"אימוג'י אימוג'י שנה טובה !!!" כנראה שכך נראות רוב הברכות שקיבלתם לכבוד ראש השנה. עולם שלם של איגרות ברכה הולך ונעלם מהתרבות הישראלית. במוזיאון ישראל בירושלים מוצגת תערוכה המוקדשת למנהג חביב זה.
גיא בן נחום, תקשורת חזותית
[/column] [column]"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי" כתב יהונתן גפן, וכך הרגשתי בתערוכה כשהסתכלתי על כל העושר הוויזואלי המופיע בפורמט הסטנדרטי, 10X15 ס"מ. מגוון הטכניקות – מאיור וקולאז'ים, דרך פופ אפ, תצלומים והבלטות דפוס שונות – מדהים, ויותר מזה, המגוון הנושאי. האיגרות מהוות תיעוד של ההיסטוריה של עם ישראל במהלך המאה ה-20. מפתיע כיצד כל אירוע, חברתי או מדיני, הקמת היישוב, ניצחונות והפסדים צבאיים, קשרים עם מדינות ואף רצח ראש ממשלה – השפיעו על תכניי ועיצוב האיגרות.
לצד ביטויים מפורשים של ציונות ותקומת העם היהודי, כמו גלויות האגודה למען החייל וגלוית החטיבה היהודית הלוחמת הקוראת ל"שנת גאולה ותקומת המדינה העברית" (ב-1945), יש לא מעט גלויות בעלות מסרים ציוניים סמויים, כמו האיגרות של פרץ רושקביץ (רוש), שאייר ילדה וילד שרים ולצידם אוהל שעליו מונף דגל ישראל.
לאחר מלחמת יום כיפור הגיע המשבר החברתי והפוליטי. סוף עידן התמימות והאופוריה גרר אחריו שינוי ניכר בעיצוב כרטיסי הברכה. דימויים של כוכבי תרבות אמריקאים ואירופים החלו לעטר את הכרטיסים, ובאחרים מוצגת אווירה פסימית וביקורתית שמגיעה לשיאה בשנות ה-90 וברצח רבין. ניתן לראות זאת במיוחד באיגרות שנה טובה של דוד טרטקובר.
התערוכה מאירת עיניים, באופן שבו היא מצליחה ליצור תמונה המקשרת בין הדת היהודית, הלאומיות הציונית והתרבות הפופולרית, בפריימים במרווחים קבועים (בני שנה), ובפורמט (כמעט) אחיד. מומלץ.
״כל שנה וברכותיה״: 100 שנות איגרות ברכה
אוצרת: רחל צרפתי
מוזיאון ישראל י-ם
החל מ-19 באוקטובר 2015
