עכשיו קוראים
הצל רודף

הצל רודף

שנים של יצירה ותיעוד בעולמות אפלים נפרשות בפנינו בתערוכת היחיד של פרופ׳ דנה אריאלי.

מעיין לפיד, תקשורת חזותית

פרופ' דנה אריאלי סוגרת מעגל. היא אצרה את גלריה ויטרינה בתקופה בה כיהנה כדיקנית הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי HIT, והיום היא מציגה בה את תערוכת היחיד "צל רודף", באוצרותה של דר. דליה מנור.

ההזמנה לתערוכה – צל רודף

אריאלי עוסקת במחקר ובצילום. היא החלה ללמוד צילום בגיל מאוחר במסגרת תפקידה כראש מחלקה בצלאל. התרגיל הראשון בשנה א׳ היה עיצוב קטלוג ע״פ צילומים אישיים, משם התגלגלה דנה ליצירת הספר "הפנטום הנאצי". דנה מחשיבה את עצמה חוקרת נאצים במקצועה, לצד התעסקות באמנות וטראומה. היא מתמקדת בקשרי הגומלין בין אמנות לפוליטיקה במשטרים טוטליטריים ובדמוקרטיות.

״הפנטום הנאצי״, ספרה הראשון של פרופ׳ דנה אריאלי. צילום: מעיין לפיד

במשך שנים רבות דנה הסתקרנה איך נראה העולם הנאצי, כהיסטוריונית ארכיונאית, ברמה החזותית ובארכיטקטורה. הנאצים התעסקו בייפוי המציאות ובטיהור העולם, עולם שנחווה דרך עיצוב, אדריכלות והיבטים יומיים שאין להם הרבה קשר למציאות. 

אריאלי פועלת בשני מסלולים: תרבות הזיכרון בישראל ונאציזם. שתי נקודות מפנה גרמו לה לגבש כיוון הסתכלות. הראשונה הגיעה סביב רצח רבין והשנייה בפרידה של דנה מאביה. היא החליטה לקחת את המחקר שלה למקום שהוא לא רק היסטוריוני, אלא אקטואלי, כזה שמייצר שיח והתכתבות.

פרופ׳ דנה אריאלי עם האדריכל אודי קרמסקי, צילום: יחצ

בתערוכה ״צל רודף״ אנו נחשפים למסעות המחקר של אריאלי ולתיעוד החומרים שאותם אספה במשך שנים בתקופות ובמקומות שונים ברחבי העולם. דנה מדברת על פנטומים, כאבי פנטום וטראומה. לדבריה, פנטומים הם ״רוחות רפאים מכאיבות מן העבר שהתנחלו בזיכרון האנושי ויש להן גם נוכחות בשטח״.

פנטום אחד לדוגמה הוא תמונה שצילמה כחלק מ"מסע 36", המסע בעקבות החומה האטלנטית בהולנד. הצילום צולם ב-6/10/17 ״באופן מצמרר״ כפי שדנה מדגישה.

תמונה: בונקר, אוסטנדה, 2017 מתוך הסדרה: החומה האטלנטית חלק ממסע 36

את התערוכה אצרה אוצרת גלריה "ויטרינה" היוצאת, דר. דליה מנור. לשתיים מערכת יחסים ארוכה, והן שיתפו פעולה בעבר גם סביב תערוכה שהוקדשה לתגובות אמנותיות לרצח רבין, שהוצגה בגלריה של בצלאל בתל אביב.

הגישה האוצרתית כלפי התערוכה "צל רודף" אינה מחקרית או כזו שעוקבת אחרי הסיפורים ההיסטוריים, אלא היא גישה ויזואלית. התערוכה מוצגת לפי קטגוריות – תחילה היו חמש תמות אבל בגלל מגבלות גודל הוחלט לצמצם לשלוש.

הקטגוריות לפיהן מוצגת התערוכה הן: נקודת המבט האופיינית של דנה אל עומקם של חללים ארוכים, מפגשים של ארכיטקטורה וטבע וחפצים שמספרים סיפור.

התערוכה מאורגנת בצורה מעגלית שמתחילה בצילומים של חפצים ודמויות שמספרות סיפורים על מה שנשאר וכבר לא כאן, מוצגים ופריטי ארכיאולוגיה מודרנית, או דיורמות ובובות בהמחשות תיאטרליות. 

צילום הצבה מהתערוכה, התבוננות בפנטומים שאספה אריאלי במשך שנים, צילום: יחצ
ממצאים ארכיאולוגים, דיורמות ובובת בהמחשה תיאטרלית, צילום: מעיין לפיד

משם עוברת התערוכה לצילומי חללים ריקים וארוכים. חללים אפלים שבחלקם קרו זוועות שאי אפשר לתאר ובחלקם יש אור לתקווה של הנצחה ושלום. את התערוכה סוגרים הצילומים בהם הטבע השתלט על מפלצות הבטון הנוראיות ומשכיח את הזוועות, לצד תצלומים בהם הטבע שרד למרות הזוועות. 

במרכז התערוכה מוצגים הספרים המוקדשים לכל אחד מהפרויקטים ויוצרים עולם חדש. את הספרים עיצבו מעצבים מוערכים בתעשייה כמו מיכל סהר, גולן גפני ומיכל ליפשטר.

צילום סידור התערוכה במרכזה עומדת הספרים המוקדשים לכל אחד מהפרויקטים, צילום: מעיין לפיד

לצד הספרים מוצג תיק ארכיון ״הפנטום הציוני״ שעוצב ע״י מיכל ליפשטר. ״הפנטום הציוני״ מתעד כמה מהשסעים שמאפיינים את החברה הישראלית. בפרויקט נאספו מעל 50,000 תצלומים מהעשור האחרון. בתחילה נעשתה עבודת אוצרות ארכיונאית, מחקר עומק והבנה של הכללים. לאחר מכן יציאה אל החוץ וצילום. 

אריאלי מזמינה צופים להגיב על התצלומים בכל דרך העולה על דעתם. באסופה הזו נפגשת נקודת המבט של הצופה בשל זו של אריאלי, כשהכתיבה בעקבות צילום מזמנת אינסוף סגנונות כתיבה שונים. 

הפרויקט אסף 183 תגובות של צופים אליהם היא פנתה, המתעניינים בתרבות ובצילום, ושאינם בהכרח אוצרים או אנשי אמנות ומחקר. הפרויקט הוצג בביאנלה לארכיטקטורה בוונציה (2021). דנה והמעצבת מיכל ליפשטר התלבטו לגבי שיטת המיון והדפדוף באוסף התצלומים, ובסופו של דבר הן החליטו למספר את התצלומים, כך שלאחר שיטוט חופשי בין הגלויות ניתן יהיה לחזור אל הסדר הראשוני. גב הגלויות נשאר ריק ומזמין את הצופים לכתוב טקסטים נוספים ולשלוח אל דנה. תיק הארכיון מציג חשיבה חדשנית על עיצוב לפרויקט אינטראקטיבי, שבו לצופה יש חלק בכתיבת הסיפור.  

צילום חשיבה חדשנית על עיצוב תיק ארכיון – ״הפנטום הציוני״, צילום מעיין לפיד

אריאלי מזמינה את הצופים להוציא גלויות מכל חוצץ, לשחק איתן ולאסוף אותן לפי מיקום גיאוגרפי או נושא מחקרי. את מרבית העבודות והתמונות תוכלו למצוא באתר הפנטום הציוני. באתר הפנטום הציוני תוכלו גם להיחשף אל התגובות לתצלומים.

דנה אריאלי מאמינה בכוחו של טקסט אישי, והצורה בה היא מציגה את ערכים ארכיונים לצד ערכים חזותיים תיעודיים היא חדשנית ומסקרנת. זו חקירת עבר והווה בדרך מאירת עיניים. דנה גורמת לצופה להביט ולתהות מה בעצם הוא רואה. היא מציגה עולם אמורפי ואפל בחלקו, ומוכיחה שההבנה של ההיסטוריה חשובה כמו התיעוד שלה.

״צל רודף״
פרופ׳ דנה אריאלי

אוצרת: דר׳ דליה מנור
גלריה ויטרינה, HIT מכון טכנולוגי חולון, בניין 6
א׳-ה' 10:00-17:00
נעילה: 7.7.24 
הכניסה חופשית

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.