אָחַזְתִּי בַּמְּעִיל הַחוּם בְּמַחֲצִית חַיַּי
וּמַחֲצִית כָּזוֹ הָיְתָה לִי וְאָבְדָה
וְהַפְּחָדִים טִפְּסוּ עַל עוֹר פָּנַי
כְּשֶׁהִתְחַלְּפָה הַשְּׁאֵלָה מֵאַיִן בָּאתִי
עָמַדְתִּי מוּל הַכְּבִישׁ וְהַשָּׂדֶה וְהַמִּפְע
אָבָק אָדֹם כִּסָּה עַל הַפְּחָדִים
וְאִם אֶשְׁכַּח מִצְבּוֹר שֶׁל חֲפָצִים חַדִּים:
הֲרֵי שֶׁשּׁוּב אֵדַע מֵאַיִן בָּאתִי
הֶחֱזַקְתִּי בַּדְּפָנוֹת שֶׁל הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת
שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל כְּבִישׁ וְעַל בִּטְנַת הַבֶּגֶד
וְרַק מַשְׁכּוֹן אָבוּד זִמְזֵם בִּשְׂפַת הַנּוֹלָדִים
אִמִּי קָנְתָה מְעִיל קָטֹן , אִמִּי אָבְדָה לִי.
מתוך ספרה של יערה שחורי, “אצבע, שן, כנף”, בהוצאת עם עובד 2010