תואר בעיצוב תעשייתי ידוע בתור אחד התארים היקרים והתובעניים ביותר בתחום. לשכר הלימוד האקדמי
מתווספות הוצאות על חומרים, בעלי מקצוע, טכנולוגיות ומחשוב. בדקנו לעומק את המספרים.
דן הבר, עיצוב תעשייתי
תואר בעיצוב תעשייתי ידוע בתור אחד התארים היקרים והתובעניים ביותר בתחום. מעבר לשכר הלימוד האקדמי, הסטודנטים/ות נדרשים להוציא סכומים גבוהים על חומרים, בעלי מקצוע, טכנולוגיות ומחשוב. בנוסף לכל אלה רוב הסטודנטיות/ים נאלצים לשכור דירות באיזור מוסד הלימוד כדי שיוכלו לקיים את אורח החיים האינטנסיבי של סטודנט/ית לעיצוב תעשייתי שמשלב ביקורים רבים בסדנה.
עולה השאלה: במקצוע אקדמי בו נמדדים על נראות ואיכות התוצאה הסופית, האם סטודנטים/ות בעלי יכולות כלכליות נמוכות יוכלו להגיע לאותן תוצאות אקדמיות כמו מי שיש לו/ה יכולת כלכלית גבוהות?
כדי לקבל תמונה מדויקת בנוגע לשאלה, נערך סקר בין סטודנטיות/ים לעיצוב תעשייתי משנים שונות ומוסדות שונים. כ-27 סטודנטים/ות הסכימו להשתתף בסקר שכלל 10 שאלות:
1 – האם את/ה משלם/ת בעצמך את שכר הלימוד האקדמי?
2 – האם נדרשת לקנות מחשב חדש לטובת הלימודים בסכום של מעל ל-4000 ₪ עד שנת הלימודים השניה?
3 – האם את/ה שוכר/ת דירה בקרבה ללימודים במוסד האקדמי בו את/ה לומד/ת?
4 – אם ענית על השאלה הקודמת בחיוב, האם את/ה מקבל/ת סיוע מגורם חיצוני בתשלום שכר הדירה?
5 – האם את/ה עובד/ת כדי לקיים את אורח החיים הסטודנטיאלי?
6 – האם את/ה עוקב/ת אחרי ההוצאות על הפרויקטים שלך בתרגילים השונים?
7 – האם לדעתך סיוע חיצוני כלכלי לסטודנט/ית מוביל להצלחה בלימודי עיצוב תעשייתי?
8 – מהי ההוצאה הממוצעת שלך על תרגיל לימודי בו צריך להגיש מודל סופי פיזי (ולכן לצרוך שירותים חיצוניים של בעלי מקצוע)?
9 – האם יצא לך להוציא על פרויקט סטודיו מעל 2500 ₪?
10 – כמה הוצאות נלוות על לימודים את/ה מעריכה שאת/ה מוציא/ה במהלך סמסטר אחד (לא כולל שכ"ד ושכ"ל אקדמי- רק הוצאות נלוות על פרויקטים ושירותים שונים כדי להפיק פרויקט)?
התמונה שעולה מתוצאות הסקר מאירה נקודה מורכבת. ההוצאה הממוצעת פר סמסטר של מרבית המשיבים נעה בין 5,000 ל-10,000 ₪, ומקצתם מגיעים להוצאות של למעלה מ-10,000 ₪.
בחישוב פשטני של 8 סמסטרים כפול 7,500 ₪, מגיעים לסכום לא מבוטל של כ-60,000 ₪ במהלך התואר.
גם אם נניח שההוצאה הנוספת הממוצעת היא רק 5,000 ₪ נגיע לסכום בלתי מבוטל של 40,000 ₪ (קרוב לשכר הלימוד האקדמי עצמו). החישובים הנ"ל לא כוללים הוצאות על פרויקט גמר, שיכולות להיות גבוהות הרבה יותר מהממוצע. קשה למצוא מקבילה למסלול אקדמי בהם נדרשים הסטודנטים/ות להוצאות כספיות נרחבות כמו בלימודי עיצוב תעשייתי.
על מנת לסייע לסטודנטיות/ים בתשלומים של שכר הלימוד, ישנן מלגות רבות שניתן להרשם אליהן. המלגות השונות מציעות לרוב החזרים על שכר הלימוד האקדמי בתמורה לשעות קבועות של תרומה וסיוע לקהילה. המלגות נעות בתחומי פעילות שונים ומגוונים ובזמני פעילות שיכולים להיות נוחים להרבה סטודנטים. מלגות כאלה ניתן למצוא באתר במכון.
תוצאות הסקר מצביעות על כך שהרוב המכריע של הסטודנטים/ות לעיצוב תעשייתי נתמכים בגורם כלכלי חיצוני שמאפשר להם את היכולת ללמוד ולעמוד במטלות האקדמיות השונות. הסטודנטיות/ים שלא נתמכים, או שנתמכים במידה מועטה, הם מיעוט וכדי לעמוד במטלות הם צריכים לעבוד כדי לממן את הוצאות המחיה והפקת הפרויקטים. עבודה במהלך התואר כמובן גוזלת זמן יקר, שסטודנט/ית שזוכה לתמיכה יכול/ה להקדיש לטובת קידום הפרויקט. נקודה זו היא קריטית במיוחד בתחום של עיצוב תעשייתי כיוון שבמקרים רבים הדמיה ממוחשבת של התוצר לא מספיקה והסטודנטים/ות נדרשים להציג מודל תלת ממדי. מודל כזה דורש שעות עבודה רבות של ייצור סקיצות ותוצר סופי ו/או תשלום סכומי כסף נכבדים לבעלי מקצוע.
נקודת המוצא של מרצים/ות רבים במחלקה, ובצדק, היא מתן ביקורת על התוצר שמוצג בזמן אמת בכיתה ולא על תוצר תיאורטי שיכול היה להתממש לו היה יותר תקציב/ זמן/ משאבים. אין ספק שבמקרה הזה סטודנט/ית בעל/ת משאבים כלכליים ו/ או זמן פנוי, תגיע לסוף התהליך עם תוצר ברמת נראות גבוהה יותר והשקעה בפרטים קטנים.
בהקשר זה, חשוב לציין שישנם קורסים בהם המרצות/ים מעודדים סטודנטים/ות להשתמש בחומרי גלם ממוחזרים כעיקרון פעולה או כמתודה למניעת הוצאות מיותרות, וכמובן למען שמירה על הסביבה ומניעת זיהום מיותר. ישנם גם מרצים/ות שלא דורשים מהסטודנטיות/ים מודל סופי פיזי ומסתפקים בהדמיה או המחשה גרפית שתוכל להציג את הרעיון באופן מניח דעת. גישות אלו בהחלט יכולות להוזיל את עלויות הפרויקטים ולחסוך לסטודנטים/ות הוצאות. לדוגמה, בקורסים בהם יש שיתופי פעולה עם מפעלים, המפעל עצמו מספק לסטודנטיות/ים את חומרי הגלם ולעיתים גם שימוש בטכנולוגיות. במקרים אחרים המפעל או הגורם איתו משתפים פעולה במסגרת הקורס מעמיד תקציב מסויים לכל סטודנט/ית לצורך הפקת מודלים וחלקם אף מציעים פרסים כספיים לפרויקטים נבחרים.
ישנה חשיבות גדולה בהעלאת מודעות לנושא ויצירת שיח, כדי למנוע מצבים שבהם סטודנטים בעלי כשרון עם יכולת כלכלית מועטה יתקשו להוציא לפועל תוצרים שווי ערך ביחס לחבריו בעלי היכולת הכלכלית. בסופו של דבר, אפשר לומר שככה העולם עובד: מי שיש לו/ה יותר משאבים, יש לו/ה פוטנציאל גדול יותר להביא תוצאות טובות יותר. יש לכך אינספור דוגמאות בתעשיה. יחד עם זאת, אנחנו שואפים לכך שהאקדמיה תהיה כר שיוויוני למיצוי פוטנציאל. לימודי עיצוב תעשייתי מגיעים עם הוצאות נלוות גבוהות שנהיו דבר מובן מאליו. הנושא לא מדובר מספיק ולא עולה לסדר היום הן בתהליך הקבלה ללימודים והן במהלך הלימודים עצמם, בכל הפקולטות ברחבי הארץ. מטרת הכתבה היא להציף את הנושא, לחשוף את המספרים בתקווה שיחלחלו לתודעה הרחבה, ואולי על ידי כך יוכלו להתגבש יוזמות חיוביות שיסייעו באיזון התמונה ויאפשרו לבעלי פוטנציאל רבים יותר לממש את יכולותיהם באופן שיוויוני.
הצילומים בכתבה צולמו על ידי דן הבר.
