קטלוג תערוכת הרטרוספקטיבה של הגרפיקאי, המאייר ומעצב הכרזות אוטה וליש במוזיאון תל אביב מציגה ממגוון עבודותיו הכולל עיצוב בולים, סמלים, מטבעות ושטרות כסף, בשירות הציונות.
דנה דושקין, עיצוב תקשורת חזותית
[/column] [column]הספר הוא מקור השראה מצוין לאנשים שאוהבים את ארץ ישראל הישנה, את סגנון האיור של שנות ה-50 ואת הגופנים שאפיינו את אותה התקופה. בכרזות הנפלאות של וליש ניתן לראות באיזה אופן עשה שימוש בשפה הגרפית של אותה תקופה על מנת להעביר מסרים אידאולוגיים שונים.
[caption id="attachment_6353" align="aligncenter" width="751"]
כרזות פרסום לתנובה, 1940[/caption]
הספר נפתח בסקירה של חייו של וליש, החל מילדותו כילד חובב ציור באירופה ועד עלייתו ארצה. הוא נולד ב-1906 בעיר זנוימו שבאוסטרו-הונגריה. כבר כילד גילה כשרון ציור ועם התבגרותו עבד כגרפיקאי בפארג. אמנם הוא למד תואר בתולדות האמנות באוניברסיטה בווינה, אך לא סיים את לימודיו. ב-1934 עלה לארץ, במסגרת העלייה החמישית.
[caption id="attachment_6352" align="aligncenter" width="751"]
ארץ ישראל, הספר הלבן 1944[/caption]
עם הגיעו לארץ הקים תשתית עיצובית שלא הייתה קיימת עד אז בישראל. הוא פתח סוכנות לפרסום בתל אביב והיה ממקימי האיגוד הישראלי לפרסום. עבודותיו הייחודיות היו רלוונטית לאותו זמן ואפשר לזהות בבירור את רוח התקופה. ניתן לראות זאת בכרזה הפוליטית "הספר הלבן", שפורסמה כ-5 שנים לאחר יציאת הספר.
[caption id="attachment_6361" align="aligncenter" width="751"]
מתוות לסמל משטרת ישראל וסמל המדינה, 1948[/caption]
אחד הדברים מעוררי ההשראה בוליש הוא ההתמדה בעיצוב נושאים שחשובים עבורו, תוך תחושת שליחות ציונית. חלק מהנושאים ניתן למצוא בספר, למשל כרזות בנושא חלוציות, שואה ותקומה, העפלה ובניית הארץ. בין היתר, וליש גם יצר את הקליגרפיה של מגילת העצמאות ועיצב את הסמלים הריבוניים של המדינה, בולים ואת סמל המשטרה והצבא, ואף הגיש הצעות לעיצוב הדגל וסמל המדינה.
בשנת 1936 החל שינוי מרתק בעיצוב הגרפי בישראל ביחס לתפקידו בתקשורת, דבר שהשפיע רבות על וליש. הוא החל ליצור דימויים חזותיים ברורים במטרה לקדם את המאבק למען תוצרת הארץ. וליש עשה זאת בעיקר באמצעות כרזות, שהיו באותה תקופה כלי פרסומי זול ואפקטיבי. הכרזות פורסמו בכלי תקשורות רבים: בעיתונות, בקולנוע ובשלטי חוצות.
[caption id="attachment_6355" align="aligncenter" width="751"]
כרזות פרסומיות לחברת הדרן, שנות ה40-60[/caption]
דבר נוסף שנפלא בוליש הוא יכולתו ליצור כרזות שונות ומגוונות, ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש. אין לו סגנון גרפי מובהק שמאפיין אותו, אלא הוא משתמש בפתרונות גרפים חזותיים מגוונים, שהיו רלוונטיים באותו הזמן. יחד עם זאת, התאים את הסגנון והגופנים הנכונים לכל עבודה ועבודה.
[caption id="attachment_6350" align="aligncenter" width="751"]
א/ק ישראל – צים חברת השיט הישראלית בע״מ, 1965[/caption]
כרזה שמושכת את העין במיוחד בספר היא כרזת הפרסום משנות ה-50 לחברת צים. בכרזה מופיעה האוניה "א/ק ישראל", שמייצגת את הערכים והסמלים של הישראליות. שילוב המנורה עם האוניה מחזקים את האידאולוגיה ציונית המשווקת לכל העולם. האלמנטים הגרפיים שהופכים את הכרזה לזכירה הם הצבעוניות החזקה, וההבנה לאיזו תקופה היא משתייכת.
[caption id="attachment_6356" align="aligncenter" width="500"]
כרזת גיוס מתנדבי מגן דוד אדום, 1951[/caption]
אחת הכרזות הבולטות בספר, שלא ניתן לדפדף ממנה הלאה באדישות, היא כרזת היובל של "מגן דוד אדום". הדבר המסקרן בכרזה הוא השימוש והשילוב המדויק של ארבעה אמצעים חזותיים: דמויות, רקע, טקסט וסמל מגן דוד אדום. במרכז הכרזה חיתוך דומיננטי של דמות המתנדב, שמעניק הצצה רק לחלק מסוים מגופו ולא ניתן לראות את פניו. הצבת הדימוי במרכז, השימוש בשני גופנים, ובגופן כבד מבוסס על סגנון העיצוב הגאומטרי של הבאוהאוס. השימוש בשפה זו מעיד על יכולותיו של וליש לקחת השראה מדויקת ועדכנית לאותה התקופה.
וליש הוא מעצב שהכתיב את פני העיצוב הגרפי בישראל. הוא דוגמה למעצב שפעל לפי אידאולוגיה ועיצב רק דברים שהוא האמין במטרותיהם. בעזרת היצירות שלו ניסה להשפיע על אנשים ולשנות את המציאות הקיימת. הספר מומלץ במיוחד לחובבי התקופה ולאוהבי ארץ ישראל הישנה, אך בהחלט יכול להתאים לכל מעצב, המחפש השראה כיצד מעצבים תקופה, זמן ואידאולוגיה.
אוטה וליש : פני עם וארץ / קלו, עמנואלה
בספריית המכון הטכנולוגי חולון
766(569.4) ולי
