בּוֹ יֵשׁ הַכֹּל רִצְפָּה מְשֻׁיֶּפֶת שֶׁצֻּיְּרָה לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים
בּוֹ קְטֹרֶת שְׁכֵנִים מִקּוֹמָה ב' שֶׁכָּתְבוּ
מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁיִּסְגֹּר – שִׁלַּמְנוּ הַרְבֵּה עַל הָאִינְטֶרְקוֹם!
לֹא סוֹגֶרֶת, לֹא סוֹגֶרֶת, בּוֹ חוֹר שָׁחוֹר שָׁחוֹר שָׁח
אוֹר לֹא סוֹגֶרֶת. אֲנִי מַצְמִידָה אֶת הַדֶּלֶת לַקִּיר עִם אוֹפַנַּיִם קְשׁוּרִים בְּבַרְזֶל
שֶׁנּוֹגֵעַ בָּעוֹר לְעוֹלָם לֹא אֶסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת לְצִלְצוּל
צוֹרְמָנִי שֶׁל פְּתִיחָה אוֹטוֹמָטִית נְקִישַׁת קוֹד קוֹד קוֹד
בּוֹ הַחַיִּים מִסְתּוֹבְבִים מִסְתַּעֲרִים מַצְלִיפִים מַחֲרִידִים בּוֹ לַחַיִּים
שְׁעוֹן חוֹל מְצַלְצְלִים, כָּל דַּקָּה נִנְשָׁם שֶׁקֶל, שֶׁקֶל, בּוֹ אֵין
אֲבָל הָאֵין מְסֻחְרָר עָמֹק מְשֻׁטָּח לוֹעֵג עָרֹם רָץ עַד לֶחָצֵר הַמְּשֻׁתֶּפֶת
עֵץ בְּחֶבֶל יִקְשֹׁר יְטַפֵּס יַגִּיעַ יִגַּע יֵרֵד יָרוּץ בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה שֶׁקֶל שֶׁקֶל
אֵין אֵין מַה בּוֹ! בְּעַד לָאוֹר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל מַה
שֶּׁבּוֹ מְגֻחָךְ, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת בּוֹ בְּחֹם שֶׁל 34 מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס
מַהוּ בִּכְלָל, קַוֵּי הַחַשְׁמַל שֶׁל הָאִינְטֶרְקוֹם הֶחָדָשׁ, קַוֵּי הַחַשְׁמַל
שֶׁל מֹחִי, שֶׁאֵין לוֹ חָדָשׁ-יָשָׁן, בָּטוּחַ שֶׁזֶּהוּ נֶצַח. מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ
אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר, הָבוּ לִי מִלִּים נוֹסָפוֹת, כָּאֵלֶּה עִם סַכִּינִים
מְרִיחוֹת שְׁפַּכְטֶל, חודדי אַסְפַלְט, כְּאֵבֵי שְׁרִירִים, נְפִילוֹת מִגְּבָהִים וְאֹכֶל.
הָבוּ לִי מִלִּים חֲדָשׁוֹת לְ- בּוֹ, בּוֹ, בּוֹ לְ- בּוֹ, בּוֹ, בּוֹ הֵד תַּחְתִּית בְּאֵר
אֲבָל אֵיפֹה יֵשׁ בְּאֵר? הֵד תַּחְתִּית הַיָּם, שֶׁאֵין בָּהּ הֵד וְאֵין תַּחְתִּית
צְרִיכָה לִשְׁמֹעַ הֵד בְּאֵר בִּנְקֹש הַדְּלִי עַל אֶחָד מִקִּירוֹתֶיהָ
צְרִיכָה לִצְנֹחַ אֶל הַ-בּוֹ הַשְּׁחַרְחַר לְבַנְבַּן כְּמוֹ סִכָּה שֶׁנָּפְלָה מִשֵּׂעָר
וְנֶחְבְּטָה בַּמִּדְרָכָה, נִדְרְכָה מִיָּד בְּסוּלְיַת נַעַל, שׁוֹכֶנֶת לְיַד מַסְטִיק
אָבָק וְאֶלֶף עֲצָמִים שֶׁמֵּתוּ כְּבָר, כָּמוֹהָ. אֶלָּא אִם יָד תָּרִים אוֹתָהּ
אוּלַי יָדָהּ שֶׁל הַקַּבְּצָנִית מֵרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה שֶׁהוֹלֶכֶת לַיָּם כָּל יוֹם בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר
וְנִכְנֶסֶת עֲרֻמָּה לַמַּיִם, שׁוֹטֶפֶת בְּגָדִים בְּמֵי מֶלַח, נֶהֱפֶכֶת לְמֶלֶךְ יָם זָקֵן בְּשֶׁבַע וַעֲשָׂרָה
נִתָּן לְפַסְפֵס אֶת כָּל זֶה, בְּמִצְמוּץ. אוּלַי תִּגְאַל אֶת הַסִּכָּה הַזֹּאת מִמָּוֶת. בּוֹ-מָוֶת
אוֹ בּוֹ-חַיִּים אוֹ בּוֹבּוֹבּוֹ שֶׁל הַחַיִּים כֻּלָּם מְפַכִּים בּוֹ. זוֹ הַצָּרָה
מְפַכִּים מִדַּי, צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא וּמְפַכִּים מֵרֹאשׁ עַד כַּף רֶגֶל, צָרִיךְ לִכְתֹּב וּמְפַכִּים
צָרִיךְ לְתַקֵּן, צָרִיךְ לְהַכְנִיס בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּצַקְצְקִים בִּלְשׁוֹנָם וְהֵם מְפַכִּים עַד
וְלַמְרוֹת זֹאת אֲנִי מְפַזֶּרֶת עֲלֵיהֶם מֶלַח לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם. וְאוֹכֶלֶת סֶלֶק. וְאֹרֶז מָלֵא.
פֶּלֶא מֻשְׁלָם שֶׁכָּל אֵלֶּה נִכְנָסִים בַּבֶּטֶן, מַטְחֵנַת אֹכֶל קְסוּמָה שֶׁאֵין לָהּ תַּחְתִּית
גַּם בַּבֹּקֶר גַּם בַּלַּיְלָה, פֶּלֶא אָצִיל. אֲבָל אֵין בְּכָל זֶה כְּדֵי לְהָעִיב עַל מַּה שֶּׁ-בּוֹ. כַּמָּה מְזֹהָם
וּבְלִי חֵן וַחֲסַר תְּבוּנָה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, מְקַשְׁקֵשׁ הָלוֹךְ חָזוֹר הָלוֹךְ חָזוֹר, אֵין אֵין אֵין
מְשַׁקְשֵׁק, וּכְשֶׁזֶּה לֹא עוֹזֵר, אֵין אֵיןאֵין אֵין אֵיןאֵין! וּכְשֶׁזֶּה לֹא עוֹזֵר
אָז עֲלוּבָה וּמְהַדְהֶדֶת בַּד אָדֹם לְבַד אָדֹם, אֵין!
הַא-
אֵין! הָאֵין.
אֲבָל בּוֹ יֵשׁ הַכֹּל, גְּחוֹנִים מְשַׁיְּפִים רְצָפוֹת לוֹהֲבוֹת, בּוֹ יֵשׁ הַכֹּל
חַיָּלִים מִסְתַּכְּלִים מְלֻכְלָךְ, בּוֹ יֵשׁ רְחוֹב וְעוֹד רְחוֹב וְכָל הָרְחוֹבוֹת שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִצְעֹד בָּהֶם
הָרְחוֹבוֹת הָעֲצוּבִים שֶׁהָיוּ שֶׁלָּנוּ וְאָז בָּרְחוּ וּמֵאָז אֲנַחְנוּ רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, יֵשׁ בּוֹ אֶת כָּל הָרְחוֹבוֹת.
[separator type="space"]
מתוך בצע, בהוצאת מוסד ביאליק, 2014
תגיות