
אי-שם, בזמנים קדומים, חי באדמות הקפואות של סיביר עם עתיק של לוחמים. הם שלטו ביד רמה, זכו לכבוד בקרב השבטים האחרים בסביבה וזרעו פחד בלב כל אויב שניסה לגבור עליהם. הם היו בעלי השפעה עצומה בתחום הצבאי והתרבותי, אבל עד כה מעט מאוד היה ידוע עליהם. כעת, ספר חדש שופך אור על תרבותם ועולמם של הסקיתים.
רוברט מכלין, תקשורת חזותית
בין המאה השמינית לראשונה לפני הספירה, הסקיתים התבססו באיזור דרום רוסיה של היום ויצרו תרבות עשירה ומגוונת שהתפשטה עד לצפון סין. בזכות המשאבים וההישגים התרבותיים שלהם הסקיתים זכו לכבוד רב מעמים שונים, ביניהם הטורקים, המונגולים ואף האימפריה היוונית. היות ולא שרדו מקורות כתובים מהתרבות הסקיתית עצמה, חוקרים נאלצו להתבסס על תיעודים כתובים של תרבויות אחרות ועל ממצאים ארכיאולוגיים אחרים. הספר "הסקיתים: לוחמי סיביר העתיקים" מספק הזדמנות להכיר אותם מקרוב יותר.

הסקיתים תועדו לראשונה על ידי היוונים שפגשו אותם במאה ה-7 לפנה"ס. הם התגוררו בצידו הצפוני של הים השחור ודיברו בניבים איראניים. שמם המקורי היה "סקולטי", על שמו של מלכם סולאזאיס. בתמונה הבאה אפשר לראות דוגמא לסגנון האמנותי הייחודי של הסקיתים, שפרח בין המאה ה-7 עד ה-4 לפנה"ס. הסגנון הזה מכונה "סגנון סקיתי חייתי" והוא היה מבוסס על רעיונות דתיים, מיתולוגיים ואסתטיים שהוצגו בדימויים של בעלי חיים. הוא מתאפיין בשלושה מוטיבים חוזרים: טורף יבשתי, סוג של עוף שהיה קורבן לטורף, ובעלי חיים יבשתיים צמחוניים. יצירות אמנות אלו הם בין הממצאים המרכזיים מהם חוקרים למדו על התרבות הסקיתית.

בפרק אחר מוצגים ממצאים נוספים מהתרבות הסקיתית שנמצאו באתר קבורה בסולוקה. האתר נבנה במאה ה-4 לפנה"ס והוא מכיל שני מקומות קבורה חשובים: האחד הוא קברו של סקיילס, בנו של אריאפיטס מלכם של הסקיתים, שירש את כתרו לאחר שאביו נרצח. הקבר השני הוא של אוקטמאסאדס, אחיו של סקיילס שירש את כתרו לאחר שאנשיו מרדו בסקיילס. כאמור, לא הרבה ידוע על ההיסטוריה של הסקיתים. כיום החוקרים מסכימים שלאחר מאבק ממושך באימפריות הגדולות שהתיישבו במזרח כאשר הם פלשו לשטחים שלהם, הסקיתים התיידדו עם היוונים שהגיעו לחוף הצפוני של הים השחור במחצית המאה ה-6 לפנה"ס ובעזרתם והם החלו לפתח את תרבותם הייחודית.

הסקיתים חיו באיזורי הערבה האירו-אסייתית, מדרום לסיביר, השופעים בצמחייה ומקורות מים טבעיים. בזכות השפע של המקורות הטבעיים האזור הזה התאים להתיישבות ופיתוח ושימש אתר מרכזי של הסקיתים לפיתוח הכלכלה והתרבות שלהם. כיום איזור נידח ושומם זה מרושת על ידי פסי רכבת, כפי שניתן לראות בגלויה מתחילת המאה ה-20 בה נראים פסי רכבת שעוברים לאורך אגם בייקל, אורכם כ-5900 מיילים בין פטרסבורג לולדיווסטוק. הרבה ממה שידוע כיום על התרבות הסקיתית מקורו במחקריו של ניקולאס וויטסן (1641-1717). וויטסן היה משכיל ממוצא הולנדי ואספן ידוע. לאחר סיום לימודיו, הוא שהה במוסקבה כחלק ממשלחת הולנדית בחיפוש אחר ממצאים ארכיאולוגיים של התרבות הסקיתית.

לצד דיוקנו של וויטסן אפשר לראות איורים מיומנו שמציגים פריטים מהאוסף שלו. היומן מתאר את תהליך האיסוף של פריטי הסקיתים העתיקים, כולל תיאורים מרהיבים של תכשיטי זהב שגם הם היו חלק מהאוסףשל וויטסן, אבל מקום הימצאותם העכשווי לא ידוע. יש לשער שמקור הפריטים המתוארים היה באימפריה הפרסית או באימפריה מזרחית קדומה אחרת, משום שבמאה ה-5 לפנה"ס האימפריה האחמדית הציגה לראשונה פריטים שדומים בסגנונם לאלו של האימפריה האירוסיאנית.

כחלק ממחקריו, ויטסן שיתף פעולה עם קיסר רוסיה בן תקופתו, פיוטר הגדול ויחד הם יצאו למסעות חפירה במטרה להשיג כמה שיותר שרידים מהתרבות העשירה של הסקיתים. כל פסלון או תכשיט שנמצא תועד בצבעי מים על ידי ויטסן, ואת הציורים ניתן לראות כיום במוזיאון בסנט-פטרסבורג.

Scythians: Warriors of Ancient Siberia
St John Simpson, Svetlana Panovka
United Kingdom,London
2017
ספריית המכון הטכנולוגי חולון
SCY 39 (571.1/.5)
ליצירת קשר: רוברט