קרה לכם פעם ששמעתם אלבום של להקה שאתם אוהבים, והיה לכם ברור איך עטיפת האלבום צריכה להראות? בתרגיל פוטוגרפיקה בהנחיית הצלם עדי ברנדה, הסטודנטים/יות גילו שלפעמים צריך לעבור דרך ארוכה עד שהתחושות שהמוזיקה מעוררת הופכות לדימוי ויזואלי מוצלח.
הילה אלרט, תקשורת חזותית
[/column] [column]בפרויקט שלפניכם התבקשו הסטודנטים והסטודנטיות לצלם ולעצב עטיפה לתקליט לאמן או אמנית ישראלי/ת. הפרויקט נערך במסגרת קורס פוטוגרפיקה במגמת תקשורת חזותית, בהנחיית הצלם עדי ברנדה. תהליך הצילום והעיצוב כלל מחקר על האמן או האמנית, מניעיו/ה ליצירת השירים, וכמובן – שעות ארוכות של האזנה למוזיקה, במטרה להבין טוב יותר איך לתרגם אותה לעבודה חזותית שתרגש כמו, ואולי אף יותר, מהשירים עצמם. חלק מהסטודנטים/יות בחרו אמנים עכשוויים ובועטים, וחלקם דווקא בחרו באמנים נוסטלגיים שאינם פעילים עוד וחזרו לרגע לתודעה עם עטיפת התקליט החדשה.
אריאל זילבר – שחר טל
בחרתי לצלם ולעצב את התקליט "רוצי שמוליק", אחד מאלבומיו הישנים של אריאל זילבר, שכולו נוסטלגיה וישראליות. הפריימים שבחרתי מתבססים על סיטואציות בשירים ועל נוסטלגיה אישית וקולקטיבית, כמו גם על השילוב בין אורבניות וטבע.
עידן חביב – לינור פינטו
רוב שיריו של עידן חביב עוסקים בתקופה הקשה שעבר בצבא ועל חוויותיו לנוכח המוות. בכל האלבום יש רק שיר אופטימי אחד. בעיצוב העטיפה, שילבתי את מוטיב המוות באמצעות האבנים שהיו מניחים על עיני המתים בתרבויות עתיקות, בעוד שהצבעוניות מייצגת את האופטימיות.
[caption id="attachment_9156" align="aligncenter" width="748"] לינור פינטו – עידן חביב[/caption] [caption id="attachment_9155" align="aligncenter" width="748"] לינור פינטו – עידן חביב צד אחורי[/caption]
ג'יין בורדו – עפרי אזור
הלהקה מנגנת בסגנון פולק קאנטרי אמריקאי, אבל בשפה העברית. השירים באלבום שבחרתי לעצב מדברים עליה ועליו: הסוסים מייצגים את הזוג, והטבע מעביר את תחושת הרוגע והשלווה שמאפיינת את שירי הלהקה.
טונה – נועה סגל
בחרתי לעצב תקליט לראפר הישראלי טונה, ששיריו עוסקים בתחושת התסכול היומיומי שרבים מאיתנו חווים, בשל הצורך להתנהל בחיים הבוגרים כשכולנו מרגישים עדיין ילדים.
שירי מרפסת – הדר גולן
שירי מרפסת הם צמד מוזיקאים שעושים מוזיקה קומית, ולפעמים קצת טרגדית ומוזרה. המטרה הייתה לעצב עטיפה שתדבר באותה שפה.
עוד מעט נהפוך לשיר – אביב שמיר
בחרתי לעצב תקליט לפרויקט המיוחד של גל"צ, "עוד מעט נהפוך לשיר". מדובר באוסף של שירים שנכתבו בידי חללים ומבוצעים על ידי אמנים ישראלים שונים. הצילום מעביר את התחושה של החלל שנוצר, ויחד עם זאת את הזיכרון הטוב, כמו בשירים.
עברי לידר – ניב בן דוד
השירים באלבום עוסקים בתהליך של חשיפה פנימית ומדברים על השאיפה להוריד את המסכות ולחיות חיים אמיתיים, ללא שקר, מלאים בגירויים לטוב ולרע. בתוצר הסופי ניסיתי להעביר תחושות של התנקות פנימית. במסגרת תהליך העבודה על הדימוי, התמודדתי עם השאלה שמעלה כותרת האלבום: האם באמת יותר טוב כלום מכמעט?
שב"ק ס' – ינאי גיא
בחרתי לצלם מחווה לאלבום של שב"ק ס'. הרעיון שעומד מאחורי הצילומים – כמו הרעיון שעומד מאחורי הלהקה – הוא אנרכיה.
גזוז – דניאל ברגר
גזוז הם להקה מצחיקה, כיפית וביזארית, וזה מה שהצילומים משדרים. אחד הדברים הנוספים שהיו חשובים לי להעביר זה נוסטלגיה, כי עבורי השירים שלהם הם בית ותחושה של פעם.
מרסדס בנד – לי שפסה-זלינגר
הלהקה היא להקת רוק-פאנק, להקה פרועה בעיקר בזכות הסולן גל תורן. ההופעות שלהם חסרות מעצורים עם אנרגיות סוחפות. בחרתי לעצב את אלבום זהות, שגם הוא לא "הולך בקו ישר"…
הבנות נחמה – תמר עטר
שירתן של קרולינה, יעל דקלבאום ודנה עדיני, חברות הלהקה, מתאפיינת בהרמוניות ונועם. בעטיפת האלבום רציתי להעביר את התחושות האלו – הכיף והרוגע המשתלטים עלייך בעת שמיעת השירים.
ויקטור ג'קסון – חן וולף
ההרכב מתעסק בעיקר בראפ, "spoken word" ותאטרון שמשלב את שניהם. בכל השירים שמופיעים באלבום (כמו גם קטעים נוספים של "ויקטור ג'קסון" ושל כל אחד מהחברים בהרכב בנפרד), אי אפשר לפספס את החשיבות שהיוצרים מייחסים לשפה העברית ואת היכולת שלהם להשתמש בה ברמה הכי גבוהה שיש.
שלומי שבן – הילה אלרט
בעיניי שלומי שבן הוא מהיוצרים המקוריים, המאתגרים והגאונים ביותר במוזיקה הישראלית, עד כדי כך שנראה שיש בו שמץ של טירוף. עיצוב העטיפה לתקליט הראשון שלו צולם בהשראת "שלומי שבן בבית המשוגעים". הדימוי מעביר את התסכול והדיסוננס שמתקיים בפסנתרן מחונן כמותו, כשהוא כפות בחליפת המשוגעים ולא יכול לנגן.
אסתר שמיר – טל שאולי
בחרתי להתמקד באלבום "במקום הכי נמוך בתל אביב" – אלבומה הראשון של אסתר שמיר, חלוצת הרוק הנשי בישראל. בחרתי לצלם בחשיכה, בצבעוניות של שחור ואפור, פריימים דרמטים, אפלוליים ומסתוריים, על מנת להעביר את התחושות החדות והבועטות עליהן מדברת אסתר – פחד, חוסר אמון, ריקנות ומרירות.
הגשות נוספות:
המכשפות – אורי טרייסון
רוקפור – דניאל בן יונה
[caption id="attachment_9161" align="aligncenter" width="748"] עדן ירוחים – להקת עדן[/caption] [caption id="attachment_9162" align="aligncenter" width="748"] עדן ירוחים – להקת עדן צד אחורי[/caption] [caption id="attachment_9140" align="aligncenter" width="750"] דנה ברקאי – דדי דדון[/caption] [caption id="attachment_9137" align="aligncenter" width="750"] דנה ברקאי – דדי דדון צד אחורי[/caption] [caption id="attachment_9166" align="aligncenter" width="748"] רועי חמו – החברים של נטאשה[/caption] [caption id="attachment_9165" align="aligncenter" width="748"] רועי חמו – החברים של נטאשה צד אחורי[/caption]
[/column]