כששמעתי שיש תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב, קפצתי על ההזדמנות והלכתי לראות. הגעתי בלי יותר מדי ציפיות, ושמחתי לגלות תערוכה מעניינת ואינטראקטיבית שאנחנו הצופים מהווים חלק בלתי נפרד ממנה.
יעל כהן, עיצוב פנים
ארווין וורם (נולד ב-1954) הוא אמן אוסטרי עכשווי. וורם ידוע בזכות הפסלים, המיצבים והמופעים שלו, המאתגרים את המושגים הנורמטיבים של פיסול וחוקרים את היחסים בין גוף האדם לחפצים יומיומיים.
בתערוכה הראשונה שלו במוזיאון תל-אביב, "פסלים לדקה", וורם לוקח חפצים גנרים כמו שולחנות, ספות ומנורות, ומזמין את הצופים להשתמש בהם באופנים לא קונבנציונליים.
בכל תערוכה או מוזיאון אנחנו רגילים להסתכל על יצירות ממרחק עם הוראה מפורשת – לא לגעת! לא במקרה הזה. למעשה האמן ממש דורש מאיתנו לגעת, להרגיש, לחוות, להתפרע, רק לא להביט מהצד. וורם גורם לנו להיות אקטיביים ובכך הופך את התערוכה למרעננת ושוברת מוסכמות.
סדרת התערוכות "פסלים לדקה" כוללת פעולות פשוטות שניתן לבצע עם חפצים יומיומיים, המעניקות לחפץ משמעות ופונקציה אחרת. הפעולה הופכת את הצופה, ולו לרגע אחד, לחלק אינטגרלי מהיצירה: לפסל זמני.
אל תפספסו את סרטון הוידאו המוקרן בחלל התערוכה. וורם מלביש בו אדם באריג מתמתח ובוחן את היחסים ביניהם ואת יכולת הגוף להפוך ליצירות שונות ומגוונות. הדמות עוברת בין תנוחות שונות ושוהה בכל תנוחה במשך דקה, מה שיוצר רצף של קטעים בו הגוף האנושי הופך לפסל.
בסמוך לכניסה למוזיאון, מציג וורם פסל חוץ של בית ילדותו אשר כווץ לרוחב 110 ס"מ בלבד!
מבחוץ הבית נראה אוסטרי לחלוטין, עם וילונות אופייניים, פרחים ועץ.
כאשר נכנסים פנימה מופתעים לגלות לא רק חלל צר (מאוד), אלא גם רהיטים, כלים ותמונות- הכל נדחס. הפונקציה, הגובה ותכולתו של הבית לא השתנו, אלא רק נדחסו. האמן רצה לבחון גם כאן את גבולות הגוף בתוך הבית. כיצד ניתן לנוע במרחב כזה? האם השינוי "המינורי" של כיווץ ודחיסת הבית, הוא למעשה קיצוני ויכול למנוע מאיתנו התנהלות יומיומית נורמטיבית?
"הבית הצר" של וורם הזכיר לי את הבית הצר ביותר בעולם, אשר נבנה עבור הסופר הישראלי אתגר קרת ותוכנן על ידי האדריכל הפולני יעקב שצ'צ'ני. הבית נבנה במרווח בין שני בניינים בוורשה ורוחבו עומד על כ- 122 ס"מ.
מבדיקה זריזה עולה שמלבד הרעיון אין קשר בין שני הבניינים; הם נבנו בזמנים שונים, בערים שונות, על ידי יוצרים שונים. הבית של וורם הוא לתצוגה בלבד, והבית של שצ'צ'ני הוא ממש עבור מגורים. בכל זאת, שניהם מזמינים את אותן שאלות; מהו היחס של הגוף לחלל קטן, אינטימי ואולי קלסטרופובי? האם ניתן לנוע בחופשיות פיזית ומחשבתית בתוך חלל צר כל כך? האם חופש מכל סוג שהוא מתאפשר רק במרחבים פתוחים, רחבים וגדולים? אולי אם הבית קטן זה אומר שאני בהכרח ארגיש קרובה יותר לעצמי, או שמא להפך?
התערוכה העלתה בי הרבה מחשבות ותהיות, הוציאה אותי מהקיבעון הרגיל של הצופה הפסיבית, גרמה לי לרצות לנוע, לזוז, לגעת ולהתנסות. התערוכה מתאימה לכל הגילאים, ואף מומלצת עבור ילדים.
צילומים בכתבה: יעל כהן
ארווין וורם: הרחק מהבית
אוצרת: מירה לפידות
מוזיאון תל אביב
נעילת התערוכה: 14.10.23
עלות כרטיס: 45 ש"ח
שעות פתיחה:
יום א' סגור
יום ב', ד', ש' 10:00-18:00
יום ג', ה' 10:00-21:00
יום ו' 10:00-14:00
