שלום, כאן השיר
שאתה קורא.
ברצוני להזכיר לך
את המקרר שנושם בלילה.
אל תיגש אליו בינתיים,
הוא ביקש שאתווך ביניכם.
יש לי רק מילים לעשות כן.
אדבר בשמו: הכרוב
עושה אותו מסריח.
נקניק נדבק לנקניק.
הצטברו קליפות במגירה התחתונה
וטריקות הדלת איומות.
בינינו, הוא מצפה שתשים לב אליו,
פתח אותו עם שחר וראה – הכל קריר,
לעת ערב ודא שהאור דולק.
משיר לאדם, אני ממליץ לך,
דבר אליו בחרוזים, שמח אותו
בזמזומים, סמוך עליי, המטבח סביבו
מת כל־כך, התנור זקן, הכל מתמוטט.
עכשיו, כדי שאומר לו שמסרתי את דבריו
בעשרים ושתיים השורות הכי טובות שלי,
גזור אותי מהדף והצמד עם מגנט לחזיתו.
[separator type="space"]
השיר "השיר על המקרר" פורסם ב"מעין", גיליון מס' 10+11, חורף 2015-14
תגיות