
שמונה מחברי סגל הפקולטה לעיצוב HIT השתתפו במרתון הרצאות קצרות שהתקיים במסגרת התערוכה "לעבודה!" שמוצגת בגלריה ויטרינה. במשך כ-15 דקות, כל דובר שיתף את הקהל בתהליך שהוביל אותו ליצירת העבודה שתלויה בתערוכה, ובקשרים בין היותו מעצב להיותו מורה.
עדי יונגר, עיצוב תקשורת חזותית
בצהרי יום שלישי 24.12.24 התכנס קהל דוברים וצופים באודיטוריום HIT למרתון הרצאות קצרות מפי מרצים ומרצות בפקולטה לעיצוב HIT. ההרצאות הקיפו נושאים מהתערוכה שבמרכזה סגל הפקולטה לעיצוב, שמורכב מיוצרים שהם גם מורים ומרצים. אנו מביאים בפניכם את תקצירי ההרצאות והרשמים מהאירוע, שהיה מגוון ומרתק.
הדס סט – ללכוד אוויר
הדס סט היא אמנית-צלמת זוכת פרסים ומרצה לצילום במחלקה לעיצוב פנים.
בתחילת הרצאתה סט הציגה בפנינו תמונת ילדות מתוך האלבום המשפחתי שלה. אנו הצופים מרגישים כאילו אנו מתבוננים בעוד תמונה משפחתית שצולמה בשנות ה-80, אך דרך קריאתה את התמונה, אנחנו מבינים את ההסתכלות הייחודית של הדס על צילום. היא מתעכבת על כל פרט ופרט שנראה בתמונה – מבובת המפלצת של פרנקנשטיין שעומדת מאחוריה ומאחורי אחותה, דרך האנשים סביב, הדוכן מאחור, המבטים, התאורה – ועד לאצבע של אביה שנמצאת בפינה הימנית התחתונה של התמונה, שאותו היא מציינת כצלם הראשון שהיא הכירה בחייה.

עבודתה המוצגת בתערוכה "לעבודה!" נקראת Four Finger Formation, וסוגרת מעגל בחזרה לאלבום המשפחתי. דרך מצלמת פוינט אנד שוט פשוטה, היא מצלמת בגן החיות ובספארי, פריימים שלתוכם מתגנבת אצבע. את התוצרים היא תולה בצורה של מבנה תקיפה אווירי שנקרא "מערך ארבע אצבעות", ומכאן שם היצירה – מערך אשר מגלם עליונות טכנולוגית של האנושות ובו בזמן חושף את היסוד החייתי שבנו.

איתן ברטל – עיצוב אקטיבי
ברטל הוא מרצה במחלקה לתקשורת חזותית ובתואר השני לעיצוב לסביבה טכנולוגית. מעצב ויוצר חזותי ביקורתי ואקטיביסט, מומחה בתחומי תעמולה ומדיה. איתן מציג בתערוכה את האיש ההולך, פרויקט גרילה אנטי ממסדי במרחב העירוני, אקטיביזם אורבני ברחבי תל אביב. בהרצאתו קפץ איתנו בזמן לתחילת שנות ה-90, וסיפר לנו כיצד יצר יחד עם שותפו אילן גולדשטיין את דמות האיש ההולך כמעט משום מקום ואפילו בסוג של הומור, ואיך התקדם מגרפיטי של הדמות ברחובות העיר בליווי המשפט "בקרוב אגיע רחוק", למיצבים וכרזות ואפילו לקמפיין בחירות של "האיש ההולך" לראשות העיר תל אביב.

בשנת 2016 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית ב"בית העיר" בתל אביב, שם ניתנו 11 פרסי "האיש ההולך" לאקטיביסטים הפועלים בעיר. בנקודה זו גם הצעירים בקהל הבינו שהאיש ההולך לא הלך לשום מקום, והוא תמיד כאן בינינו.

אלירון טובי – בין קסם לשיווק
אלירון הוא מרצה לחשיבה שיווקית למעצבים במחלקה לעיצוב תעשייתי. יועץ ואיש שיווק שהתחיל את דרכו כקוסם (!) ויצר מאות מותגים לחברות גדולות ולסטארט-אפים. הוא מציג בתערוכה עבודה הנקראת ״קסם השיווק״. את הרצאתו פתח עם השילוש המנצח שלו – שיווק, עיצוב וקסמים. שלושתם, טען, בעלי מכנה משותף: הטכניקה פשוטה ללמידה (כל עוד יש בך כח רצון) אך היא אינה מביאה אותך עד הסוף. אתה יכול ללמוד עד גבול מסוים ולאחר מכן – זה כבר תלוי בך.

טובי לקח אותנו לתקופה של לאונרדו דה וינצ'י וון-גוך שם התחיל השיח על שיווק ועיצוב, ואל פיליפ סטארק ודאג דיץ, שניהם מעצבים תעשייתיים.

עודד עזר – יש עיצוב טוב?
עזר הוא פרופסור לעיצוב גרפי במחלקה לתקשורת חזותית. אמן ומעצב טיפוגרפיה, יוצר פונטים עבריים, בגישה ניסיונית וחדשנית. בתחילת הרצאתו חשף אותנו לעמוד אינסטגרם משעשע בשם Ugly Design, דף מלא דימויים הזויים. אך כפי שהוא מספר, מדי פעם, הוא מצליח לזהות בין הדימויים הנוראים גם שמץ של גאונות.
אנחנו ממשיכים אל דוגמאות נוספות שנתונות לוויכוח, כמו הכיסא של רון ארד משנת 1987 ועיצובים של חברת ממפיס, שמובילים לעבודה של עודד עזר עצמו: על המסך הגדול מופיעה כרזה שהגיש עזר לתחרות כרזות לכבוד 50 שנה לפונט הלבטיקה (2007) של חברת עיצוב הפונטים לינוטייפ. בכרזה זו הפונט משולב עם חרקים, קולבים ואלמנטים נוספים. הכרזה לא התקבלה לתחרות בזמן אמת, אולם הוצגה מאז בעשרות של מוזיאונים מובילים בארצות הברית ואירופה ואף נכנסה לכרך השני של הספר הכי משמעותי על עיצוב גרפי – THE HISTORY OF GRAPHIC DESIGN.
גרוע או גאוני?

העבודה ״הפתק״ המוצגת בתערוכה בגלריית ויטרינה נעשתה במקור לכבוד שבוע העיצוב בירושלים בשנת 2012 לתערוכה בשם "עיצוב גרוע". אותו הוידאו, מספר עזר, צולם ממש קומה מתחת למקום שבו אנו נמצאים, בסטודיו הצילום של HIT.

איל גרוס – לבלוע יונת שלום
איל הוא מרצה ליצירתיות חישובית בתואר ראשון ושני, אומן קוד/טקסט/מדיה וחוקר למידת מכונה. עבודתו Pigeon-Fly-Say-Laser-Fire המוצגת כעת בתערוכה, נולדה ביום שישי אחד במהלך תקופת המלחמה, ממש לאחר ה7 באוקטובר. באותה תקופה הפקולטה יצאה עם מספר קורסים אונליין להעשרת הסטודנטים. אחד מהקורסים היה זה של גרוס בו הוא שיתף את הסטודנטים בצורת העבודה שלו עם המחשב.
הכל התחיל לדבריו בשאלה ששאלה אותו סטודנטית לפני מספר שנים: האם אפשר להשתמש ב-Chat gpt כדי לכתוב קוד? איל שלא ידע את התשובה, חזר הביתה מלא במוטיבציה והחל לבדוק את הנושא. הוא גילה שהדבר אכן אפשרי, מה שהוליד את הרעיון לקורס בו הוא מלמד תכנות ללא לימוד תכנות – אלא באמצעות כתיבת קוד דרך הבינה המלאכותית.

בחזרה ליום שישי בקורס האונליין – אף אחד לא הגיע. איל נותר מול הזום לבדו, וניסה לעשות מהלימון לימונדה. הוא נתן לעצמו תרגיל ובחן לאן אפשר להגיע בעבודה עם ה-chat gpt. בתשובה המוצגת בתערוכה, אנחנו מסתכלים על עצמנו דרך מצלמה ומבצעים פעולות מוזרות ששורפות יונה עם קרני לייזר שיוצאות דרך העיניים שלנו.
איל טוען שתפקיד הAI הוא לא להחליף את הרעיונות שלך, אלא להיות האסיסטנט שלך. הרעיון שלכם – הביצוע של המחשב, ולא לשכוח תמיד להשתמש בו בצורה ביקורתית.

אודי קרמסקי – כד – אדמה – בניין.
קרמסקי הוא ראש המחלקה לעיצוב פנים, חבר במחלקה מאז 2007. בעל משרד אדריכלות בתל אביב, מתכנן פנים, מוסדות ציבור ומבני חינוך בבנייה הציבורית. אודי מתחיל מהסוף – לדבריו, כשהוא יוצר את עבודותיו הוא שם את עצמו בנעליים של סטודנט וחושב איך הוא יכול להמציא את עצמו מחדש.

קרמסקי חקר כדים וחתכים שלהם, והראה כיצד חתך יודע לא רק להסתובב סביב עצמו אלא לטייל במרחב. כך שיחק עם חתכים של כדים וייצר צמדים של כד ואנטי כד. כל צמד כזה הוא סיבוב של אותו החתך בכיוון הפוך. לאחר המחקר התיאורטי ביצע את הרעיון בחימר ובחומרים שונים ויצר גופים בצורת המספר 8, כמו הגוף שמוצג כעת בגלריה ויטרינה.

חנן שלונסקי – צבעים בצורות
חנן הוא צייר, מרצה לרישום וציור במחלקה לתקשורת חזותית.
את היצירה של חנן שלונסקי ״באלות חציר״ שתלויה בתערוכה קשה מאוד לפספס. בגודלה המרשים היא מציגה קוביות שנמצאות מולנו במרחקים שונים, מצויירות במשחקי אור וצל וצבעוניות לא צפויה. בהרצאתו מסביר חנן כי טכניקת הציור נקראת טמפרה שעווה – טכניקה עתיקה שהמצרים והרומאים השתמשו בה. שלונסקי השתמש בפלטה של 4 צבעים בלבד, הוא משתמש במשטחי צבע ובונה את הטונאליות בעזרת נקודות בגודל זהה, באופן שהוא מגדיר כפשוט ואפילו מכאני.


אילן גריבי – שכבות קיפול
גריבי הוא מרצה במחלקה לעיצוב פנים. אמן, מעצב ומעצב תכשיטים, מנהל קהילות אוריגמי בארץ ובעולם, מפיק ומחבר ספרים ומפיק סדנאות ומרתונים של אוריגמי מסביב לעולם.
אילן פתח וסיפר לקהל על המוטו המפתיע שלו – עצלנות. עצלנות מבחינתו היא היכולת להשקיע כמה שפחות עבודה כדי להגיע לתוצאה מצויינת, מה שגורר דרישה לחשוב בצורה יעילה כמה שיותר. הוא הדגים על הבמה אבן בניין שיצר באוריגמי, ואת האופנים בהם ניסה להוציא ממנה את המירב. אילן הציג סדרת עבודות שמבוססות על אותה אבן בניין, שהופכת למבנים מורכבים ומרשימים יותר לאורך הזמן.

האוריגמי משתנה בחומרים ובמימדים, ומופיע כמראות, מתכות, פליז, עץ מקופל, מסכות אפריקאיות ותכשיטים. לבסוף גריבי הציג גם את עבודתו הנמכרת ביותר בעולם – אריחי בטון יצוקים. גם הם מעוצבים על פי אותה אבן בניין מאוריגמי.

התערוכה "לעבודה!", חלק א': פרקטיקה
אוצרת: תמר לב-און
גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי, HIT- מכון טכנולוגי, חולון
שעות פתיחה: א'-ה': 10:00 – 17:00 | שישי: 10:00 – 14:00
נעילה ושיח גלריה: 24 בינואר 2025 | הכניסה חופשית
צילום: עדי יונגר
קישורים לסרטוני לייב של שתיים מההרצאות בכנס:
אינסטגרם גלריה ויטרינה: vitrina_gallery