עכשיו קוראים
חילופים במזרח אירופה? כן! 

חילופים במזרח אירופה? כן! 

האם כדאי לכן.ם לצאת לחילופי סטודנטים? בסדרת הכתבות הבאה אתן לכם את כל הסיבות להעביר סמסטר מחוץ לישראל.

טל קוינטנר, עיצוב פנים, בודפשט

היי, אני טל, בת 24, סטודנטית שנה ג' במחלקה לעיצוב פנים בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון. בימים אלו נמצאת בחילופי סטודנטים בבודפשט, ובסדרת הכתבות הבאה אשתף אתכם בעליות ובמורדות, בחסרונות וביתרונות, ובחוויה השלמה של סמסטר בחו"ל.

מגיל צעיר אמנות הייתה חלק מחיי. התמזל מזלי ונולדתי לזוג הורים חובבי אמנות ועיצוב כך שהסביבה הטבעית שלי תמיד הייתה רוויה במוזאונים, גלריות והרבה מקורות השראה. מאז ותמיד אהבתי לטייל בעולם, להכיר תרבויות אחרות להבין ולחקור מקומות שונים וללמוד משהו חדש בכל יום. 

אחרי שנתיים וחצי במחלקה לעיצוב פנים ב-HIT ניגשתי לתוכנית חילופי הסטודנטים מתוך אותו רצון להכיר מקום חדש, ללמוד דרך אחרת לדבר על עיצוב ולחוות חוויה של פעם בחיים. אני לומדת בבודפשט, באוניברסיטת MOME או בשמה המלא "Moholy Nagy University Of Art And Design". בשונה מחולון, פה אני נמצאת במחלקה לאדריכלות, וזו הזדמנות ללמוד עיצוב פנים מזווית אחרת.

"ציור תקרה של בניין האופרה"

על העיר 

בודפשט, בירת הונגריה, מתחלקת לשני חלקים. בודה (BUDA) נחשב לצד הפרברי בו חיות בעיקר משפחות, ונמצא באזור הררי כך שההליכה בו תמיד תתאפיין בעלייה בלתי נגמרת. החלק השני, פשט (PEST), נחשב למרכז העיר, שם גרים הצעירים. בין שני צידי העיר זורם נהר הדנובה שמחובר לאורך כל העיר בגשרים, חלקם עתיקים וחלקם חדשים. מעבר מצד אחד של העיר לשני יכול לקחת 25 דקות הליכה. אמנם בודפשט היא בחלקה המזרחי של אירופה, שנחשב פחות, אך אני מופתעת כל יום מחדש לגלות כמה יש לצד הזה של אירופה להציע: אדריכלות עוצרת נשימה, צבעונית, חדשנית והיסטורית בו זמנית, מוזיאונים רחבי ידיים וגלריות בלתי נגמרות, עד לאזורים שממש יכולים להזכיר את פלורנטין בתל אביב, בתי קפה קטנטנים מלאים בסטודנטים מכל העולם, שותים קפה ומדברים על החיים. 

בניין הפרלמנט והבזיליקה של בודפשט

בפשט ישנם שני מוקדים היסטוריים מרכזיים: בניין הפרלמנט ההונגרי והבזיליקה. שני הבניינים מגיעים מתנשאים לגובה של 96 מטרים! עיריית בודפשט הוציאה חוק לפני כמה שנים לפיו אסור לבנות מעל לגובה של 50 מטר בתוך העיר. המשמעות היא שהבזיליקה והפרלמנט תמיד יהיו המבנים הגבוהים ביותר בעיר, ויבלטו לעין מכל מקום. בניין הפרלמנט ממוקם על גדות נהר הדנובה ובשעות הלילה מואר כולו ונראה כמו משהו שיצא מסרט של דיסני. 

בניין הפרלמנט מהצד של בודה

הונגרים

את השפה ההונגרית כנראה לעולם לא תצליחו להבין, למרות שהאוניברסיטה מציעה קורס בסיסי בהונגרית למי שמעוניינ/ת. השפה ההונגרית נשמעת כמו שילוב של רוסית ופורטוגזית מה שאומר שבשביל האוזן והפה הישראלים היא על סף הבלתי אפשרית ולא דומה לשום דבר ששמעתם/ן. מבחינת אנגלית, ההונגרים מתחלקים לשניים: אלה שלא יודעים אנגלית בכלל, מה שאומר שהסבלנות שלהם תשאף לאפס כשתנסו להבין מה רוצים מכם/ן. זה לא שהם לא רוצים לעזור, אבל השפה היא מחסום שיכול להוות קושי רציני. לעומת זאת, רוב הצעירים מבינים ומדברים אנגלית מעולה מה שאומר שבאזורים היותר צעירים גדל הסיכוי שהמקומיים ישמחו לעזור. 

בית הכנסת של בודפשט

לימודים

המומה היא אוניברסיטה חדשה יחסית וממוקמת בצד השקט יותר של העיר. העיצוב מודרני לחלוטין, ומאורגן כך שבכל בניין יושבת מחלקה אחרת: ממחלקה של זכוכית וקרמיקה עד למחלקה של אנימציה ותכשיטים. יש במומה הכל מהכל בכל התחומים שקשורים לאמנות ולעיצוב. 

הגישה היא אחרת וכנראה ששום דבר לא דומה ללחץ שיש בארץ. משהו באנרגיה הישראלית תמיד נדמה לי לחוץ בכל תחומי החיים, ולעומת זאת בבודפשט יש הרגשה של הרבה יותר חופש. לומדים פחות שעות אבל בעיקר מנטלית יש הרבה יותר מרחב לבחור איך תרצו לנווט את הפרויקטים שלכם ופחות חוקים מוכתבים מראש. 

יחד איתי הגיעו לאוניברסיטה עוד שלושים תלמידי חילופים מרחבי העולם, ואנגלית היא לא שפת האם של אף אחד/ת מהם. אם יש לכם חשש ממחסום השפה, אל תחששו כי כולם מתמודדים עם זה. כולנו באנו לבד, מה שעוזר ביצירת חברויות מהירות ועמוקות אחרי כמה שבועות בלבד. אולי אפשר להשוות את זה לצבא ולחוויה של להגיע למקום בו את לא מכירה אף אחד. אחרי חודש בבודפשט החלטתי שאני רוצה להכין ארוחת שישי, מה שהיום כבר הפך למסורת. הרמתי את הכפפה והזמנתי כמה חברים מהלימודים (איכשהו הרוב גרמנים!) לארוחה אצלי בדירה. כל אחד הביא מאכל מהתרבות שלו אז כמובן שאני הכנתי חלות, חברה מאיראן הכינה סלט פרסי שלא תטעמו בשום מקום בעולם, החברה הדנית הכינה סוג של ממרח זוקיני מפואר וכן הלאה. לימדתי אותם ששותים יין אדום ומה זה קידוש, בירכנו בשבת שלום ובלחיים ומאז כל יום שישי האירוע חוזר מחדש. 

מתוך בית הכנסת

צילומים: טל קוינטנר

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.