עכשיו קוראים
לה וי אה בל

לה וי אה בל

הכל נשמע טוב יותר באיטלקית. או לפחות כך מספרת מטר מסילאתי, סטודנטית לתקשורת חזותית שנמצאת בחילופים במילאנו. קפיצה לוורונה בסוף השבוע, בקרים ברחובות הקלאסיים של העיר – חייה של חילופניקית באיטליה נשמעים קסומים במיוחד. 

ניצן אידלמן, תקשורת חזותית

via solferino הרחוב שבו מטר גרה

מטר מסילאתי, סטודנטית לתקשורת חזותית שנה שלישית, ארזה את בן הזוג והכלב וטסה לחילופי סטודנטים במילאנו, איטליה. מטר התקבלה לאוניברסיטה הפוליטכנית (הפוליטכניקו), האוניברסיטה הוותיקה והגדולה ביותר בעיר, בה לומדים כ-42 אלף סטודנטים. מטר והחבורה מצאו דירה בשכונת הבררה, שנקראת גם ״רובע האמנים״ של מילאנו, ובו נמצא המוזיאון המפורסם לאמנות. כיאה לאיטלקים, היום של מטר מתחיל בישיבה ארוכה בבית הקפה השכונתי. על מקיאטו כפול היא עוברת על שיעורי הבית, מיילים ושיעורי הזום של אותו היום. משם היא ממשיכה לשוטט ברחבי העיר הקסומה שעכשיו היא גם הבית שלה. אחרי 15 אלף צעדים, מטר חוזרת לדירתה בסוף היום עייפה ומרוצה: ״מילאנו היא פשוט עיר שנועדה לעיצוב, הכל שם קשור לעיצוב. התרבות של האיטלקים מבוססת על אסתטיקה וכבוד כלפי הנראות של האדם, החלל והמוצר״. 

הפוליטכניקו במילאנו
בית הקפה השכונתי

מטר זכתה לשהות במילאנו במהלך שבוע העיצוב ומתארת את זה כחוויה של פעם בחיים. "את מסתובבת ברחוב ויש סביבך תערוכות מכל מיני סוגים. בכל פינה ניצבת יצירת אמנות כלשהי. במהלך שבוע העיצוב, העיר ססגונית ומלאה בהשראה אפילו יותר מהרגיל״.

שבוע העיצוב ברחובות העיר

תערוכה של בית האופנה דיור

הלימודים בפוליטכניקו הם ההפך המוחלט מהלימודים במכון הטכנולוגי. מטר מספרת שכמעט כל העבודות הן בצוות ובשיתוף עם מחלקות עיצוב אחרות. שמים דגש מיוחד על החלק הראשוני של המחקר ויצירת הקונספט ושומעים המון מצגות והרצאות עם אורחים חשובים. בנוסף, יש גם דיסטנס עם המרצים. אין דבר כזה לנקוב בשמו הפרטי של הפרופסור או לשלוח מייל לא פורמלי (מי אתם אנשים שמתכתבים עם המרצים שלהם בוואטסאפ?). כמו כן, בפוליטכניקו יש כבוד עצום להיסטוריה של העיצוב האיטלקי, וגישה אחרת ללימודים ולחיים בכלל: ״נתחיל בכך שהאיטלקים מאוד רגועים ויש להם גישה מאוד שונה לעיצוב. אין את הלחץ שקיים ב-HIT ואין את העומס המטורף של העבודה והקורסים. האיטלקים לוקחים כל שלב בזמנו, ואם צריך יותר זמן למשהו – נקבל״. לפעמים כמות הסטודנטים אצלנו במכון מרגישה לנו גדולה, אבל בפוליטכניקו הכיתות *באמת* עצומות, עד כדי כך שמתייחסים לציונים על סמך המספר האישי. ״למרצה אין מושג איך קוראים לי. זה גורם לי להעריך את היחס האישי שמקבלים אצלנו במכון״, מטר מוסיפה.

אחד מבנייני הפוליטכניקו

במהלך הסמסטר מטר לקחה שלושה קורסים. הראשון נקרא Design Transmedia archetypes, קורס מאסטר שמתמקד בשילוב מדיומים – ממשחק מחשב עד עיצוב אורקולי. הקורס היה אינטנסיבי מאוד, ונפרש על פני תשע שעות ביום. אחד התרגילים בקורס היה ליצור דמות שמבוססת על קונספט מסויים ולאחר מכן להשתמש באותה דמות במדיה שונה. הקונספט של מטר וקבוצתה מספר על זירידיאן, כוכב לכת שחולק לשני צדדים הפוכים המופרדים באמצעות צל: הצד המדברי והצד ההררי. תושבי זירידיאן דוברים בשפות שונות ולא יכולים לחצות את הצל המפריד ביניהם. מטר איירה את אימה של הגיבורה, אישה בודדה שחיה לבד עם בתה עם סיפור חיים קשה.

הדמות שמטר איירה במסגרת הקורס, שזיכתה לה ציון גבוה במיוחד

פתיח למשחק המחשב במסגרת התרגיל

קורס נוסף שמטר לקחה נקרא  Italian Design Way. זהו קורס שמתמקד בעיצוב רהיטים ובהיסטוריה של העיצוב התעשייתי האיטלקי. מילאנו מכונה לרוב "ביתו של העיצוב התעשייתי הטוב בעולם" ומתגאה במעצבים הטובים ביותר. הקורס משלב גם היבטים של מיתוג, ארט ועיצוב קטלוגים. ״הקורס כולל עבודת צוות עם סטודנטים ממחלקות נוספות" מספרת מטר. "אני הייתי חלק מקבוצה שכללה סטודנטים לעיצוב תעשייתי ואדריכלות והייתי אחראית על ההיבט הגרפי והמיתוגי של הפרויקט".

הקורס האחרון שבו השתתפה מטר הוא City of Care, העוסק בתכנון עיר המתמקדת בבריאות תושביה, ממיתוג ועד עיצוב החללים. צוותה של מטר בחר למתג את העיר רקוניג׳י, השוכנת בין מילאנו לבין טורינו. הפוסטרים הם חלק קטן מתוך המיתוג ומטרתם להפוך את העיר לאטרקטיבית יותר. בפוסטרים מטר עשתה שימוש בחלקים מהאטרקציה המרכזית בעיר, הארמון העתיק, לצורך מיתוג פסטיבל אוכל. 

הפוסטר הראשון כחלק מהמיתוג

הפוסטר השני כחלק מהמיתוג

מפת העיר כחלק מהמיתוג

ברושור לפסטיבל האוכל

מטר הגיעה לחילופי סטודנטים בפוליטכניקו במהלך תקופה מורכבת בארץ, תקופה של שינויים, מחאות ופילוג, שהייתה מתוקשרת בכל העולם. אבל למרות זאת, מטר מספרת שהתקבלה בפוליטכניקו בזרועות פתוחות ודווקא הרגישה שמאוד אוהבים את הישראלים. ״בזמן השהות שלי היה פיגוע בישראל שבו נרצח תייר איטלקי. ראיתי את זה בחדשות וכל איטלקי שדיברתי איתו ידע על זה. התגובה שלהם הייתה די משונה עבורי – הם עשו פרצוף מבואס ואמרו שזה עצוב. תגובה אירופאית קלאסית של אדישות. הרגשתי שאנחנו הישראלים יותר מזועזעים מהם״. 

"היתה לי שיחה עם סטודנטית אוקראינית, שנפלט לה שאנחנו ״יורים על איראן״. מיד אני ועוד חברה מתעשייתי בבצלאל שאיתי בחילופים, הסברנו לה על הטעות והבורות שלה בנושא״. מטר מספרת כי ״שואלים אותי בקצב מסחרר על הצבא (ונחרדים לגלות ששירתתי בצבא), ועל איך זה לגור בישראל. אפילו שאלו אותי אם אפשר להיכנס לישראל עם דרכון אירופאי. אני מרגישה שבלי כוונה אני עושה הסברה  ומשתדלת להגן עלינו כמה שאפשר״. 

בסופו של דבר, מטר מתארת את החילופים כחוויה בלתי נשכחת. זהו אתגר שיש בו המון יתרונות אך גם חסרונות שצריך לקחת בחשבון. לכל עיר יש אנרגיה ותרבות שונה, ולא תמיד הכל מסתדר כמו שחשבנו או רצינו. ״החוויה הזו משנה את הגישה וההסתכלות על לימודים, עיצוב ואפילו על החיים".

מטר חיה את החלום האיטלקי

התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.