אם גם לכם אין מושג מה קורה מחוץ לכתלי המכון הטכנולוגי חולון, ואם גם לכם אין מושג איך לגשת לעבודה בתחום ומה התהליך כולל – הכתבה הבאה היא בשבילכם. יחד עם ניר נבות, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית ובעל הסטודיו ׳ניר נבות׳, נפרק את התהליך לגורמים שונים. קבלו את ה״עשה ואל תעשה״ של הצעדים הראשונים בתעשייה.
ניצן אידלמן, תקשורת חזותית
בתור סטודנטים וסטודנטיות, היציאה לשוק העבודה היא הדבר שאנחנו הכי מצפים לו. הרגע הזה מסמל את סוף הדרך הארוכה והמפרכת שעברנו בלימודים, אך באותה מידה, היציאה לשוק העבודה מפחידה, מרתיעה ומרגישה כמו קפיצת ראש לתוך בריכה ריקה. במהלך הלימודים מלמדים אותנו הרבה דברים, אבל נושא שלעיתים לוקה בחסר הוא מה קורה שם בחוץ – מחוץ לקירות המגוננים של המכון.
בואו נתחיל מהתחלה. יש סוגים שונים של חברות בהן תוכלו לעבוד במקצוע כבוגרי תקשורת חזותית. קודם כל, יש חברות דיגיטל מרקטינג, שפועלות בעיקר בתחום של מיתוג לרשת. בחברות מסוג זה לרוב יקחו סטודנטים ובוגרים טריים לעבודה כי העבודה דומה למה שאנחנו עושים בלימודים. בדיגיטל מרקטינג אוהבים יצירתיות ומחשבה מחוץ לקופסה. יחד עם זאת, בחברות מסוג זה תקרת השכר נמוכה והאופציות להתקדם מוגבלות.
סוג נוסף של חברה היא חברת פרוייקטים. לחברת פרוייקטים אין מוצר משלה, אלא היא עובדת עם לקוחות שונים על המוצר שלהם. יתרון עצום בלעבוד בחברת פרוייקטים הוא הגיוון הרב שבעבודה. בנוסף, תצאו מחברה כזו עם תיק עבודות רחב ומגוון.
הסוג השלישי הוא כמובן חברות הייטק. לחברות הייטק יש מוצר משלהן שעליו המעצבים עובדים באופן תמידי ומתמשך. מעדכנים, משנים ומשפרים כל יום ומנסים להביא את המוצר לרמה הגבוהה ביותר. כמו שאנחנו יודעים, חברות ההייטק משלמות יפה, ולכן לרוב יחפשו לשכור מעצב/ת עם ניסיון של כמה שנים בתחום. חברה עם משאבים לרוב תעדיף לשלם משכורת גבוהה מאשר לשלם שכר נמוך יותר אבל להשקיע זמן ומשאבים בחניכה של מעצב/ת מתחיל/ה. בכל זאת, אף פעם לא יזיק להגיש מועמדות. אין מה להפסיד, במיוחד כי תקרת השכר והקידום גבוהות מחברות אחרות, אבל אל תתאכזבו במידה שלא תתקבלו.
לאחר שהחלטתם על הכיוון שלכם, השלב הבא הוא כתיבת קורות חיים. ניר נותן שלושה טיפים שמבחינתו חשובים לכתיבת קורות החיים, ומה מומלץ לכלול בתוכם: ״במקרה שלכם יש נסיבות מקילות. קורות החיים לא יהיו ככל הנראה מרשימים בניסיון התעסוקתי בתחום העיצוב כי אתם סטודנטים או בוגרים טריים, ומאוד הגיוני שלא יהיה לכם ניסיון תעסוקתי רב. אין מה להבהל, זה בסדר, הצד השני לא מצפה לניסיון מעשי ומתחשב בעובדה שאתם עדיין בלימודים או הרגע סיימתם. תאמינו או לא, אבל הציפיות של המעסיק בדרך כלל מותאמות לשלב שבו אתם נמצאים״.
ניר ממליץ להיות ממוקדים. קורות חיים לא צריכים למלא יותר מדף A4 כדי שלא תהיה גלילה וחריגה מעמוד בודד. ספרו ב-4-5 שורות מי אתם ומה מייחד אתכם. לאחר מכן, ציינו את ההשכלה שלכם וניסיון מקצועי גם אם הוא לא בהכרח קשור בעיצוב. כאן המעסיקים ירצו לראות שאתם יודעים לעבוד גם לבד וגם בצוות. בסוף, פרטו את הידע שלכם בתוכנות שונות שלמדתם בלימודים וכלים פרקטיים שצברתם.
לגישתו של ניר אין צורך לעצב את קורות החיים. זה נכון שבתור סטודנטים לעיצוב האינסטינקט הראשון שלנו הוא לרצות לייפות הכל – להכניס טאץ׳ אישי וכבר לבסס את התדמית שלנו על הרגע הראשון. כן חשוב שקורות החיים יהיו אסתטיים, אפשר ואף נחמד להשתמש באייקונים וטיפוגרפיה אך מעבר לכך – מיותר. תזכרו שלא כל מי שקורא את קורות החיים הוא מעצב (בשלב ראשון – מגייסות).
השלב הבא בתהליך הינו תיק העבודות.
״פחות חשובה המעטפת, יותר חשובה התכולה״, אמר ניר, ״תיק העבודות הוא הדייט הראשון שלכם עם המעסיקים. אם הוא לא ירשים, לא תהיה הזדמנות שנייה״.
את תיק העבודות הראשון אפשר לבנות בפלטפורמה גנרית כמו ביהנס או Adobe Portfolio שמספקות פורמטים מובנים עליהם אפשר ״להלביש״ את העבודות. חשוב יותר להשקיע בעמודים האינדיבידואלים של כל פרויקט מאשר בנראות של האתר עצמו. Keep it simple. בחרו בין ארבע לשש עבודות טובות. בכל פרויקט, תארו את תהליך העבודה והחשיבה שלכם אבל בצמצום. קחו בחשבון שמי שמסתכל על תיק העבודות שלכם רואה עשרות כאלה ולא באמת יהיה לו כוח או זמן להתעמק בכל מילה. תמצתו וצרפו תמונות של התהליך אבל לא של כל שלב ושלב.
הטיפ האחרון של ניר בנושא תיק העבודות הוא לנסות ולהתאים את התיק לדרישות המעסיקים. כלומר, אם תרצו לעבוד בסביבה טכנולוגית, פחות יעניין אותם לראות פרוייקטים במיתוג ואריזות (כנ״ל גם להפך). ההמלצה היא תיק עבודות מגוון שיש בו יותר מסוג אחד של עבודות, אבל המינון, המיקוד וסדר ההצגה של הפרויקטים יהיה בהתאם למקום אליו תרצו להתקבל.
למי שרוצה להציץ בתיק העבודות המלא של מטר: תיק העבודות
ברכותיי! הגעתם לשלב הראיון!
זהו השלב המכריע והמורכב בתהליך כי בנוסף למקצועיות, גם לחיבור האישי יש משמעות. לכל ראיון צריך להתכונן בצורה שונה. תעשו מחקר קצר על החברה, על הפעילות שלה, המוצרים והלקוחות שלה – ותגיעו מוכנים. הראיון יתחלק בדרך כלל לשלושה חלקים: החלק הראשון הוא האישי. ירצו להכיר אתכם. החלק השני – מקצועי. ינסו להבין את היכולת המקצועית שלכם תוך כדי הראיון. בחלק השלישי יבדקו התאמה לארגון (גם ברמה החברתית) ולכן חשוב להיות מוכנים היטב. בהרבה חברות הראיון הוא ארוך, וייתכן שיותר מאדם אחד יראיין אתכם. לפני שתגיעו לראיון, בקשו לדעת מי יראיין אתכם (מגייסת כוח אדם, ראש צוות, מנכ״לית) וכך תוכלו להגיע מוכנים עם הידיעה עם מי תפגשו.
ניר ציין דבר נוסף שחשוב לזכור בזמן הראיון, והוא לא להיות להוטים או מתנחמדים מידי. ״זה עלול לשדר נואשות. אתם לא נואשים, אתם בוגרים (או סטודנטים) מוכשרים שאולי קצת מבוהלים לקראת התהליך. אם לא ילך במקום אחד – ילך בשלישי. תנו למראיינים שלכם גם להרגיש שאתם מאוד רוצים לעבוד איתם אבל שלא ירגישו שאתם בכיס שלהם. דעו מה הערך שלכם״.
ניר נבות סיפר בקצרה איך התחיל את דרכו בעולם העיצוב. ״אני דוגמה מצוינת לסטודנט שתויג כבינוני בלימודים ולכן במקום לעבוד במיתוג או פרסום כמו כל המצטיינים במחזור שלי, נפלטתי למה שקראנו אז עיצוב אינטראקטיבי ומיד אחרי הלימודים התקבלתי לחברת אמדוקס. התחלתי שם כמעצב ולאחר מכן הקמתי וניהלתי את צוות חווית המשתמש (UX/UI) בחברה. בדיעבד, זה שינה את חיי״. בהמשך ניר הקים את סטודיו ״ניר נבות״ שמספק פתרונות מקצה לקצה בתחום חווית המשתמש לחברות טכנולוגיות מובילות.
כמראיין, אלה הדברים שהוא מחפש: יש טעות נפוצה לחשוב שמעסיקים מחפשים בוגרים שיודעים לעשות הכל וברמה הכי גבוהה ביום שהם מסיימים את הלימודים. זאת לגמרי טעות. המעסיק יודע מראש את היתרונות והחסרונות שלכם בהיותכם בוגרים או סטודנטים, ומאפשר לכם להמשיך ללמוד – אך הפעם בתשלום. תורידו את מפלס הלחץ (בקצת). אף אחד לא יבקש מכם לעשות הרצאה ללקוח על חשיבות המחקר המקדים בתהליך האפיון. מה כן יצפו מכם? להתאים לדרישות המשרה (תקראו טוב טוב את תיאור המשרה ואת תיאום הציפיות של המעסיק) ותגיעו ברמת המוכנות הכי גבוהה שאפשר מבחינת כלים וידע. בראיון העבודה חשוב שתראו איך הכישרון שלכם מתבלט על פני המועמדים הנוספים, ואין ספק שלחייך לא מזיק״.
יש משהו מלחיץ בצורה שקשה להסביר בכל מה שקשור לעבודה בתחום. כי זה מלחיץ טוב. זה מרגש ומלהיב ואנחנו רק רוצים להתחיל לעסוק במה שלמדנו כל כך הרבה שנים, אבל באותה מידה להרבה מאיתנו אין מושג מאיפה מתחילים. מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות. תודה גדולה לניר נבות שעזר לפרק את התהליך הזה לגורמים העיקריים שאנחנו צריכים לשים לב אליהם, וגם נתן לנו גישה לציפיות והמחשבות של הצד השני – הצד של המעסיק. בסופו של דבר, המעסיקים בעדנו. וכן, יהיו מעידות, והדרך לא תמיד תהיה חלקה ונוחה, אבל אין ספק שבסופה נמצא את מקומנו בשוק העבודה.
