כבר זמן מה שאני עוקבת אחרי ההצלחה של מאיה ויהודה דביר, זוג יוצרי קומיקס שהפכו ויראליים ברשתות החברתיות. הלכתי לבקר בתערוכה שלהם במוזיאון הקומיקס בחולון וגיליתי מוזיאון שהוא פנינה אמיתית.
טל יריב, עיצוב פנים
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס נפתח בחולון בשנת 2007. המוזיאון עוסק באיסוף, שימור, מחקר, תיעוד והצגת קריקטורות של יוצרים.ות ישראלים.ות לצד חשיפה של יוצרות.ים מכל רחבי העולם.
בכל שנתיים נערכת במוזיאון תחרות קריקטורות נושאת פרסים, ומדי שנה מעניק המוזיאון את פרס "עיפרון הזהב", פרס מפעל חיים המוענק ליוצרים.ות ותיקים.ות. בחלל המוזיאון מוצגות שלוש תערוכות קבע ותשע תערוכות מתחלפות מדי שנה. מבקרי המוזיאון יוכלו להתרשם בין היתר מהתערוכות הבאות:
ציר הזמן
אוצרת: מיכל קורמן
ציר הזמן הוא מוצג קבוע הנמצא בכניסה למוזיאון. הציר מציג את סיפור התפתחות הצורך בהווי, בידור והומור – חלק בלתי נפרד מהקומיקס והקריקטורה – החל מימי יוון העתיקה, דרך ימי הביניים והמהפיכה התעשייתית ועד לתקופה המודרנית.
כבר ביוון העתיקה הוצגו סאטירות וקומדיות חברתיות ופוליטיות, והדמויות מהמיתולוגיה היוונית היו הראשונות שזכו לתיאורים מוגזמים. זו למעשה גרסה מוקדמת למה שאנחנו מכירים היום כ"קריקטורה".
בימי הביניים היו אלה ליצני החצר שסיפקו את הבידור למלוכה, ועם המצאת הדפוס, בתקופת המהפכה התעשייתית, ההומור עבר מהבמות אל הנייר. הייתה זו מהפכה בעולמות הידע, ההשכלה והמחקר. לצד ספרי דת התפרסמו מחקרים, ספרי דעות ועיתונות שעודדו ריבוי דעות ורעיונות.
המהפכה הטכנולוגית של ימינו אנו אפשרה את שכלול ופיתוח הטכניקות השונות של הביטוי, והיוותה בסיס פורה להיווצרות הקומיקס, להפצתו ולהפיכתו לפופולרי ואהוב.
מושיק לין
אוצרת: מיכל קורמן. תערוכה מתחלפת המוצגת בכניסה למוזיאון.
מושיק לין הוא זוכה פרס עיפרון הזהב לשנת 2021, פרס המוענק מטעם המוזיאון לקריקטוריסטים וקומיקסאים על מפעל חייהם.
לין לוקח נושאים אקטואלים שמופיעים בטלוויזיה ובחדשות, ומצמצם אותם לכדי דיאלוג: שתי דמויות בלבד, כל אחת מייצגת צד אחר. הנושאים הם בדרך כלל פוליטיים – האזרח הקטן מול הממשל, מול הרשויות וכו'. בעבודותיו של לין הנושאים הביקורתיים והנוקבים לעיתים מוצגים בדרך מעודנת שמאפשרת להפיק מהסיטואציות המורכבות גם המון הומור.
מאיה ויהודה דביר- "חיים שלמים בפריים אחד"
אוצרת: מורן פרל – קונסטנטין. תערוכה מתחלפת.
מאיה ויהודה דביר הם זוג אמני קומיקס מפורסם ברחבי העולם, עם מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות. הם התפרסמו בזכות הבלוג המאויר שלהם, "One of Those Days", שנולד בפייסבוק בתור פוסט מאויר לחיפוש דירה בתל אביב. זה היה האיור הראשון בסדרה, ואחריו הזוג המשיך לאייר את חייהם בעיר הגדולה. עם הזמן נולדו להם שתי בנות, שהפכו גם הן לחלק בלתי נפרד מהבלוג המאויר.
בכל שבוע הם מעלים בשעה קבועה פריים, ציור אחד – על דברים שבשגרת חייהם ונושאים מהיום יום – אהבה, משפחה, זוגיות, ועוד…
האיורים עוסקים בחיי היומיום ובשגרת הזוגיות שלעיתים יכולה להיות משעממת ובנאלית. הם מתארים את הרגעים הטובים והמשפחתיים, וגם את הרגעים הפחות טובים: ריבים, התפייסויות, האתגר במעבר לגור יחד, בהחלטה להרחיב את המשפחה ועוד. אלו תכנים ייחודיים לרשתות החברתיות: כאן לא תמצאו ארוחות בוקר פוטוגניות או לינה במלון, לא זוגיות דביקה או הורות מושלמת, לא לידה קלה ומהירה ולא אשלייה שהכל מושלם.
בעבודות של בני הזוג הכל מוקצן ודרמטי וזה מה שהופך אותן למצחיקות, אירוניות ומעוררות הזדהות בקרב הצופים. היופי באיורים הוא שאין צורך להסביר אותם, אלו סיטואציות יומיומיות שכולנו חווים ומכירים היטב.
האיורים מאופיינים בצבעוניות מוגזמת ועזה, ובהשפעות מהתרבות האמריקאית. ברובם יש מעין תפיסה של רגע- כמו בצילום- שנייה לפני ה"אסון" או הדרמה. מורן פרל-קונסטנטין, אוצרת התערוכה, בחרה להציג את הלייקים שקיבלו העבודות על גבי הקיר, כחלק מעולם הרשתות החברתיות בו נוצרו.
מוזיאון הקומיקס הוא אטרקציה מדהימה לאוהבי האמנות והעיצוב בכלל והקומיקס בפרט. ביקור במוזיאון הצבעוני והמשמח הזה מגלה ריבוי של השקפות עולם ונקודות מבט שונות באופן כל כך מעודן, פשוט, חד וקולע- באמצעות הכלי השנון הזה שנקרא קומיקס.
צילמה: טל יריב.
