עכשיו קוראים
היום שאחרי

היום שאחרי

[column]

"היום שאחרי" מזמן לסטודנטים לעיצוב תעשייתי הצצה לחיים שאחרי התואר הראשון, בפאנל בוגרי המחלקה שמספרים על חוויותיהם האישיות במימון המונים, התמחויות באירופה, ייצור בסין ועוד.

מולי יחבס, עיצוב תקשורת חזותית

[/column] [column]

הסטודנטים של שנה ד' לוקחים יום של הפסקה מהמירוץ אחר פרוייקט הגמר, וביום העיון לומדים לכתוב קורות חיים, מהו שיווק ופיתוח עסקי בעולם הווירטואלי, כיצד לבנות תיק עבודות משכנע וגם כיצד לקדם עסק אישי וקבוצתי, בפאנל הרצאות מפי מעצבים בוגרי המחלקה, המספרים על החיים שאחרי התואר.

[caption id="attachment_4688" align="aligncenter" width="500"]פוף סרוג לחיית מחמד - קולקציית KNIT כתר פלסטיק. צילום: דניאל לילה פוף סרוג לחיית מחמד – קולקציית KNIT כתר פלסטיק. צילום: דניאל לילה[/caption]

את הפאנל פתח מוטי ברזילי, שסיים את לימודיו במכון ב-2008 בהצטיינות. מיד לאחר הלימודים הוא המשיך לתואר שני בניהול עיצוב בבצלאל, ובמקביל היה חלק מפרוייקט d-vision של חברת "כתר" התומך בבוגרי עיצוב טריים במטרה לייצר עבורם כניסה רכה לעולם המקצועי. ואכן, כיום ברזילי הוא מנהל מוצר ושיווק ב"כתר", וגם הוביל את הקמת קטגוריית חיות המחמד.

ברזילי מהווה דוגמה למעצבים תעשייתיים שהשתלבו בחברות גדולות, והאתגרים שהוא מתמודד איתם קשורים למסגרת המיוחדת הזו. הוא סיפר כי בשונה מהפרוייקטים בלימודים, בהם הסטודנט עובד מול קהל יעד אחד (ולרוב קהל היעד הוא בכלל הסטודנט עצמו), כיום הוא עובד מול כמה קהלי יעד במקביל: משתמש הקצה, קניין הרשת, המפעל/רצפת הייצור, הנהלת כתר, וכמובן, האגו והיושרה המקצועית שלו עצמו.

האתגר עבורו כמעצב (וכיום כמנהל שמגיע מעיצוב) הוא לאזן בין קהלי היעד האלה, מתוך הבנה שנדיר שכולם ייצאו מרוצים באופן מוחלט, אך עדיין לשמור על היושרה המקצועית שלו כמעצב.

כשנשאל ע"י הקהל כיצד משכנעים מהנדסים בחשיבות מקצוע העיצוב, הוא השיב שמדובר בתהליך ארוך של בניית אמון. עצתו לסטודנטים לעיצוב תעשייתי היא לעצב את המוצר הכי טוב שהם יכולים מבלי לחשוש ממגבלות טכניות, שכן הכל פתיר טכנית. מעצבים, בעיקר באקדמיה, צריכים לאתגר את המגבלות. מנסיונו, לרוב כל מגבלה טכנית יכולה להיפתר בעלות כספית.

[caption id="attachment_4384" align="aligncenter" width="750"]דמויות בערכת קיפוד של אלכס חייקין המאפשרות לילדים ליצור דמויות, לפרק אותן וליצור מחדש דמויות בערכת קיפוד של אלכס חייקין המאפשרות לילדים ליצור דמויות, לפרק אותן וליצור מחדש[/caption]

בשינוי חד קיבלה את זכות הדיבור אלכס חייקין, בוגרת המכון מ-2013. חייקין היא חלק מקואופרטיב העיצוב סטודיו'ס שממוקם ביפו, בסמוך לבית ספר. היא סיפרה שהמיקום אידאלי עבורה, שכן היא מגדירה עצמה כמעצבת צעצועים, ואף דאגה להתמקצע בכך עם קורסים שלקחה אחרי הלימודים וסטאז' בטורונטו שבקנדה. רבים מתלמידי בית הספר משתתפים בקבוצות מיקוד עבור המוצרים של אלכס, המאמינה בקשר ישיר עם קהל היעד לאורך כל תהליך פיתוח המוצר, ובקבלת כמה שיותר פידבקים.

היא מדגישה עד כמה חשוב להמשיך ולבחון את המוצר מול קהל היעד גם כשנדמה שהוא סגור, ולנהל מעקב מסודר ודקדקני אחר התגובות למוצר. מוצר הדגל שלה, "קיפוד", ערכת יצירה של דמויות בעלי חיים, עבר חבלי לידה לא פשוטים ודרש מחייקין ובן זוגה התמסרות מוחלטת. אך המסר של חייקין לסטודנטים הוא ללכת עד הסוף עם עם מה שהם אוהבים ולהאמין במה שהם עושים. לכן, גם כשפרוייקט הקיקסטארט שלהם לא הצליח, הם ניצלו את יחסי הציבור שקיבלו בשביל למנף את המוצר שכעת היה במימון עצמי. הקולקציה הראשונה של הערכות יצאה ב-2015, השנייה יצאה השנה, וכעת הם כבר עובדים על השלישית שתצא בקרוב.

[caption id="attachment_4397" align="aligncenter" width="750"]תיק גב מדגם Grillz שעיצב יהונתן קרוינקל עבור חברת Zipit. צילום: Studio Zooz תיק גב מדגם Grillz שעיצב יהונתן קרוינקל עבור חברת ZIPIT. צילום: Studio Zooz[/caption]

יהונתן קרוינקל החל את דרכו בעולם האמיתי עוד בחממה של המכון הטכנולוגי. לפני ארבע שנים, בהיותו סטודנט בשנה ג', הוא וחבריו לכיתה קיבלו ערימה של רוכסנים מחברת ZIPIT הישראלית, עם הבריף "בחזרה לבית הספר". יהונתן סיפר שהנרתיק שעיצב קיבל מחמאות מהנציגים של ZIPIT, ואף הוביל לפנייה לשיתוף פעולה נוסף. קרוינקל מגדיר את עצמו כמעצב של תיקים, ואת התשוקה הזו הוא קידם לאט לאט בתוך ZIPIT, למרות שאופי החברה שונה מאוד מהכיוונים אליהם הוא שואף להתפתח. הפרוייקט שהוא הכי גאה בו הוא תיק מדגם Reflecto (ראו בתמונות למעלה), התואם יותר לתפיסת העולם שלו ואינו עשוי מפוליאסטר כמו שאר מוצרי החברה. לסטודנטים יהונתן מוסר כי השנה הראשונה אחרי הלימודים היא אכן קשה ולא פשוטה, אבל כשאתה יודע מה אתה עושה ומה התשוקה שלך אז דברים כבר יבואו לבד, ולכן חשוב להתמיד.

[caption id="attachment_4394" align="aligncenter" width="750"]פרוייקט הגמר של נעם קולמן משקפיים בהתאמה אישית המשלבות טכנולוגיה של סריקה והדפסה תלת מימדית. צילום: איה בורשטיין פרוייקט הגמר של נעם קולמן משקפיים בהתאמה אישית המשלבות טכנולוגיה של סריקה והדפסה תלת מימדית. צילום: איה בורשטיין[/caption]

את המפגש חתמנו עם נעם קולמן, אשר נחטף בזכות פרוייקט הגמר שלו, עיצוב משקפיים, היישר מתערוכת הבוגרים ב-2014 אל הסטודיו של רון ארד בלונדון. אצל רון הוא החל כמתמחה והיה חלק מצוות עיצוב משקפיים המיוצרות בהדפסה תלת מימדית מפוליאמיד ועשויות מחלק אחד בלבד. העבודה אצל רון היתה מאוד אינטנסיבית והסטודיו עבד במקביל על מספר גדול מאוד של פרוייקטים, כמו לדוגמה, קולקציית תכשיטים מסיליקון ומשי שנקראת Rocks עבור Louisa Guinness Gallery בלונדון, כל תכשיט ייחודי ונעשה בעבודת יד. רון הוא זה שמביא את הסקיצה לכיצד ייראה המוצר הסופי וגם מעורב מאוד בכל תהליך העיצוב, כאשר התפקיד של נעם ודומיו הוא לעזור להביא את החזון הזה לכדי מימוש הן בתהליך העיצוב והן בתהליך הייצור.

לאחר תקופה אצל ארד, קולמן חיפש לעבוד במקומות אחרים בחו"ל, וגילה שלמרות השורה הנהדרת בקורות החיים שהרוויח לעצמו, השוק רווי מאוד וקשה מאוד למצוא עבודה. לכן הוא החליט להמשיך כמתמחה, והפעם בסטודיו Industrial Facility הלונדוני של סם הכט וקים קולין, הבוחן, בין השאר, אילו פונקציות חדשות יתווספו למוצרים היומיומיים שאנו מכירים כאשר כולם יהיו מחוברים באינטרנט של הדברים (IOT). את ההתמחות שם סיים לפני כמה שבועות, וכעת התקבל להתמחות בתשלום בסטודיו Takram היפני.

הסטודנטים שאלו את קולמן איך אפשר לעבוד ללא תשלום כמתמחה במשך תקופה כל כך ארוכה? על כך השיב שאכן מדובר בהתמחויות שאינן משאירות זמן לעבודה נוספת, וצריך לחיות על חסכונות. אך מבחינתו מדובר בהשקעה אותה הוא רואה כשוות ערך ללימודי תואר שני.

וידאו שהכין נעם קולמן בהנחיית סם הכט במסגרת ההתמחות שלו בסטודיו Industrial Facility

המפגש היה נהדר ועזר להכניס לפרופורציות הרבה מהמחשבות שיש לסטודנטים לגבי המשך העתיד המקצועי שלהם. מה שהיו שמועות ואגדות, קיבלו תוקף או הופרכו, וכעת ההשקפה לגבי המשך הדרך היא מפוקסת וברורה יותר, ואפילו אופטימית הרבה יותר.

[/column]
התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.