בכל סיום שנה של המגזין אני חוזרת לדברים שכתבתי בשנים הקודמות, כדי לקרוא איך היה, ומה נשתנה השנה. הפעם זו היתה משימה לא פשוטה, כי אם הצצה אחורה חושפת שתמיד יכול להיות יותר גרוע – מה זה אומר על האפשרות להישיר מבט קדימה?
מה שכן היה נכון בשנה שעברה, שהגדרנו כ"שנת המהפכה", ונכון גם עכשיו, הוא שכולנו – סטודנטים/ות, מרצים ומרצות, קוראים וקוראות – אנשים יוצרים, ולא ניתן להפריד את היומיום ואת הסביבה מתוך הפרקטיקה ומתוך המחשבה.
יותר מזה – אסור לנו "להתבייש" ליצור. חייבים ליצור. החיים והיצירה תמיד יתקיימו במקביל והם נותנים משמעות זה לזה. החיים משתקפים בראי האמנות, והאמנות, כמו שאתם בטח מרגישים בכל מפגש עם עבודה חדשה, נקראת דרך הפריזמה של המציאות.
השנה זכיתי לעבוד עם חבורת סטודנטיות וסטודנטים חכמים ומעניינים, וביחד בנינו אוסף תכנים שמצד אחד מתייחס לכאן ולעכשיו, ומצד שני ממשיך לפעול בתוך מסגרת המדורים של המגזין, ולתת במה למעצבים, קומיקסאיות, פרויקטים פורצי דרך של סטודנטים ותערוכות.
כמיטב המסורת, קבלו "ארוחת טעימות" לקריאה בחלל ממוזג, לכמה שעות של הפוגה והנאה.
מאחלת לכולנו בריאות ובטחון, שנקרא יותר על עיצוב ואמנות, ושהטקסט הבא שאכתוב יראה אחרת. שכולם וכולן ישובו כבר. מי היה מאמין בתחילת השנה שזה יהיה משפט רלוונטי גם בסיומה, שכולם וכולן ישובו כבר.
תמר לב-און, עורכת כולעיצוב
ראיונות וכתבות
אחת המשימות שלקחנו על עצמנו היתה להשלים את עבודתה של דניאל ולדמן, חברת מערכת כולעיצוב שנרצחה בפסטיבל נובה בשבעה באוקטובר. דניאל ראיינה את מנכ"לית שדולת הנשים וכתבה על הקמפיין הפרסומי "תסתכלו עליי טוב", שמדבר על מחיקת נוכחות נשית במרחב הציבורי.
איתי אברך מצייר את החיים שאחרי שבעה באוקטובר. הוא משתף פעולה עם טומי הילפיגר ומאמין שעיצוב ואמנות משלימים זה את זה ומהווים שני צדדים של אותו המטבע. אברך הוא סטודנט לתקשורת חזותית ואמן, יליד חיפה שעבר לתל אביב.
האחיות מאי ואלינור עשור מפגישות מחול, אופנה ועיצוב מוצר לתוך מותג שפיתחו יחד. מאי התחילה לרקוד בגיל צעיר, בעוד אחותה לומדת עיצוב אופנה וצורפות. הן גדלו בבית שעיצוב ויצירה היו חלק בלתי נפרד ממנו וסיפרו לנו כיצד כל זה התגלגל לליין של מראות.
תערוכות בגלריה ויטרינה
בסמסטר האחרון הוצגו בגלריה ויטרינה, הנמצאת בבניין הפקולטה, שתי תערוכות מפתח הקשורות בקשר הדוק לפקולטה לעיצוב.
התערוכה "צל רודף" הציגה סיכום ביניים של שנות יצירה ותיעוד בעולמות אפלים, בתערוכת היחיד של פרופ׳ דנה אריאלי. את התערוכה אצרה דר' דליה מנור, האוצרת היוצאת של גלריה "ויטרינה". אריאלי מחשיבה את עצמה חוקרת נאצים במקצועה, לצד התעסקות באמנות ובטראומה. היא מתמקדת בקשרי הגומלין בין אמנות לפוליטיקה במשטרים טוטליטריים ובדמוקרטיות.
התערוכה "עיצוב לרפואה" הציגה שמונה מערכות רפואיות שעוצבו על ידי בוגרים ומרצים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בפקולטה לעיצוב HIT. איך מציגים תהליך שבסופו מוצר מוגמר? פרופ' דוד ראב"ד, דיקן הפקולטה, אחד מאוצרי התערוכה, אמר לכתבת מעיין לפיד: ״תמיד אני אומר לסטודנטים שאם היה אפשר להתחיל פרויקט עם רמת הידע שיש לנו בסוף הפרויקט, אז המצב היה הרבה יותר טוב, אבל זו היתה גם אותה חוקיות לגבי אלה שיזמו את הפרויקט. אם בתחילת הדרך היה להם את הידע שיש להם בסוף הדרך, אולי הם לא היו מתחילים בכלל״.
"עיר מקלט" – הקול הקורא של כולעיצוב
למעלה מארבעים עבודות, פרי יצירתם של 18 יוצרים, מוצגות בתערוכת הקול הקורא השנתי של מגזין כולעיצוב. הזמנו סטודנטים ומרצות לעיצוב ולאמנות, מעצבות ויוצרים, לתת את הפרשנות הנוכחית שלהם למושג "עיר מקלט". הצענו לחשוב על פעולת היצירה כעל עיר מקלט ועל יצירה כעל אי של שפיות, כעוגן שעוזר לנו לשמור על עצמנו במים הסוערים, או פשוט לשמור על שגרה. עיצוב יכול להגן עלינו ולשמש מקום מפלט מהמציאות, או להיפך – להפוך לכלי להתנגדות, להזדהות או להבעת דעה.
מהנעשה בפקולטה
תערוכת המחלקה לעיצוב פנים בטרמינל עיצוב בת-ים (פתוח עד 18.8) מציגה פרויקטים נבחרים של סטודנטיות וסטודנטים מארבע שנות הלימוד במכון, וחושפת למבקרים את תהליך הלימוד הארבע שנתי. חלק מהעבודות המוצגות הן פיזיות, חומריות ומופשטות וחלקן פרקטיות ושימושיות. העבודות משקפות נקודות מבט שונות ומגוונות אותן בחרו הסטודנטים להעמיק ולחקור.
פרויקט הגמר במחלקה לתקשורת חזותית הוא הגדול והמשמעותי מכולם. פרויקט שמנקז ארבע שנות לימוד לרגע אחד בו נחשוב, נגבש ניצור ונגיש. חלקנו לא יודעים מה הנושא, חלקנו לא בטוחים לגבי התהליך, חלקנו חוששים או דואגים… ליאור שרעבי באה לעשות קצת סדר ולנסות לפזר את מסך העשן סביב פרויקט הגמר. לשם כך היא גייסה 5 מנחי פגמ״ר שיענו על כמה שאלות ויספרו לנו על התהליך, תובנות ודגשים אישיים.
איך תמצאו עבודה כמעצבי תקשורת חזותית? אם גם לכם אין מושג מה קורה מחוץ לכתלי המכון הטכנולוגי חולון, הכתבה הבאה היא בשבילכם. יחד עם ניר נבות, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, ניצן אידלמן פירקה את התהליך לגורמים. קבלו את ה״עשה ואל תעשה״ של הצעדים הראשונים בתעשייה.
המרחב העירוני, כפי שאנחנו מכירים וחווים אותו, מעוצב ע״י שחקנים רבים. בקורס (כיום קליניקה) "עיצוב פנים עירוני", בהנחייתו של אשר אלבז, יוצאים הסטודנטים מעמדה של מעצב/חוקר/פועל אשר עובד בקנה מידה אישי ואינטימי: נוגע בחומר, מתייחס לפרט הסופי, למפגש היד, לסאונד, לאווירה ולחוויה הכוללת של המרחב העירוני. המעצב העירוני פועל כשחקן נוסף הממוקם בין הסטטוטורי לאדריכלי, בין הטכנולוגי לחווייתי.
תומר ניימן פיתח טכניקה ליצירת גיאומטריה מורכבת בפורצלן. הוא השתמש בחומר הדפסה ספוגי שפיתח, וכתב לנו מדריך למשתמש, צעד אחרי צעד.
מדורים: ספרי סקיצות, קומיקס, שירת חפצים
הכתבת נועם כהן ראיינה את אחיה עמרי כהן, מעצב מוצר ומנהל פרויקטים בעיצוב. עמרי מספר על הסקיצות הארכיטקטוניות שהוא משרטט, ועל ההבדל בין סקיצות של יום יום לכאלה שנעשו במילואים בעזה. "באחת מהחופשות הביתה ביקרתי חברים מהעבודה והם הביאו לי פק"ל קטן עם ספר סקיצות ועט, כזה שנכנס לכיס של המדים, וזה היה מהמם, התחלתי לתעד מבנים וחללים ששהינו בהם, הרבה חדרי מדרגות וקונסטרוקציות חשופות. זה לגמרי החזיר אותי הביתה, לעשות את הדברים הנורמליים שאתה רגיל לעשות בתוך כל הטירוף הזה."
ספר הסקיצות של רום חממי – סקיצות וקעקועים. רום הוא מקעקע מוכשר שמעביר את האמנות שלו מהנייר (או מהאייפד) ישר אל העור. איך הוא מצליח לשלב בין שני העולמות האלו? ומה הקסם שמחבר בין השניים?
דוד סוסנובסקי הוא מרצה בפקולטה לעיצוב, כותב ומאייר הספר "אבא טנק". דוד דיבר איתנו על ספר הסקיצות שלו: "עבורי ספר סקיצות הוא פריט חובה בתיק מגיל צעיר. מסקיצות של מכוניות בשיעורי תנ"ך בתיכון, דרך מחשבות על מיגון טנקים בצבא, וכמובן גם אחר כך במסגרת לימודי העיצוב."
במדור הקומיקס אירחנו סיפורים קטנים של גלי שרף, שסיפרה על עצמה: אם הייתי צריכה לתאר את הקומיקסים שלי או את האמנות שלי במשפט, זה היה לקחת חוויות חיים יומיומיות הכי פשוטות והכי רגילות, ולהציג אותן ברגישות ובהומור. בסוף יש איזשהו מכנה משותף שכולנו יכולים להתחבר אליו.
עוד במדור קומיקס: מתן בלומנבלט הוא תסריטאי, כותב לטלוויזיה ולסטנדאפ ויוצר קומיקס. ב-2009 יצר את הקומיקס "הו לא" העוסק בתהיות קיומיות, באבסורדיות הקיום, בגיבורי-על ועוד, והוא מתראיין על קומיקס ללא עריכה, הפרעות קשב ותהיות קיומיות.
גם השנה המשיכה רביד רובנר לערוך את מדור "שירת חפצים", והפעם הוספנו לכל אחד מהשירים שפרסמו איור של אחת מחברות המערכת שלנו, שמאיר את הטקסט בעוד אופן. הנה השיר "אוכלי הפרפרים" מאת שי בוזגלו, עם איור של יובל בלוך.
כתבות חו"ל
השנה היה לנו צוות רחב של כתבות וכתבים ברחבי הגלובוס, והם שיתפו אותנו בחוויותיהם כסטודנטים מחוץ לישראל. מעניין לקרוא על דרכי למידה ועיצוב במוסדות זרים, אבל אפילו יותר מעניין להשתתף בחוויות של סטודנטים ישראלים בארץ זרה.
תחבורה ציבורית מהחלומות ובירה shnit – סיכום סמסטר של חילופין בפילזן, צ'כיה, ועבודות רבות ומגוונות שהוצגו בתערוכת סוף הסמסטר ב-University of West Bohemia. וגם המון המון קורקינטים…
איה בורשטין דיווחה לנו מפסטיבל העיצוב של מדריד: אירוע שנתי המקיף את כל דיסציפלינות העיצוב. בין שלל האירועים והתערוכות שהתקיימו במהלכו, בלטה התערוכה המוקדשת למיגל מילה (Miguel Milá), אחד המעצבים הגדולים בספרד.
ליאור מביאה לנו סודות ותובנות מלב אחת הערים השוות בעולם, ליסבון.
ניפגש בשנה הבאה!
