenter" width="750"]
איור מפתח לשאלת התכלית. קונספט דניאל צ'רני, איור: קובי ברחד[/caption]
דניאל צ'רני הוא הדובר שפותח את הכנס המסקרן הזה, חמוש בזקן אופנתי ולוק אירופאי, אך אל תתנו למראה להטעות, צ'רני הוא מעצב תעשייתי בוגר בצלאל משנת 1995. שלוש שנות עבודה בתחום הספיקו לו להבין דבר או שניים על תפישות עיצוב. כיום הוא פועל באנגליה ועובד כאוצר בינלאומי מוכר, יועץ אסטרטגי ומרצה בתחום. שיטתו האסטרטגית והאוצרותית בהקשר של חינוך לעיצוב מעמידה אותו בעמדה ייחודית בעולם. צ'רני פורש בפנינו ברהיטות את משנתו ומשתף אותנו בשלושה פרויקטים מרכזים:
החברה שהקים From-now-on דרכה הם מציעים דיאלוג, חשיבה וייעוץ אסטרטגי לפרויקטים עיצוביים. צ'רני טוען שלקוחות באים אליהם כי יש להם כישרון "להקניט" את היסודות המוכרים, למצוא מטרה וכיוון חדשים מבוססי קשר וצרכים של הקהל שלהם. הם מתענגים על האתגר העיצובי עד רמת הפרוטוטייפ, לוקחים חזון ועוזרים להפוך אותו למציאות. החברה הקימה ספריה פתוחה של מייקרים Maker Library, המעודדת מעצבים וסטודנטים מרחבי הגלובוס ללמוד האחד מהשני באמצעות דיון בעבודתם המוצגת ברשת. הרשת הדיגיטלית או הפיזית יוצרת קשרים מקומיים, ארציים ובינלאומיים, תוך התמקדות ספציפית בקשר בין עמיתים ובין חונכים.
מפעל מסקרן נוסף של צ'רני הוא Fixperts פרויקט פרו-בונו כלל עולמי בו משתתפות 31 אוניברסיטאות, כמו גם תלמידי תיכון, מעצבים, ואנשי מקצוע ממגזרים יצירתיים ותרבותיים ומבוסס על מחויבות חברתית של אנשים יצירתיים. במסגרת הפרויקט אנשים המתמודדים עם בעיות שונות להם נדרש פתרון עיצובי, מקבלים מענה ממגוון המשתתפים בפרויקט. הפעולות האינדיבידואליות או הקבוצתיות מצולמות ומועלות לרשת מייצרות אג'נדה חברתית וחינוכיות, פתרונות עיצובים קבועים וזמניים אישיים או כללים מעוררי השראה.
[caption id="attachment_7853" align="aligncenter" width="750"]
Designer Maker User at The Design Museum, London 2016. תמונה באדיבות ״Machines Room״[/caption]
צ'רני סיפר אודות אחת התערוכות המצליחות היום באירופה שהוא יצר "Designer Maker User" שמענו על "מאחורי הקלעים" של העשייה, אודות הנרטיב החדש של העיצוב וההשפעה על חיינו, התחברות לערכי העיצוב על פני הנראות. נפרדנו מדניאל צ'רני לשלום הלומי רעיונות עיצוביים וחדורי אג'נדות חברתיות.
אחריו דברו איה בנטור ובילי רגב המקסימות, הן הציגו בפנינו קולקטיב צעיר ומסקרן שהן חלק ממנו. Fictional Collective, מונה 27 מעצבים מדיספלינות שונות, רובם בוגרי מחלקת המאסטר לעיצוב חברתי, באקדמיה לעיצוב אינדהובן שבהולנד. הקולקטיב נוסד ב -2014 עם סיום לימודי המאסטר אך למעשה תהליכי ההתגבשות של הקבוצה החלו ב- 2012 עוד לפני תחילת הלימודים כתגובה להתפטרות ראשי המחלקות באותו קיץ. הנסיבות יצרו קבוצת סטודנטים בינלאומית ומגובשת עוד לפני שנפגשה. ממנה צמח הקולקטיב.
[caption id="attachment_7856" align="aligncenter" width="750"]
This is Work. תמונה באדיבות fictional collective[/caption]
הקולקטיב הוא קהילה של מעצבים, אדריכלים, סופרים, אוצרים וחוקרים המייצרים תערוכות, התערבויות בחלל ופרסומים מוכווני-עיצוב. הקולקטיב הוא פלטפורמה מבוססת תוכן, שיתופי פעולה ודיאלוגים סביב עיצוב וכמובן עיצוב בפועל. פיזורם הגאוגרפי של החברים יוצר "מוסד" ללא הגבול המסורתי של המילה, יצירת מרחב עשייה ללא מקום מוגדר, קולקטיב המבוסס על הזהות של האנשים הלוקחים חלק בפרויקט ובכך מוגדרת העשייה כל פעם מחדש. כל זה באמצעות מדיות דיגיטליות ופורמטים יצירתיים. בשבוע העיצוב הציגו ארבעה מחברי הקולקטיב פרויקט המתאר את תהליך בו 27 קולות מגיבים על נושא התערוכה – אי. האי שנוצר הוא מכניזם בתנועה המעבד את ריבוי הקולות, ריבוי הפרספקטיבות ואינסוף האפשרויות שבתהליך עבודה שיתופי.
את המושב הראשון חתם איתן ברטל, מרצה בתכנית לתואר שני. ברטל מציג עצמו כמעצב גרפי בעבר ורטוריקן חזותי בהווה, שיתף אותנו בפרויקטים אקטיביסטים שלו. החל מ"האיש ההולך" בתל אביב שהתחיל כפרויקט עיצוב אקטיביסטי והסתיים בהרצת מועמד לראשות העיר ועד תערוכת היחיד שלו "ניאוברטליזם" בבית הנסן. בתערוכה האחרונה ברטל משתמש בטכנולוגיות עכשוויות כדי לייצר אקטיביזם, כדור רודף אחריך במרחב, תותח יורה על הצופה גרעינים שחורים ומושגים פונדמנטליסטיים בערבית ועברית המודפסים באבק שריפה על-ידי מדפסת מיוחדת ומוצתים אל מול הקהל.
[caption id="attachment_7865" align="aligncenter" width="750"]
פרופ' וולפגנג לאוברשיימר ותפישות עיצוב משנות מציאות. צילום: חמדה כהן[/caption]
המושב השני נפתח בהרצאתו של פרופ' וולפגנג לאוברשיימר, מעצב משעשע מקלן שהסביר במושגים פשוטים ש"עיצוב לא נועד למעצבים". בהתאם להשקפת עולם זו וכבדרך אגב הצליח לשחוט כמה פרות עיצוביות קדושות (כמו המסחטה האייקונית של פיליפ סטארק). פרופ' לאוברשיימר הוא פרופסור לטכנולוגיה ועיצוב המלמד בתכנית המאסטר בבית הספר הבינלאומי לעיצוב בקלן שבגרמניה. הוא מעצב עצמאי וחבר בקבוצת "פנטגון" לעיצוב. הוא התייחס בהרצאתו על משמעות שינוי התפישה בלימודי המאסטר בעיצוב, על חשיבות ההתמודדות של הסטודנטים עם מורכבות החשיבה הרב מערכתית, על תפקידה של האקדמיה, כוחה של עבודה קבוצתית, מחקר רב תחומי, וחדשנות בתחומי העיצוב השונים. פרופ' לאוברשיימר טען בהרצאתו ש"עיצוב פירושו הכרה בבעיה" ולא מערכת הערכים שנוטים לייחס לו ובכללם היופי, חשיבות המושג "צורה עוקבת אחר פונקציה". נקודות לא רעות למחשבה. נפרדנו ממנו בנימוס אירופאי.
בהמשך שמענו הרצאות קצרות של מרצי התכנית, יורי גבריאל שסיפר על סביבה אינטגרטיבית, בפרויקטים המשתפים סביבה ועסקים. דר' יעל אילת ואן אסן ששיתפה אותנו בתערוכות שהוצגו בשנים האחרונות בגלריה המחקרית של התואר השני אותה היא אוצרת. התערוכות עוסקות בתמות שונות ומוצגות בשיתוף פעולה עם הסטודנטים ומרצים אחרים מהתכנית.
[caption id="attachment_7859" align="aligncenter" width="750"] טחב שולחן. הדמייה: קרלוס פרלטה[/caption]
אחרון הדוברים המרתקים היה קרלוס פרלטה, מעצב מוצר בהכשרתו וחוקר עיצוב. פרלטה למד עיצוב בקולומביה וכיום הוא מרצה בכיר באוניברסיטת ברייטון בבריטניה, שפועל במדינות שונות בניהן קולומביה, ספרד, סינגפור, בריטניה וגם בפינלנד. פרלטה לוקח חלק פעיל בצוותי מחקר באוניברסיטת אלטו בהלסינקי. פעולתו המחקרית מתמקדת בעיסוק פענוח מערכות מורכבות בשילוב מחקר תאורטי ועיצוב מעשי, בשיתוף פעולה בין-תחומי, בין מעצבים ומדענים. פרלטה ממציא ומעצב מוצרים הנעים בין 'טחב שולחן' היוצר חשמל, מערך של פאנלים סולאריים לשימוש ביתי, וגנרטור Biophotovoltaic צף אשר נועד ליצור מים מותפלים. פרלטה הציג עבודות מחקר של סטודנטים להחדרת מערכות אקולוגיות טבעיות לעיר ברייטון, פתרונות חברתיים וביולוגים המושתתים על מערכות מורכבות, הצגת מגוון פתרונות לבעיות אקולוגיות במרחב האורבני.
בין לבין עלו בוגרי תכנית המאסטר בעיצוב משולב והציגו את פרויקטי הגמר שלהם, אחד המרשימים שבהם היה "360 מעלות" של תום מיטלמן, שהציג סרטים הנצפים במשקפי מציאות מדומה ונועדו לשנות את הסטיגמה שיש לאנשים צעירים על משברים נפשיים. בסופו של דבר הפרויקט הפך למציאות.
[caption id="attachment_7861" align="aligncenter" width="750"]
מעגל שיח מתוך הכנס. צילום: חמדה כהן[/caption]
במעגל השיח שסיכם את הכנס הוצגו הנחות יסוד אודות תכנים, צורות ההנחיה, תפישות והשקפות עולם שונות בלימודי המאסטר בעיצוב. נוצר דיאלוג מורכב בין שאיפות הלב, דיאלוגים על עיצוב ואג'נדת מחויבות חברתית שלנו כמעצבים.
חזרנו הביתה מרוצים ומהורהרים.
[/column]
