אֶל אֵלֶּה הָרְגִילִים לִמְדֹּד אוֹתָנוּ בְּפַטִּישׁ וּמַשּׂוֹר
אֵין לָנוּ מַה לּוֹמַר.
אֵין לָנוּ מַה לּוֹמַר
לְאֵלֶּה הַשּׁוֹמְעִים "נַגַּר" וְחוֹשְׁבִים "כִּסְּאוֹת".
כִּי לֹא בַּכִּסֵּא הַנַּגָּר
וְלֹא בָּאָרוֹן
וְלֹא בַּשְּׁרַפְרַף –
כִּי אִם בַּנְּסֹרֶת,
בַּנְּסֹרֶת הַנּוֹשֶׁרֶת בֵּין הַדְּבָרִים
כִּזְרָעִים עַל הַקַּרְקַע,
הַנְּסֹרֶת הַמִּתְרוֹצֶצֶת עַל גְּחוֹנָהּ
כְּתִינוֹק יָתוֹם בֵּין הַשֻּׁלְחָנוֹת
וּמִתְחַבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי רַגְלֵיהֶם
כְּשֶׁאָנוּ עוֹבְדִים.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁלְּעֵינֶיהָ הַקְּטַנּוֹת
נוֹצִיא אֶת הָרָהִיטִים מֵהַנַּגָּרִיָּה
תִּתְוַדֵּעַ הַנְּסֹרֶת אֶל מוֹת הָעֵץ.
[separator type="space"]
אַתְנַחְתַת מִשּׁוֹר חוֹשֶׂפֶת בֵּין נִסּוּר לְנִסּוּר
צִיּוּץ צִפֳּרִים,
עוֹרֵב מִתְגַּלֶּה בֵּין דְּפִיקוֹת הַפַּטִּישׁ.
הַתִמְדְדוּ אֶת הַנַּגָּר עַל-פִּי הַפַּטִּישׁ
אוֹ עַל-פִּי הָעוֹרֵב?
הַנְּסֹרֶת מְבַקֶּשֶׁת, וְאָנוּ מַחְזִירִים אוֹתָהּ לְרַגְלֵי הָעֵץ.
מִשָּׁם שָׁבוֹת וְנוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ צִפּוֹרִים אֶל קִנָּן.
בְּקוֹל הָעוֹרֵב זַרְעֵי הַנְּסֹרֶת
שֶׁל רָהִיטֵי הַשָּׁנָה הַבָּאָה.
[separator type="space"]
מתוך "כובע הר". פורסם ב"דחק – כתב עת לספרות טובה", כרך ג', מרץ 2013
תגיות