
פרויקט הגמר במחלקה לתקשורת חזותית הוא הגדול והמשמעותי מכולם. פרויקט שמנקז ארבע שנות לימוד לרגע אחד בו נחשוב, נגבש ניצור ונגיש. חלקנו לא יודעים מה הנושא, חלקנו לא בטוחים לגבי התהליך, חלקנו חוששים או דואגים… אז באתי לעשות קצת סדר ולנסות לפזר את מסך העשן סביב פרויקט הגמר. לשם כך גייסתי 5 מנחי פגמ״ר שיענו על כמה שאלות ויספרו לנו על התהליך, תובנות ודגשים אישיים.
ליאור שרעבי, תקשורת חזותית
* בפרויקט משולבים דימויים מתוך פרויקטי גמר מהשנים האחרונות.
תחילה, ביקשתי מכל המנחים המרואיינים שלנו שיציגו את עצמם:

פרופ׳ עודד עזר: בוגר בצלאל. מעצב גופנים (עזר טייפ האוס), ארט דירקטור (סטודיו עודד עזר למיתוג ועיצוב טיפוגרפי), ופרופסור לעיצוב גרפי במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון.
טיפוגרף־אמן העוסק ביצירת תוכן ופרשנות חזותית סביב נושאים כמו מדע, אתיקה, סיפורת, דת, היסטוריה, סוציולוגיה, פוליטיקה, אנתרופולוגיה, מודיפיקציות־גוף ומערכות כתב, למען גופי תרבות וחברות מסחריות בארץ ובעולם.

ג׳ודית אשר: יוצרת בשדה העיצוב והאיור. מרצה בכירה וחברת סגל במחלקה לתקשורת חזותית, HiT.
בוגרת בהצטיינות במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. בעלת תואר שני מהמחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה המלכותית בלונדון, ה-R.C.A. זוכת פרס היצירה מטעם משרד התרבות, המדע והספורט לשנת 2002 ובפרסים מטעם אגודת ידידי אמריקה ישראל, בפרס סנדברג לאיור ובפרס פלהיים לטיפוגרפיה.
במסגרת עבודת הסטודיו עוסקת בפיתוח הדימוי החזותי וביחסי תוכן, דימוי ומשמעות עם מגוון לקוחות מיפן, ארה״ב, אנגליה וישראל.

פרופ׳ שמעון (ג'וגול) זנדהאוז: האמת שבשביל זה יש Google, אבל אם אתם מתעקשים: ב-40 שנותיי כמעצב, עיצבתי למעלה מ-700 עטיפות ספרים עבור הוצאת עם עובד, עיצבתי את סדרת מפגשים – מקראות לבתי ספר יסודיים ואת סדרת גן שלנו בהוצאת עם עובד. למעלה מ-250 כרזות וחומר פרסומי נלווה להצגות התיאטרון הקאמרי ובית ליסין, הייתי אחראי לעיצוב תעמולת הבחירות של מפלגת העבודה ב-3 מערכות בחירות, 4 שנים קריאייטיב דירקטור של משרד הפרסום בינג-ליניאל עליו השלום, שהיה בזמנו השני בגודלו, עיצבתי את העיתון היומי חדשות, עיצבתי מחדש את העיתונים מעריב וגלובוס והייתי אחראי ליצירת תשתית העיצוב הממוחשב לעיתון ידיעות אחרונות.
בתחום האקדמי: בוגר בצלאל בהצטיינות, מרצה בבצלאל כ-30 שנה. כשנכנסתי לתפקידי כראש המח׳ לעיצוב גרפי בבצלאל ב-1997, שיניתי את לימודי התחום מעיצוב גרפי לתקשורת חזותית. כיום, מרצה במחלקה לתקש״ח במכון הטכנולוגי חולון ובבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה.

בוב אוראל: קריאטיב דירקטור הפעיל בתחום העיצוב משנת 2000, מעצב רב-תחומי ומומחה חווית משתמש.
כיום, מנהל קריאטיב ומייסד שותף בסוכנות Guts, סוכנות הנותנת למותגים ולחברות קול באמצעות מיתוג ואסטרטגיה, חוויות דיגיטליות ומוצרים שוברי קטגוריות. על לקוחות הסוכנות נמנים: Google, Vimeo, HP, Playtika ושלל חברות, ארגונים וסטארטאפים מעולמות תוכן שונים.
בעבר, מעצב בכיר וארט דירקטור כ-7 שנים בחברת Netcraft, מעצב Motion וארט דירקטור במחלקת הפרומו של קשת 12, ובהמשך, ארט דירקטור, יזם ויועץ לחברות סטארט אפ רבות בתחומים שונים. בעל תואר ראשון בהצטיינות, תקשורת חזותית, המכון הטכנולוגי חולון. הציג את פרויקט הגמר שלו ״מה אכלתי״ בשבוע העיצוב 2014 בבולגריה.
בחיים האמיתיים, 4 פעמים מרתוניסט, פעמיים השתתף ב-Burning Man בנוואדה ארה״ב וחובב חיות מושבע.

אביחי מזרחי: מעצב ואמן עצמאי, מרצה לתקשורת חזותית במוסדות אקדמיים שונים מזה 14 שנים.
בעל סטודיו לעיצוב רב תחומי בתל אביב – פועל במגוון רחב של פרויקטים ושיתופי פעולה ,בשדה האמנות והתרבות והן בשדה המסחרי. עוסק בין היתר בפיסול, עיצוב תערוכות מוזיאליות ואוצרות. עבודותי הציגו בתערוכות קבוצתיות ואירועי עיצוב בארץ ובעולם ואף נבחרו לאוספים וזכו בפרסים.
בעל תואר ראשון בתקשורת חזותית ותואר שני בעיצוב תעשייתי (בהצטיינות) מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
ספרו לנו על פרויקט הגמר שלכם
עודד עזר: את פרויקט הגמר שלי הגשתי בשנת 1998 והוא היה חדשני מאד באותו זמן – היום הוא בודאי היה נראה לנו כמו מוצג ארכיאולוגי… הפרויקט עסק במיתוג היקפי של רשת מוזיאונים בינלאומית לתיעוד המאה ה־20 (משנת 1900עד לשנת 2000) בשם GOG. הוא כלל הצעה לעיצוב ארכיטקטוני חדשני של מבנה המוזיאון, אלמנטים מעיצוב הפְּנים, את כרזות המוזיאון לאורך כל עשורי המאה ה־20, פריטים חדשניים (אז…) כגון תקליטורים (דיסקים) הכוללים מידע על מוצגי המוזיאון, וכן כרזות לפרסום המוזיאון בזמן הגשת הפרויקט.
ג׳ודית אשר: בחרתי באופרה חליל הקסם של מוצרט. התייחסתי לליברטו ועיצבתי ואיירתי אלבום שהתלווה לאופרה.
שמעון (ג׳וגול) זנדהאוז: נושא פרויקט הגמר שלי בבצלאל היה: מיתוג המכביה התשיעית. המחזור שלי היה הראשון בו הנהיגו פרויקט גמר. ב-1970 בצלאל היה בית הספר היחיד לעיצוב ואמנות. בשונה ממה שנהוג כיום, הנושא הוכתב ולא היה נתון לבחירת הסטודנטים. הואיל ואני לא מתחבר לספורט באשר הוא, התוצאה היתה חראבאנה והציון בהתאם. זה לא הפריע לי לסיים את הלימודים בהצטיינות, כי בשונה מהיום, ציון פרויקט הגמר היה עוד ציון ולא הציון הקובע.
בוב אוראל: מה אכלתי – פרויקט הגמר במכון הטכנולוגי בחולון, מיצב אינטראקטיבי המציג ייצוג גרפי תלת ממדי של שנה של אכילה. הפרויקט מציג 44 סוגי מאכלים שונים ואת הנתונים שנאספו עליהם מדי יום במהלך שנה בה השלתי יותר מ-50 קילו ממשקל גופי. הפרויקט כלל מיצב ועיצוב חלל (פסל ענק מעל 300 מודלים מנייר). המיצב כלל סאונד משתנה ואנימציה מתחלפת (בהתאם לבחירת הצופה) ובנוסף גם אפליקציית אונליין ואופציה להורדה של המודלים ובנייתם. הפרויקט הוצג גם בשבוע העיצוב בבולגריה בשנת 2014.

אביחי מזרחי: הפרויקט שלי היה משותף עם חבר לכיתה. פרויקט קונספטואלי, נסיוני. עסקנו במושג "סימולקרה", דרך שאלות ייצוג אמנותי/עיצובי לתכונות של פרח. יצרנו מיצב של חנות פרחים כשאנחנו בוחנים את תכונות הפרחים ומציגים אותם באופנים חדשים ובמדיות שונות – הפשטה גרפית, תלת מימדית, וידאו ארט וסאונד.
מה היית אומר/ת לעצמך כסטודנט אם היית חוזר בזמן?
עזר: הייתי ממליץ לבטוח בעצמי יותר, פחות לכוון לְמה שהמרצים יחשבו עלי.
אוראל: וואו. קודם כל, לא לפחד לעשות כמה שיותר גדול, כמה שיותר מופרע, כמה שיותר מעניין ומגניב. לאשר לעצמי את מה שכבר ידעתי, שאפשר לעשות הכל אם רק רוצים. זה לגמרי שווה את זה כי באמת הלימודים הם מגרש משחקים אחד גדול ופשוט להמשיך להיות מופרע ככל הניתן, זה באמת משתלם בסוף 🙂
זנדהאוז: לא הייתי אומר, הייתי עושה.
אשר: תהני מהתהליך, זכות גדולה להיות סטודנטית לעיצוב, סמכי על שיקול הדעת שלך, זה לא הפרויקט האחרון שתעצבי.
מזרחי: לך לישון קצת…

איך כדאי לסטודנט/ית לבחור מנחה לפגמ״ר?
זנדהאוז: סטודנט צריך לבחור מנחה לפי כישוריו של המנחה, מחויבותו של המרצה לעשות כמיטב יכולתו על מנת לסייע לסטודנט לצלוח את פרויקט הגמר בשלום ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר תוך מיצוי יכולות הסטודנט. כמו כן, חשוב שיהיה חיבור בין הסטודנט למרצה. כדאי לנסות לבחור במנחה עם ראש פתוח שמבין שהפרויקט הוא של הסטודנט ולא של המרצה.
אשר: אדם שאתה חש שתוכל לנשום וליצור בחברתו.
אוראל: קודם כל, חיבור אישי והתאמה בהתלהבות ובטמפרמנט ושתהיו בתדר הנכון. כמובן גם שחשובה התאמה מקצועית, אבל בסוף הכי חשוב שיהיה דיאלוג מפרה ומעניין לשני הצדדים.
מזרחי: חשוב גם שכל פרויקט יתפתח רעיונית ועיצובית ויבחן את גבולות התחום, מכאן שנכון תמיד יהיה לסטודנטים לא להישען על מנחה אלא על היצר החקרני והסקרני שיניע בין היתר לחיפוש והתייעצות בכללי ובין היתר גם עם עוד מנחים.

מה חשוב לך בעבודה המשותפת מול הסטודנט?
אביחי מזרחי: דיאלוג מפרה.
זנדהאוז: מחויבוּת מלאה של הסטודנט לעבודה.
עזר: בליווי פרויקטי הגמר של הסטודנטים במחלקה אני שם דגש על חשיבה קונספטואלית פורצת דרך וביצוע ברמה גבוהה. חשוב לי שהסטודנטים יעבדו בנחישות ועם חיוך, עד כמה שניתן.
בוב אוראל: אני קם בבוקר בשביל לראות את הסטודנטים שלי מצליחים ומפתיעים, ואולי הכי חשוב, הולכים אחרי הפאשן שלהם. חשוב לי שהסטודנטים שלי ירצו להתאבד על הפרויקט שלו.ה ושיחיו את הפרויקט מהבוקר עד הלילה. אמנם זה כולה עוד פרויקט אבל מעטות ההזדמנויות להביא משהו שבאמת ירגש אתכם בעתיד, אז לא לוותר לעצמכם ולהילחם עם הסכין בין השיניים עד הסוף 🙂
אשר: שתהיה הפרייה הדדית, שתהיה סקרנות אמיתית ושאיפה לעבוד ברצינות והרבה.

מהו נושא טוב לפרויקט גמר בעיניך?
אשר: משהו שנוגע מצד אחד בחוויה שקרובה אלי ומצד שני נוגע במשהו רלוונטי לכאן ועכשיו.
מזרחי: כל נושא שאפשר להגיע איתו לעומק רעיוני ויהווה פלטפורמה לסטודנטים לביטוי ופרשנות אישית בכלים עיצוביים / אמנותיים שיבחרו.
עזר: פגמ״ר שיש בו אספקט אחד לפחות של רעיון שלא הכרתי בעבר, בצירוף דיוק בביצוע.
אוראל: שיש חיבור עמוק ואמיתי למעצב.ת עם עולם התוכן שהוא או היא בחרו. הכל הולך, העיקר שיש עולם תוכן עשיר ומעניין ורלוונטי ושמוצאים בעולם הזה זווית מעניינת.

איך מתחילים לפתח את הפרויקט?
אשר: חשיבה, כתיבה, סקיצות רחבות ורפרנס.
זנדהאוז: יצירה בשונה מאפיה, לא עובדת לפי מתכון. יש גישות ושיטות שונות שכל יוצר מפתח לעצמו. מתחילים מבחירת נושא שבוער בעצמות ומשם ממשיכים בתחקיר, באיסוף חומרי השראה ובגיבוש רעיון על בסיס קונספט.
אוראל: לדעתי מתחילים להבין מה בוער בכם. במה אתם רוצים להתעסק עכשיו 3-4 חודשים. אם זה מעניין אתכם, זה יעניין גם אחרים. משם להבין את עולם התוכן בו אתם עובדים וממנו לצאת לפעולה או לקונספט שידבר לקהל היעד הרלוונטי. באמת שהכל הולך, רק צריך לדעת מה לומר ואיך לספר את הסיפור של זה.
מזרחי: מחקר וגילוי יהיו הבסיס לתוצרי עבודה חדשים ולשפות גרפיות מקוריות ושונות, כל פרויקט נכון שיתחיל במחקר – טקסטואלי וויזואלי, לימוד ובחינה של עולם התוכן שבלב רעיון הפרויקט. מחקר טוב יעמיק בנושא גם בתחום התקשורת החזותית, וגם בתחומים אחרים – מדע, חברה, תרבות וכו׳.
עזר: בצעדים קטנים. הצורה היעילה ביותר לדעתי היא הסתמכות ובדיקת רפרנסים קודמים לכל אספקט של הפרויקט, כנקודת מוצא לפיתוח הפרויקט שלך.

מה בעיניך חשוב בתהליך העבודה לפגמ״ר?
מזרחי: ההבדל העיקרי בין פרויקט רגיל בתואר לפרויקט גמר הוא העובדה שהוא דורש את האחריות המלאה והמרבית מהסטודנטים – אין התערבות בהנחייה לפורמט, מדיום, תוכן כזה או אחר. הסטודנטים מגדירים את הפרויקט החל מגיבוש הרעיון ועד לביצוע וההפקה, לכן אחריות אישית וניהול עצמאי שלו הם הערכים החשובים בתהליך העבודה.
אוראל: לא לוותר. לתכנן מראש. לדעתי פרויקט גמר זה יותר פרויקט בניהול מאשר בעיצוב. אתם מוכשרים, אחרי 3.5 שנים של לימודי עיצוב אינטנסיביים, אתם כבר יודעים לעצב. עכשיו צריך לדעת לעצב בסקייל ולהיות אחראים על התהליך. חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות של עצמך ולעבוד עם החוזקות. רק כך מצליחים.
אשר: פניות מבחינת זמן; רצון אמיתי להעמיק ולחקור, להעיז ללכת גם לאזורים לא ידועים שאולי אינם הפתרון. להיות בתהליך לימודי טוטאלי.
עזר: להצמד לצרכי הקונספט הספציפי שבחרת, לעבוד עליו ולא להתפזר.
זנדהאוז: בחירה ברעיון ששווה להשקיע בו חודשיים ללא שינה. גיבוש קונספט, לימוד: עריכת תחקיר (לא מחקר) מעמיק, איסוף חומרי השראה, גיבוש קונספט שעל פיו מוגדרים קהל מטרה ואמצעי המחשה, גיבוש שפה חזותית, עבודה על הפרויקט והבאתו לסיום באיכות גימור מעולה.

מה הדגשים שלך בהנחיית פרויקט הגמר?
אשר: הגדרה מאוד ברורה של נושא, מסר, מטרה, קהל יעד. הרחבה של משהו שנגעתי בו שיש לי יכולות למנף.
עזר: רעיון חזק. פיתוח מבוסס תחקיר. היקף רחב. ביצוע ברמה גבוהה.
זנדהאוז: קונספט, איכות עיצוב ואיכות גימוּר.
מזרחי: להוביל את הפרויקט למסרים ולמחשבה רעיונית – אמירה עיצובית/אמנותית עם עומק רגשי, פואטי, חברתי, פוליטי, תרבותי. יהיה אשר יהיה מרחב הפעולה, שרק לא יהיה שטוח וסתמי. ובהיבט הפרקטי, שימוש בכלים הנכונים בארגז הכלים שרכשו בתואר כדי להעביר את המסרים, וכדי למקסם ולממש את היכולות של הסטודנטים בפרויקט.
אוראל: לחשוב גם על ההגשה ולא להתעצל, הכל מתכנס לרגע אחד של הגשה והוא קריטי. גם אין ממה להילחץ, עשיתם אלף הגשות, אם אתם מאמינים בעצמכם ובעבודה שלכם, ועבדתם באמת קשה, אף אחד לא יכול להוריד אתכם והפרויקט שלכם יצליח. ואם לא, להירגע, זה כולה עוד פרויקט.

מה הופך פרויקט גמר למשמעותי בעיניך?
אוראל: רגע של וואו. ברגע שבן אדם חווה משהו, אם זה בדפדוף או בצפייה בסרטון שמייצר הזדהות או בחוויה אחרת, הפרויקט הופך להיות זכיר ומשמעותי. לא חייבים למלא את החלל, מספיק משהו קטן, מדויק וחזק שהופך פרויקט לזכיר. צריך למצוא אותו.
עזר: קונספט יוצא דופן – הצעה שמאופיינת במקוריות ובחידוש, או בשילוב בין מקוריות למעשיות. זה יכול להיות רעיון חדש, צורה חדשה לעשות משהו, או גישה חדשה לפתרון בעיה. וכמובן – עיצוב וביצוע ברמה גבוהה.
אשר: הידוק רעיוני, אימפקט מבחינת מסר ונראות גרפית מבחינת שפה.
זנדהאוז: נושא ראוי ויצירה איכותית מבוססת חשיבה מעמיקה.
מזרחי: פרויקט שמשתמש בשפה ובכלים עיצוביים/אמנותיים כדי לתת מענה נכון לבעיה, או פרויקט שמעלה ומציף בעיה חדשה.

לסיום, טיפ הזהב שלך לסטודנטים הוא:
עזר: לעבוד בשמחה, על רעיון שמעניין אותך, במדיום בו את/ה הכי שולט/ת.
אשר: תשקיעו את הזמן בפרויקט. לשבת כל יום גם אם זה לא יום שלם. זו הזדמנות פז. אין פריווילגיה כזו שחוזרת. פרויקט גמר נהוג לעשות פעם אחת בחיים אז כדאי לצלול לתהליך ולהוציא ממנו את המיטב.
אביחי מזרחי: שווה לעשות את המקסימום, זה עובר מהר ותחושת הסיפוק והמסוגלות היא החלק הכי כיף בפרויקט.
בוב אוראל: להיות רעבים ולא לדעת שובע.
אינסטגרם בוב אוראל: https://www.instagram.com/orelbob/
אתר עודד עזר: https://www.odedezer.com/
אתר ג׳ודית אשר: http://judithasher.com/
אתר אביחי מזרחי : https://www.avihaimizrahi.com/
פגמ״ר גפן רזניק: פרוייקט
פגמ״ר גל בודולמוט: פרוייקט גמר
פגמ״ר רז וייס: פרוייקט גמר
פגמ״ר שרית עצמון: פרוייקט גמר
פגמ״ר עתליה הורוביץ: פרוייקט גמר
פגמ״ר שלהבתיה שוורץ: פרוייקט גמר
פגמ״ר מאיה מורד: פרוייקט גמר
פגמ״ר חנה קיפרשלק: פרוייקט גמר