הרחק משדות הקטל, מלחמת העולם השנייה התחוללה במקביל על גבי כרזות ושלטי חוצות ברחבי אירופה וארצות הברית. ספר חדש בספרייה סוקר את ז'אנר כרזות התעמולה שהתפתח בשנות המלחמה, ומספק הצצה חטופה לרגע חשוב מבחינה היסטורית ואמנותית כאחד.
הדי גינת, תקשורת חזותית
[/column] [column]שימוש רווח בכרזות תעמולה היה אחד מהחידושים הרבים שהתרחשו בתקופת מלחמת העולם השנייה. יש הטוענים כי הזוועות שהתחוללו באותן שנים היו חסרות תקדים עד כדי כך, שהשפעתן שינתה את אופני הייצוג ואת השימוש בדימויים חזותיים בכרזות אלו ובאומנות בכלל. שינוי זה טבע את חותמו על ז'אנר התעמולה המלחמתית מאז ועד היום.
הספר World War II Posters מאת דייויד פולק מקבץ אוסף מרשים של כרזות תעמולה אשר הופצו בידי הצדדים הלוחמים בעת מלחמת העולם השנייה: בעלות הברית ומדינות הציר. הכרזות מקוטלגות לפי המטרה לה נועדו: כרזות גיוס, הגנה, ביטחון מידע, גיוס כספים וכרזות מורל. הן הופצו בכל רחבי המרחב הציבורי: בגני ילדים, כניסות לבתים וכו'. הדימויים הויזואליים כוללים במרבית המקרים דמויות סמכותיות הקוראות לתמיכה בלוחמה או לחילופין ייצוגים מדומיינים של האויב כרוע ברוטלי מתפרץ. הכרזות אוירו על ידי מגוון של אמנים, חלקם בעלי שם וחלקם חובבנים שגויסו למטרה. מסיבה זו איכויות האיור אינן אחידות, אולם האיור עצמו הוא לא תמיד הדגש המרכזי של הכרזה: לעיתים המסר הוא כה דומיננטי שגם איור חלש יותר מצליח לייצר כרזה עצמתית.
[caption id="attachment_8299" align="aligncenter" width="745"]
"רק היטלר". כרזת תעמולה לבחירות, 1932, אמן לא ידוע; מוסוליני. 1934, Xanti Schawinsky.[/caption]
הכרזות הישנות ביותר בספר הן חלק מקמפיין נאצי שהופץ לפני פרוץ המלחמה במטרה להגביר תמיכה בהיטלר ובמוסליני, במפלגה הנאצית בגרמניה ובמפלגה הפשיסטית באיטליה. ניתן ללמוד הרבה מכרזות אלו על האווירה בתקופה שקדמה למלחמה, ועל הלך הרוח של מי שייהפכו למדינות הציר: גרמניה, איטליה ויפן. מרבית הכרזות בספר הן דווקא של בעלות הברית: ארה"ב, אנגליה וצרפת, ורובן מתקופת המלחמה עצמה ולא מהשנים שקדמו לה. לדעתי חשוב היה ליצור את התמהיל הנכון שכולל את שני הצדדים הלוחמים, כמו גם דוגמאות לכרזות טרום המלחמה כדי לאפשר מגוון רחב של דוגמאות לתעמולה בתרבויות ובזמנים שונים.
[caption id="attachment_8301" align="aligncenter" width="745"]
"שמר ככל יכולתך". משרד המידע של ארצות הברית למלחמה, 1943, אמן לא ידוע; "אמריקה צריכה אותנו חזקים, אכלו אוכל מזין". משרד הביטחון והרווחה, 1942, אמן לא ידוע.[/caption]
מלחמת העולם השנייה היא רגע היסטורי שצרוב בתודעה הלאומית האמריקאית כניצחון הצבאי הגדול בתולדותיה. היא גם המאורע רב-המשתתפים ביותר: מעל 16 מיליון חיילים אמריקנים השתתפו במלחמה (כ-11% מהאוכלוסייה) ומעל 400,000 נהרגו במהלכה. הניצחון האמריקאי בשתי מלחמות העולם לא נזקף רק לזכותו של הצבא שנלחם בחזית אלא נתפס כתוצאה של מאמץ משותף: חזית חזקה ועורף חזק. הדרישה לשמירה על עורף מאוחד הופנתה אל כל שכבות האוכלוסייה, בכל הגילאים וכל המעמדות: משפחות פועלים ומשפחות אמידות, אנשים צעירים ומבוגרים, מפעלים, תאגידים ולמעשה כל מי שהיה שייך בצורה כזו או אחרת לחברה האמריקאית.
[caption id="attachment_8302" align="aligncenter" width="745"]
"קנה חתיכה מאמריקה. אגרות ההגנה של ארצות הברית, שאל לגבי תכנית הרכישה לחסכונות השכר שלנו", משרד ההדפסות של ממשלת ארצות הברית, 1941, John C.Atherton; "זרזו את השיבה הביתה, קנו אגרות ניצחון", 1945, Norman Rockwell. כריכה של השבועון Sunday evening post.[/caption]
כרזות התעמולה שיחקו תפקיד חשוב בחיזוק העורף, ותפקדו באחת משתי דרכים: סוג אחד של כרזות שימש כתזכורת לאיום שמרחף על האוכלוסייה האמריקאית, באמצעות תיאורים של דמות האויב וסכנת התבוסה. סוג אחר של כרזות שימש להעלאת המורל ועידודם של האזרחים לתרום למאמץ המלחמתי: העלאתם על נס של מפעלים ופועלים, איכרים ואזרחים מן השורה שמחזקים את הצבא, וכמובן של חיילי הצבא האמריקאי שנלחמים בגבורה בקווי האש. כרזות התעמולה קראו לכל אישה, גבר וילד להקריב את הקורבן האישי הנדרש מהם בעיתות מלחמה ולהתאים את אורח חייהם לקידום המטרה הלאומית.
[caption id="attachment_8306" align="aligncenter" width="745"]
"עזרו לבריטניה להגן על אמריקה. האיצו בייצור!". המועצה להגנה על אמריקה, 1941, Max Gordon; "הזדרזי, אמריקה! הגנו על אמריקה, סייעו למדינות הברית", 1940, James Montgomery Flagg.[/caption]
בשנת 1940 החל תהליך גיוס כללי בארצות הברית, במסגרתו מיליונים הצטרפו למאמץ המלחמתי והפכו לחיילים בצבא האמריקאי. יכולתה של ארצות הברית לגייס כוחות במהירות הייתה גורם חשוב בהפיכתה למעצמה החזקה ביותר בכל חזיתות המלחמה (למעט בחזית הרוסית). עצמתה התעשייתית של הכלכלה האמריקנית היוותה גם היא גורם מכריע בהתגייסות ובהצטיידות של בעלות הברית. הכרזה השנייה ("הזדרזי אמריקה!") מדגימה שינוי מעניין שחל בדימויים החזותיים של כרזות התעמולה האמריקאיות בין שתי מלחמות העולם. הדמות המופיעה בה היא דמותו של הדוד סם, סמל האומה האמריקאית המוכר מאינספור כרזות קודמות ובפרט מהכרזה המפורסמת של אותו מאייר משנת 1917: "אני רוצה אותך!" (I want you!). המאייר, ג'יימס מונטגמרי פלאג (James Montgomery Flagg 1877-1960), נודע בדמויותיו המצוירות ובאיורי שערים ופרסומות, אולם כרזה זו נותרה אחת מעבודותיו המזוהות ביותר. הכרזה המדוברת משנת 1917 מציגה את דמותו של הדוד סם הפונה ישירות לצופה ודורש את גיוסו המיידי לשורות הצבא.
[caption id="attachment_8309" align="aligncenter" width="745"]
.James Montgomery Flagg, 1917, "I want you!"[/caption]
בכרזה מתקופת מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש באותה הדמות, אולם אם בעבר הוצג הדוד סם על רקע ניטרלי ונקי, ותווי פניו התאפיינו בהחלטיות שלווה, בכרזה משנת 1940 הסיטואציה שונה לחלוטין. הפעם הדוד סם נמצא בקו האש, רכוב על סוסו, אוחז בידו האחת את המושכות ובידו השנייה את כובעו. מאחוריו ניתן לראות שורות של מטוסים ועיר עולה בלהבות. מיקומו של הדוד סם בלב שדה הקרב הבוער מביא את המלחמה המתחוללת על אדמת אירופה הרחוקה היישר אל החצר האחורית של הציבור האמריקאי. המסר עדיין מבוסס על האידיאולוגיה הפטריוטית הותיקה של מלחמת העולם הראשונה, אבל כעת הדגש הערכי מושם על המיליטריזם והמאבק המזויין.
[caption id="attachment_8310" align="aligncenter" width="745"]
"לבל נתחרט: הגנו על אמריקה- סייעו לבריטניה", המועצה להגנה על אמריקה, 1940,Hawkins; "בריטניה חייבת לנצח- עזרה מאוגדת לבריטניה", המטה הלאומי, 1941, McClelland Barclay.[/caption]
באחת הכרזות מוצגת דמות בלב ים, דגל בריטניה כרוך על גופה ומסתיר את פניה. מבעד לדגל מבצבץ פלח מגבה של הדמות הנאבקת, ושתי זרועותיה מניפות לפיד בוער, רפרנס מובהק ללפיד של פסל החירות האמריקאי. ידיה של הדמות צרובות מעוצמת הלהבה. להט האש וצבעו האדום של הדגל הבריטי בוהקים על גבי הרקע הכהה. מתחת להתרחשות הדרמטית מופיע כיתוב הקורא לתמיכה בבריטניה, הנלחמת בעבור בעלי בריתה האמריקאים. הכרזה עוצבה בידי ברקלי מק'קללנד (McClelland Barclay 1891-1943), אמן מסחרי שעסק בין השאר בתכשיטנות, בעיצוב כלי בית ובאיור לעיתונים שונים כגון קולייר, הקוסמופוליטן וSunday Evening Post. בתחילת המלחמה ברקלי שירת בצבא האמריקני כמאייר במשרדי הגיוס בניו יורק , שם אייר כרזה זו ורבות אחרות דוגמתה. בהמשך ביקש ברקלי לעבור לשרת בחזית. ב1943 הוכרז כנעדר לאחר שטיל טורפדו פגע בנחתת מספר LST342 עליה שירת.
[caption id="attachment_8311" align="aligncenter" width="745"]
"אל תספר לדודה או לדוד, לבת הדודה ג'יין, ובוודאי שלא ל-" 1942 Gerald Lacoste; "מספר מילים לא זהירות עלולות להיגמר כך: במלחמה הקודמת, רבים שילמו בחייהם כתוצאה מפטפוט מיותר. עמדו על המשמר! לעולם אין להסגיר מיקומים של ספינות וגדודים". משרד ההוצאה לאור של הוד מלכותה, 1942, Norman Wilkinson.[/caption]
סוג מעניין נוסף של כרזות הן אלו המציגות אזהרות לחיילים בעת השירות ובעיתות חופשה: העלאת מודעות בנוגע לסכנת ההידבקות במחלות מין למשל, או הסכנה שבשיחה לא זהירה עם אדם בלתי מוכר. כרזה זו אוירה בידי נורמן ווילקינסון (Norman Wilkinson 1878-1971), צייר בריטי ששירת כנחת בצבא הבריטי. ווילקינסון אייר מספר כרזות, מרביתן מציגות נחתים בחיל הים, שהוצגו בתחנות הרכבת London midland North Western Railway ו-Scottish Railway.
[caption id="attachment_8312" align="aligncenter" width="745"]
"מלח לא חייב להוכיח שהוא גבר. זכור: אין תרופה לחרטה". משרד ההדפסות האמריקאי, 1945, Bode; "אם אתה מוכרח להשתובב, השאר צעד אחד לפני צרות!". משרד ההדפסות האמריקאי, 1945, Bode.[/caption]
חלקו האחרון של הספר מכיל את הכרזות המאוחרות ביותר, אשר אוירו לאחר תום המלחמה ונצחון בעלות הברית. סדרת כרזות זו נוצרה כחלק ממערך ההסברה של תכנית מרשל, הסכם שנערך בתום המלחמה ונועד לשקם את מזרח אירופה. כרזות אלו מבקשות לרמוז על צמיחה ושגשוג באמצעות שימוש באלמנטים מעולם הצומח. כך למשל, בכרזה אחת מופיעה יד המורכבת ממפת העולם ומחזיקה תפוח: סמל למאמץ עולמי משותף אשר בתקווה יניב פירות. כרזה שנייה מציגה עץ גדוע המתחיל לצמוח מחדש ולהניב עלים ירוקים. אל העץ נמשכות ציפורים לבנות, המסמלות רגיעה ושלום. הציפורים בונות יחד קן בתוך חלל העץ, כשם שאירופה מבקשת להיבנות מחדש בסיוע בעלי בריתה האמריקאים. בכרזה השלישית ניתן לראות מעין פיגום המכוון את צמיחתו המחודשת של העץ. גזעו מחובר לקורות באמצעות דגלי המדינות השונות, כל אותן מדינות המעניקות את תמיכתן לבנייתו המחודשת של העולם המערבי.
[caption id="attachment_8313" align="aligncenter" width="745"]
בתמונה משמאל לימין: "שגשוג, פרי העמל של שיתוף פעולה". 1950, Bran Deer; "אנחנו בונים אירופה חדשה". 1950, Kurt Krapeik; "שיתוף פעולה בין מדינות אירופה לתנאי מחיה טובים יותר". 1950, Gaston Van Den Eynde; "שיתוף פעולה בין מדינות אירופה לתנאי מחיה טובים יותר". 1950 ,Alfred Lutz.[/caption]
בכרזה שאוירה בידי אלפרד לוץ, שוב חוזר אותו מסר של אחווה ושיתוף פעולה למען עתיד טוב יותר, הפעם באמצעות מטאפורה של בישול. על סינרו של הטבח מתנוססים דגליהן של המדינות השותפות להסכם, והוא עומל על התקנתו של תבשיל ייחודי: הERP. הטבח נראה מרוצה, ארשת פניו נינוחה והוא מחייך. חלקה התחתון של הכרזה מואר ונותן תחושת אופטימיות ותקווה לעתיד טוב יותר.
האוסף המרתק של כרזות התעמולה פותח בטרם פרוץ המלחמה הקשה שידע האנושות מעודה, ומסתיים לאחר שהוכרעה. הדימויים הויזואליים והמסרים המוצפנים בהם מעניקים לקורא/ת הצצה קטנה אל רגע היסטורי חשוב בתולדות העולם המערבי, ובתולדות ז'אנר כרזות התעמולה בפרט.
כל התמונות צולמו על-ידי הדי גינת
שם הכותר: WORLD WAR II POSTERS
מאת: David Pollack
הוצאה לאור: Schiffer Publishing, Ltd. 4880 Lower Valley Road Atglen, PA 19310
שנת הוצאה: 2016
בספריית המכון הטכנולוגי חולון: 766:659.11331 POL
