"ספר סקיצות קטן נכנס לתיק, נייד, מתמלא מהר. ספר סקיצות גדול מעיד על כוונה אמיתית. ספר סקיצות עם נייר איכותי מעמיד אותי במבוכה. הנייר מחייב, וקשה להניח עליו היסוסים. כמו נעליים חגיגיות": הרהורים ועמודים מתוך ספרי הסקיצות
של ורד גנשורא, אמנית ומרצה לאנימציה ב-Hit.
ורד אליעזרי גנשרוא (Vered Ganchrow)
[/column] [column]ספר הסקיצות מקפל בדפיו את אוסף השרבוטים, המחשבות, הרעיונות, הבדיחות הפנימיות וההתפעלויות שלי מהעולם. ספר הסקיצות הוא חבר, "עין קשבת" שעוזרת לי להתבונן. מעין תיבה סודית המכילה רגעי חיים ומחשבות. הספר שומר לי עליהם, כדי שאוכל לדפדף ולהתבונן בהם שוב. ושוב.
[caption id="attachment_9636" align="aligncenter" width="750"]
ירושלים- עמק רפאים[/caption]
[caption id="attachment_9638" align="aligncenter" width="750"]
הודו Ladak; Leh[/caption]
[caption id="attachment_9635" align="aligncenter" width="750"]
Koh-Tao תאילנד[/caption]
החבר הזה יודע שהדברים הם בני חלוף ומשתנים כל הזמן. שהסקיצה, המחשבה, השרבוט והקו המהוסס אינו מושלם, אינו שלם- הוא בתהליך. אינו גמור. אפילו פגום. ספר הסקיצות מחזיק בשבילי דברים פתוחים, את הדברים הלא מתוכננים, את הסדקים. מתוכו אוכל להבין את הנסתר, החבוי. אולי. פעמים רבות, סקיצה שמתחילה בספר מתפתחת ומתגשמת בעשייה שמחוץ לספר.
[caption id="attachment_9645" align="aligncenter" width="750"]
קירגיסטאן[/caption]
[caption id="attachment_9641" align="aligncenter" width="750"]
יער הר-אדר[/caption]
[caption id="attachment_9642" align="aligncenter" width="750"]
מוזיאון שחר התרבות, בסיאול-קוריאה[/caption]
לפעמים אני חושבת שאני בתקופת מעבר. אבל לא, זו פשוט עוד תקופה. את זה למדתי מספרי הסקיצות שנערמו אצלי במהלך הזמן: יש לי ספרי סקיצות מתקופת הלימודים, תקופת החיפוש, תקופת האבן והעץ, התקופה הסגולה, תקופת הפיגועים, התקופה בעיר אחרת, התקופה עם ההוא, התקופה העצובה, התקופה עם הרעיונות, התקופה המדויקת מידי, התקופה… ואין כמוני להצטער על שלושה ספרים שאבדו… ועל תקופות משמעותיות בהן לא טרחתי להיעזר בחבר המופלא הזה.
[caption id="attachment_9643" align="aligncenter" width="750"]
עיצוב דמויות, ארמניה[/caption]
[caption id="attachment_9639" align="aligncenter" width="750"]
הכנות לתערוכה קרברוס[/caption]
אין יצירה מוגמרת. אין דבר שאינו יצירה. לפעמים התקופה חלפה לה וגם זמן איכות עם ספר הסקיצות הזה חלף, ונשארו בו דפים ריקים והם לא מתאימים לתקופה הבאה. לעתים הדפים בספר נגמרים והספר הבא עוד לא נרכש (וגם לא פשוט להתחיל ספר חדש), רק נוספים בו נספחים ודפים מתעופפים והצטופפות-פתקים ודחיסות.
[caption id="attachment_9640" align="aligncenter" width="750"]
המרק הקדום -הכנה לתחריט[/caption]
[caption id="attachment_9644" align="aligncenter" width="750"]
ערימה של חבר'ה[/caption]
[caption id="attachment_9637" align="aligncenter" width="750"]
דף הכנה לקומיקס אנימיזם[/caption]
ספר סקיצות קטן נכנס לתיק, נייד, מתמלא מהר.
ספר סקיצות גדול מעיד על התכוונות אמיתית
להתחייב למלאו ולהמציא תנאים מיטיבים של ריכוז.
ספר סקיצות עם נייר איכותי מעמיד אותי במבוכה.
הנייר מחייב, וקשה להניח עליו היסוסים. כמו נעליים חגיגיות.
ספר סקיצות מנייר עיתון ממוחזר ורועש לא מקבל את העיפרון שלי
ומשתלט לי על העדינויות.
חשוב להתארגן על ספר סקיצות כלשהו. כל פעם אחד אחר.
ולהרגיש איתו כמו בנעלי בית.
[/column]
