זה התחיל כמו כל חוויה שמחכים לה הרבה זמן: המון התרגשות, תכנונים וציפיות. ובום- קורונה.
רון חדד, תקשורת חזותית
הגעתי לשוואביש גמונד, עיירה ציורית בדרום גרמניה, ביום גשום במיוחד של תחילת חודש מרץ. מתחנת הרכבת הגעתי הישר לדירה החמימה שממוקמת על המדרחוב הראשי של העיירה. מחלונות החדר השתקף נוף ציורי של בתים צבעוניים ומיוחדים, שנראו כאילו נלקחו מהאגדות. בימים הראשונים הכל התנהל כסדרו, הגל הראשון של הקורונה עוד לא תפס תאוצה והיה רושם שהסמסטר הולך להתנהל כשורה.
לפי מסורת החילופים של אוניברסיטת Hochschule für Gestaltung לעיצוב (או בקיצור, ה-HFG), השבוע שלפני תחילת הסמסטר הוא "Welcome Week", אבל בדיוק בשבוע הזה התחילו להגיע הנחיות חדשות לגרמניה בעקבות הקורונה, ולכן חווינו רק חלק ממנו. ערכו לנו היכרות עם בניין האוניברסיטה המרשים (למרבה האירוניה, זו גם היתה הפעם האחרונה שביקרנו בו), שילוב של בניין ישן ועתיק עם עיצוב גרמני, מודרני ונקי. הספקנו גם להשתתף בארוחת ערב במסעדה גרמנית אותנטית, שם הכרנו את ה "הבאדי" שלנו- הסטודנט/ית הגרמני/ת שאחראי/ת ללוות אותנו מהרגע שהגענו לעיירה ועד לסוף הסמסטר.
ואז העניינים החלו להסתבך. עם התפשטות הנגיף, הממשלה הגרמנית הטילה הגבלות חדשות וכל הסמסטר עמד בסימן שאלה. מחצית מהחילופניקים חזרו לארצם, והייתה אווירה של היסטריה ואי ודאות. לאחר כמה ימים, האחראית עלינו הודיע לנו שהסמסטר יתחיל בעיכוב של חודש והוא יהיה סמסטר מקוון. בנקודה זו הבנתי שזה לא יהיה סמסטר חילופים רגיל, חיי החברה והחוויה הסטודנטיאלית לה כה ציפיתי לא יהיו אותו הדבר. ובכל זאת, הימים הראשונים גרמו לי להתאהב בעיירה המיוחדת והקטנה והחלטתי שאני נשארת.
תוך כמה ימים, החל הסגר הראשון. חנויות ומסעדות נסגרו, ולא היה מומלץ במיוחד לטייל מחוץ לעיירה. למרות זאת, הצלחנו למלא את הזמן בדברים שכן היה אפשר לעשות, והחודש הזה הפך ללא פחות חוויתי. אחד היתרונות של העיירה הוא שהיא מאוד קטנה. כל הסטודנטים שנשארו גרו קרוב אחד לשני, מה שעזר לנו לשמור על חיי חברה.
שוואביש גמונד שוכנת בין יער מטריף לגבעות ירוקות ובנוסף לכל זה נהר הרמס (Rems) חוצה אותה. פיקניקים לצד הנהר, תצפית שקיעה מאחת הגבעות בעיר והליכות אל תוך היער היו הבילויים המרכזיים שלנו. אטרקציה נוספת שפעלה גם בימי הסגר היא השוק האורגני. בכל יום רביעי ושבת הרחוב המרכזי של העיירה התמלא בדוכני איכרים. תושבי העיירה היו מגיעים עם סלסלות קש ורוכשים פירות, ירקות, גבינות ויין.
בנוסף לזה, קיימנו מפגשים ביתיים עד כמה שההנחיות אפשרו. בישלנו המון, שתינו בירה ושיחקנו משחקי חברה במטרה להכיר אחד את השני יותר טוב.
לאחר חודש של המון צ'יל וטבע, התחלנו ללמוד! בגלל מגבלות הקורונה יכולנו לבחור רק את הקורסים שניתן ללמוד דרך הזום, מה שצמצם משמעותית את אפשרויות הבחירה. בסופו של דבר לקחתי שני קורסים גדולים ועוד שניים קטנים. ב- HFG נהוג לעבוד על פרויקטים בקבוצות: במקום להיפגש פיזית נפגשנו בזום ועבדנו ביחד דרך לוח עבודה וירטואלי שיתופי (Miro). החוויה בעבודה בקבוצות הייתה לי דבר חדש וחוויתי שלא התנסיתי בו לפני. באחד הקורסים עבדתי בצוות יחד עם סטודנטית שגרה בפינלנד (!) שנאלצה לחזור לארצה בגלל הקורונה אך בזכות הזום יכלה להמשיך בלימודיה ב-HFG וכך יכולנו לעבוד יחד.
בקורס עיצוב אתרים (Web Design), למדנו לבנות אתר בעל תוכן רב. תוכנית הלימוד של הקורס התחלקה לשתיים: לימוד טכני של יסודות בניית אתר, ועבודה על הפרויקט הקבוצתי. כל שיעור התחיל בהרצאה מעניינת ופרקטית שהעניקה לנו כלים להמשך העבודה, ואז פגישה אישית של כל קבוצה עם המרצה. שיטה זו של הוראה, האופיינית ל-HFG, אפשרה לנו להתקדם עם הפרויקט בצעדים שווים לאורך הסמסטר, כך שבתקופת ההגשות הפרויקט היה כבר כמעט מוכן לגמרי!
בפרויקט הקבוצתי התבקשנו לעצב מחדש ערך של ויקיפדיה. אני וחבריי לקבוצה עיצבנו אתר בנושא כותנה.
האתר שעיצבנו מארגן את המידע על הכותנה בצורה ידידותית ונוחה למשתמש. את האתר בנינו בתוכנת "Figma" לפי המלצת המרצה.
הקורס השני נקרא "Basics in Media Spaces" והוא חלק ממחלקת IOT (שפירושו Internet of things).
מטרת הקורס הייתה ליצור ביטוי חזותי נע על בסיס קטע סאונד שעשוי מקוד. את הפרויקט עשינו בקבוצה של שלושה: שתי סטודנטיות מהמחלקה לתקשורת חזותית וסטודנט אחד מ-IOT, שעזר לנו עם הקוד. תחילה בחרנו קטע סאונד וניתחנו אותו, פירקנו לפי המקצבים וכלי הנגינה השונים. לכל כלי נגינה התאמנו צורה ויזואלית, ובסופו של דבר יצרנו סטורי בורד שהפך לסרטון.
לקראת סוף הסמסטר מצב הקורונה בגרמניה היה הרבה יותר טוב, אז לשמחתנו הספקנו גם קצת לטייל! ביקרנו במוזיאון העיצוב באולם (Ulm), מרחק של חצי שעה נסיעה ברכבת משוואביש גמונד, שמציג תערוכות של אמנות מודרנית וגם עבודות גמר נבחרות של ה-HFG. להפתעתנו לא היינו צריכים לשלם כניסה בשל היותנו סטודנטים ב-HFG! במחיר של 10 יורו לקחנו אוטובוס לילה משטוטגרט לוינה המדהימה, שם בילינו חמישה ימים מלאים באוכל טוב, ארכיטקטורה ומוזיאונים. כפעילות פרידה, לפני שכל הסטודנטים חזרו לארצם, שטנו בקנו בנהר הרמס.
הקורונה שינתה את חווית החילופים שלי והפכה אותה למיוחדת ושונה. במבט לאחור, לא הייתי משנה דבר!
טוב , אולי קצת יותר מסיבות.
