איור: שירז אמיר
וילון ממסך / תרצה פוסקלינסקי שחורי
רוּחַ עוֹבֵר וְלֹא יָשׁוּב יָצַר כַּמָּה גַּלִּים בַּוִּילוֹן
תָּחַבְנוּ רֹאשׁ אֶל תָּוֶךְ פְּנִים הַבַּיִת
אֶל נְקֻדַּת הָאוֹר הַבּוֹהֶקֶת בְּיוֹתֵר שֶׁבּוֹ
שָׁפַתְנוּ סִיר וְאֶת עַצְמֵנוּ לְאוֹר הַסִּפּוּר
הַחוֹזֵר שֶׁל אֵרוּעֵי הַיּוֹם
עָשִׂינוּ רַעַשׁ לְעוֹרֵר גַּלֵּי מִסּוּךְ נוֹסָפִים
וְאִישׁ לֹא אָמַר שֶׁרֶגַע הָאֱמֶת הִגִּיעַ
גַּם הַיּוֹם לֹא רָאִיתִי כְּלוּם.
תרצה פוסקלינסקי שחורי היא משוררת, יוצרת במדיות מגוונות ומרצה בתחומי יהדות כתרבות. כתבה את ספרי השירה "מדוזה שקופה הולכת" (אבן חושן, 2016), "מטמון של שממיות" (פרדס, 2018) ו"פרא כלב היא היתה" (לוין, 2021). השיר "וילון ממסך" פורסם באחרון.
תגיות