עכשיו קוראים
הכישלון צר צורה

הכישלון צר צורה

איך קיבל המזלג את צורתו, למה הומצא הרוכסן וכמה עוד סיכות בכלל צריך לעצב? בספרו "חפצים שימושיים" מנסה הנרי פטרוסקי להראות כיצד עיצוב טוב נסמך תמיד על כישלונו של עיצוב קודם, ואיך כל חפץ הוא למעשה גרסה משופרת של קודמו.

טומי לוי, עיצוב תעשייתי

ההמלצה לקרוא את הספר הגיעה אלי בתחילת שנה ב' ללימודַי במחלקה לעיצוב תעשייתי. במסגרת תרגיל התבקשנו לעצב כלי עבודה לבעל מקצוע ולשם כך נדרשנו להבין לעומק את השימושיות של אותו כלי. מאז, כל מרצה שפגשנו המליץ לקרוא את הספר "חפצים שימושיים" של הנרי פטרוסקי בצירוף סופרלטיבים כמו "חובה לקרוא!" "אין סיכוי שלא קראתם!" "אם לא תקרא לא תבין!" אז התיישבתי לקרוא.

כריכת הספר "חפצים שימושיים" מאת הנרי פטרובסקי.

ספרו של פטרוסקי, הנחשב לספר קלאסי למעצבים תעשייתיים, מכיל סקירה מרתקת המוקדשת לאבולוציית העיצוב של הכלים השימושיים בחיינו – החל במחט התפירה והסכו"ם הביתי וכלה בהמצאת הצבתות והמנועים. פטרוסקי מסתמך על ג'ורג' בסאלה (George Basalla), היסטוריון שחקר את האבולוציה של הטכנולוגיה, וטוען כי, "כל דבר חדש המופיע בעולם העשוי (man-made) מבוסס על חפץ כלשהו שכבר קיים" (פטרוסקי, 12). פטרוסקי, שהיה מהנדס במקצועו, מציג קשת רחבה של תהיות, שאלות ועקרונות שאמורים להנחות את המעצב בתהליך העיצוב של החפץ החדש.

אטבים

ההקדמה של הספר מדגישה את מטרתו של פטרוסקי – לעסוק בתהליך עיצוב שנטווה על ידי כישלונות קודמים. "איני עוסק בכשלונותיו של חפץ אלא בהשפעות הכישלון – הפיזי, התפקודי, התרבותי או הפסיכולוגי – על הצורה בכלל" (שם, 8), כלומר אין הוא סוקר חסרונות של דגם מסוים (בדומה למהלך שעשה בספרו "The Pencil") אלא מתמקד באופן שבו החסרונות שיפרו את גלגולו המאוחר של המוצר.

למרות הציפייה של הקוראים לעסוק בחפצים גדולי ממדים ומהפכניים, בוחר פטרוסקי להתמקד דווקא בעיצובם של החפצים היומיומיים שסביבנו מתוך הנחה או אפילו ידיעה שהם עברו תהליך עיצוב מסוג דומה.

את הפרק הראשון בספר מקדיש פטרוסקי להיסטוריה של כלי האכילה הביתיים המזלג והסכין. כראוי לתיאור היסטוריוני הוא מתחיל בראשית האנושות וסוקר את כלי האכילה המאולתרים שהיו לאדם הקדמון בשחר ההיסטוריה – אבני צור מחודדות ששימשו לביתור וחיתוך הבשר ומקלות עץ שאפשרו צליית בשר מעל המדורה (בדומה לילדים הצולים מרשמלו בקומזיץ). הוא מסביר כי כל אחד מהכלים המאולתרים הפך, לאחר מקצה שיפורים, לכלים שאנחנו מכירים היום.

סט סכינים ומזלגות

לאורך הפרק מדלג פטרוסקי לתרבות כלי האכילה שהתפתחה בעולם המערבי. הוא מסביר כיצד השימוש במזלג הוליד את צורתו ואיך למעשה הצורה מנסה להתחקות או לעקוב אחר הפונקציה (FFF – FORM FOLLOWS FUNCTION). הוא מסביר שהמזלג הומצא לאחר שהסכין נכשלה בניסיון להביא את האוכל לפה ופצעה את המשתמש בה. תחילה הומצא מזלג בעל שתי שיניים שהצליח להביא בשר לפה אך לא מאכלים אחרים, כמו למשל אפונה. הגלגול הבא היה מזלג בעל שלוש שיניים וארבע שיניים, צורה ששיפרה את השימושיות שלו לאין ערוך.

בפרק השני מתעמת פטרוסקי עם האמרה הידועה "הצורך הוא אבי ההמצאה" ועם האמרה הנגזרת ממנה: "הצורך צר את הצורה" וטוען כי הצורה אינה חייבת להיות נגזרת מוחלטת של הפונקציה. הוא מתאר את כישלונותיו וחסרונותיו של חפץ קיים ככוח המניע את היצירה החדשה ואת האבולוציה העיצובית. נראה כי לאורך ההיסטוריה שינויים טכנולוגיים, גחמות עיצוביות ואפילו רצון לביטוי עצמי של מעצבים הולידו דגמים שונים וצורות שונות לכלי שאמור לענות על אותו הצורך.

בספרו מקדיש פטרוסקי פרק שלם לקשר בין המצאות וכתיבת פטנטים ליצירה ולעיצוב מוצר חדש. פטרוסקי מסביר כי על מעצב לחשוב כמו ממציא פטנטים, להתבונן בחפץ ולחשוב איך אפשר לשפר אותו. "כל ההמצאות, ומכאן גם כל השינויים בחפצים, אי שביעות רצון מן (המוצר) הקיים מצויה בלבן"(שם, 55). ברגע שמשתמש מרגיש חוסר שביעות רצון ממוצר כלשהו, הוא כנראה ישאף לשנות אותו, לתקן אותו ולבסוף להפיץ גרסה חדשה שלו. פטרוסקי מספר לדוגמה כי ממציא מצלמת הפולארויד בסך הכול נעתר לבקשתה של בתו בת ה-3 לראות את התמונה מיד אחרי שצולמה.

סט אטבים

על אף השינוים שהתרחשו בעולם מאז יציאת הספר לאור – התפתחות העולם הדיגיטלי והפיכתה של הטכנולוגיה לחלק משמעותי בחיינו – אין ספק כי הביקוש לחפצים תלת ממדיים, וכלי עבודה בפרט, לא ייעלם אף פעם, ובתור מעצבים עלינו תמיד לבחון את המוצר הקיים בשוק, להבין את החסרונות שלו ולעצב מוצר משוכלל יותר. לדברי פטרוסקי "'קל יותר', 'דק יותר', 'נוח יותר' הן טענות השוואתיות בדבר שיפור (המוצר), והאפשרות להצמידן אל מוצר חדש משפיעה השפעה ישירה על האבולוציה של צורתו"(שם, 260).

בספר יש לא מעט איורים ראשוניים של פטנטים שונים שמלמדים רבות על תהליכי העיצוב ועל המגוון הצורני שהתפתח לאורך תהליך האבולוציה העיצובית. מפתיע לגלות כי אפילו לחפץ "פשוט" כמו אטב נייר מוקדשים 28 עמודים גדושים במידע וברישומים שונים של פטנטים.

רישומי צבתות

בין 270 עמודי הספר אפשר למצוא תיאורים רבים שלוקחים את הקוראות והקוראים למסע סביב הדילמות השונות בתהליך של עיצוב מחדש, וכל פרק מוקדש להשפעה אחרת בתהליך היצירה – השפעות תעשייתיות, תרבותיות, טכנולוגיות וכו'. פטרוסקי חותם את ספרו בפרק בשם "תמיד יש מקום לשיפור" ובעצם מוכיח מה שכל מעצב טוב תמיד אומר בסוף תהליך – "אעעע.. נראה לי שעכשיו הייתי עושה הכול אחרת".

אז לפני שאתם ממשיכים לעוד תרגיל מטורף במחלקה ורצים לתהליך חדש מאפס, קחו הפסקה קצרה ולכו לקרוא את הספר שכנראה יגרום לכם להעריך מחדש כל קיסם שיניים שתיתקלו בו. את הגלגל מישהו אחר כבר המציא, אבל עדיין תוכלו לעצב את הטסלה הבאה.

כל הצילומים: טומי לוי

פטרוסקי, הנרי. חפצים שימושיים (תרגום : עתליה זילבר). תל אביב: עם עובד – ספרית אפקים, 2009.

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.