הספר הזה הוא אחד מתוך סדרת ספרים של "MINIMUM DESIGN" אשר מטרתה להכיר לנו את היופי שיש במוצרים פרקטיים. הסדרה מתמקדת במעצבים הכי חשובים במאה העשרים, הכירו את אחד מהם, הוגה רעיון ה"Re-Design" – אלסנדרו מנדיני.
דנה פרחי, עיצוב תקשורת חזותית
[/column] [column]"Personally speaking, It's not the project that interests me: I use project-related reality not in coherence with its aim, but so that I can carry out my natural vital act, which is to produce images." (Auto-Presentazione, 1987)
מנדיני הוא מעצב, צייר, אדריכל ואחת מן הדמויות המהפכניות בעיצוב האיטלקי של ימינו. עיצוביו מתאפיינים בהומור ונימה מרדנית אל מול טעמו השמרני של העיצוב האיטלקי המסורתי. מנדיני הוא הוגה רעיון ה"Re-Design", עיצוב מחדש של אובייקטים יום-יומיים באמצעות התערבות מעטה אך מלאת משמעות.
בשנת 1978 היה מנדיני אחד מהשותפים הראשונים ב"סטודיו אלכימיה", וב- 1898 הוא ייסד את "סטודיו מנדיני" ביחד עם אחיוב פרנצ'סקו. השניים פיתחו תאוריות עיצוביות, ועבדו על עיצובים אדריכליים מוצלחים ומפורסמים.
[caption id="attachment_6294" align="aligncenter" width="750"] לרוב המוצרים בספר הצמידו סקיצות מאוירות צבעוניות וקלילות, ודווקא כאן טמון כוחו של הספר, בהשוואה בין הסקיצות הקטנות למוצרים הסופיים[/caption]הספר מציג תובנות של תהליך עבודה, השראות, תוצרים סופיים ובהחלט מועיל למי שמתעסק ביצירה. כריכת הספר סולידית ומינימלית, לא מרמזת במעט על מה שמתחולל בתוך הספר המהפנט הזה. עיצוב הספר מעלה בנו סקרנות ומכניס אותנו לאווירה מנדיניאנית: דפים מוזהבים נוצצים, תמונות גדולות, צבעוניות עשירה וסקיצות מאוירות בכתב ידו של מנדיני. לרוב המוצרים בספר הצמידו סקיצות מאוירות צבעוניות וקלילות, ודווקא כאן טמון כוחו של הספר, בהשוואה בין הסקיצות הקטנות למוצרים הסופיים.
"The conception of time as an accumulation of endless memories and fragments of memory evoked by Proust in his Recherché is visualized by Mendini in the pointillist weave that covers the whole armchair, from the wooden parts to the upholstery, undoing form and making everything seem lighter .The results of this twofold ready-made is a whole new image, a complex and deliberately ambiguous one that sets the faux, which recalls the antique (the vintage armchair), on the same level as the new, as expressed by the avant-garde (pointillism)."
[caption id="attachment_6291" align="aligncenter" width="750"] כורסת 'פרוסט' הפכה לסמל לריהוט מודרני ולסימן ההיכר של מנדיני[/caption]אחד הדפים בספר שמכריח אותך לעצור בו ומושך אותך פנימה הוא הדף שמציג 3 גרסאות לכורסה "Proust" משנת 1978. הכורסה, שתוכננה כמחווה לסופר מרסל פרוסט, הפכה לסמל לריהוט מודרני ולסימן ההיכר של מנדיני. כורסה מעוצבת בסגנון בארוקי של תקופת לואי ה-15, בולטת בזכות הססגוניות הצבעונית ושואבת השראה מהזרם הפוינטיליסטי (Pointillism) באמנות, בעיקר מהצייר הפוינטיליסטי פול סיניאק. בספר אפשר לראות את הכורסה כפי שהיא הוצכה בתערוכה של חברת Bisazza (חברה איטלקית המייצרת פסיפס חיפוי זכוכית) בממדי ענק ובחיפוי פסיפס מהפנט. מעניין לראות את הסקיצות המאוירות של מנדיני אל מול המוצר הסופי.
[caption id="attachment_6292" align="aligncenter" width="750"] כורסת 'פרוסט' זכתה לגרסאות רבות ושונות – מה שמצדיק את מעמדה כאובייקט ש'לעולם לא נגמר'[/caption]אם תתגעגעו לכורסה הזו, אל תדאגו, היא עוד תופיע בהמשך הספר בגרסאות שונות נוספות. מעבר למה שתראו בספר הזה, כורסת "Proust" זכתה ועוד זוכה להמון גרסאות שונות. אין ספק שהיא מצדיקה את מעמדה כאובייקט ש"לעולם לא נגמר" והיא זו שמעניקה לעצמה חיים ונשארת לאורך זמן. נשארת זהה במהות אך שונה בצורתה: בממדים (מכווצת עד מונומנטלית), חומרים שונים (מברונזה עד קרמיקה) וכמובן, קישוטיות (מעבודת ציור ידנית ועד הדפסים).
"These are the fetish objects that make up the life of the typical businessman, But Mendini has blown then up to paradoxical size-The opposite of which is the shrinking process- Devices that Mendini is very fond of using in his work."
[caption id="attachment_6290" align="aligncenter" width="750"] הפסלים המונומנטליים עשויים אבני פסיפס מצופות זהב צהוב (24 קראט), והם מתארים את הגבר העכשווי[/caption]בספר אנו נחשפים לשיתוף פעולה נוסף של מנדיני עם חברת Bisazza: הקולקציה "Furniture for Man" המציגה שמונה פסלים שנוצרו בין השנים 1997-2008. הפסלים המונומנטליים עשויים אבני פסיפס מצופות זהב צהוב (4 קראט), והם מתארים את הגבר העכשווי. הפסלים מונחים על ארונות אחסון העשויים מתכת שחורה, שמעבר לשימוש הפרקטי שלהם, הם משמשים לתמיכת פסלי הענק המונחים עליהם. המיצג כולל פסלים של ראש, כפפה, נעליים, מקטורן, מזוודה, כובע בורסלינו, ספל תה ומנורת קריאה. אלו הם החפצים הפולחניים שמרכיבים את החיים של איש העסקים הטיפוסי הפשוט, אך כאן מנדיני מגדיל אותם לגודל פרדוקסלי והופך אותם לאייקוני פופ נערצים, שמקבלים את עוצמת האור בגלל אבני הפסיפס הקטנות ששוברות את התמונה הגדולה, בדיוק כמו שקורה בפוינטיליזם.
זהו ספר שמהווה השראה לכל מעצב ונדמה שאף פעם לא משעמם לדפדף בו שוב ושוב. ההעמקה בתהליך היצירה של מנדיני גורמת לנו לתהות עד כמה אפשר להתערב ולשנות את המסורת העתיקה, ועדיין, לשמר אותה בכבוד.
Graziella Leyla Ciaga, Alessandro Mendini, Minimum Design, Series directed by Andrea Branzi, Milan, Italy, 2011
בספריית המכון הטכנולוגי חולון
7.05(45) MEN)CIA)
121 עמודים, אנגלית
[/column]