כָּל הַיּוֹם סָגוּר. מוּל חַלּוֹן. מִזְּמַן לֹא נִקּוּ פֹּה.
לַתְּרִיסִים יֵשׁ רֵיחַ רַע מֵהַפֶּה. וְהַנּוֹף לֹא נוֹף.
רַק חֲתִיכַת דֶּשֶׁא צְהַבְהַבָּה
שֶׁשּׁוֹאֶפֶת לָהּ אֶל קִיר הַבִּנְיָן.
כָּל הַיּוֹם סָגוּר. מוּל חַלּוֹן. צֵל עַל הָעוֹלָם.
תַּפְקִיד כְּפוּי טוֹבָה. אֲנִי לֹא מַסְפִּיק יָפֶה
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִסְתַּכֵּל עָלַי וְלֹא מַסְפִּיק אָטוּם
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח אוֹתִי.
הַיּוֹם, חֲצִי פָּתוּחַ וּבִלְעָדַי עָדִיף.
יֵשׁ אוֹר. יֵשׁ בַּחוּץ.
סְתָם תָּלוּי. חֲתִיכַת סְמַרְטוּט
עִם תַּפְקִיד כְּפוּי טוֹבָה.
אדיר מלמד הוא משורר רשת.
תגיות