עכשיו קוראים
למה ואיך לעצב מתוך מחשבה על סאונד

למה ואיך לעצב מתוך מחשבה על סאונד

אנחנו חיים בעולם רועש, תחת מתקפה תמידית של קולות. אם נרצה ואם לא, המוצרים שאנחנו מעצבים יוצרים צלילים וראוי שניתן על זה את הדעת. אספנו לכם אחד עשר טיפים פרקטיים לשיפור המאפיינים הקוליים של הפרויקטים שלכם. 
נועם בר-יעקב, עיצוב תעשייתי

במסורת האינדיאנית ישנם טקסי שתיקה. בניגוד לתרבויות אחרות בהן טקסי שתיקה הם נתיב לקשר עם המימד המטפיזי, הרוחני, בתרבות האינדיאנית שותקים כדי להתחבר למה שנמצא: להקשיב לרשרוש העלים, לפכפוך המים, לשירת הציפורים ולצעדת הנמלה. אם תנסו זאת בכל מקום בארץ, מתוך כל חמישה צלילים שונים שתזהו, אחד מהם יהיה תוצר של טכנולוגיה, מעשה ידי אדם. אפילו בנגב יש כבישים ומטוסים, ובהנחה הסבירה בהחלט שאתם נמצאים בעיר, כמות הצלילים שאתם חשופים אליהם כמעט בלי לשים לב היא אדירה. קחו דקה לספור. מה שמעתם? תנועת מכוניות? צפצופים? התראות מהטלפון? מקרר? מזגן? המאוורר של המחשב? נביחת כלב? דלת נסגרת? סירנה? מוזיקה מבית הקפה ממול? נקישות כלים? צלילי תעשייה? בנייה? גרירת רהיטים? 

בראיון שניהלנו עם ניק  ספרדלין, מהפודקאסט (המומלץ מאוד!) Twenty Thousand Hertz, שעוסק בכל מה שקשור בקול, צלילים ושמיעה, הוא מסביר שאנחנו בכלל לא מודעים למתקפה הבלתי פוסקת על חוש השמיעה שלנו ולכמות הרעש שסובבת אותנו. קולות גבוהים ועקביים, זמזומים למיניהם, נמצאים איתנו בצורה מתמדת כמעט מבלי שנשים לב ואליהם מתווסף מגוון ענק של רעשים חזקים שמתחרים על תשומת הלב שלנו. באופן לא מפתיע, מסתבר שזה לא בריא. הגוף שלנו מגיב לרעש בסטרס שפוגע לא רק בבריאות הנפשית שלנו, אלא מוביל לשלל תופעות פיזיולוגיות כמו מחלות לב והשמנה. תחשבו איך אתם מרגישים כשמישהו צועק עליכם: זו לא בדיוק תחושה נעימה. למעשה אנחנו חיים בעולם שצועק עלינו, כל יום, כל היום. 

אדם מכסה את אזניו, צילום: צ’ירול פג’אר

בניגוד למרבית מקצועות העיצוב כמו עיצוב תעשייתי, אופנה, אדריכלות, עיצוב פנים ואפילו תקשורת חזותית, כשפועלים במרחב הפיזי, עיצוב קול מוגבל כמעט לחלוטין לעולם הדיגיטלי. מעצבי סאונד עוסקים בתעשיית הקולנוע, הגיימינג וה-UX. אנחנו, המעצבים האחרים, לא מקדישים מספיק מחשבה ואנרגיה לקולות שהמוצרים שלנו מייצרים (אולי פרט לאדריכלים שלוקחים בחשבון אקוסטיקה, וגם זה לא תמיד קורה). כיוצרים במרחב הפיזי, הדברים שאנחנו יוצרים בהכרח מפיקים צליל, בין אם אלו צלילים “אורגניים” שמופקים כתוצאה מחוקי הפיזיקה, כלומר מהאינטרקציה של המוצר עם האוויר, הסביבה, חפצים אחרים והמשתמש/ת, ובין אם אלו צלילים מלאכותיים כמו צלילי UX שאנחנו מוסיפים בעזרת אלקטרוניקה. הצלילים הללו הם חלק בלתי נפרד מהזהות של המוצר ומחווית המשתמש/ת. זהו הקול (Voice) של המוצר. לכן, הצלילים הללו ראויים לתשומת ליבנו ולאותו טיפול דייקני שאנחנו מקדישים לצורניות, צבע, קומפוזיציה ויתר המאפיינים העיצוביים של הפרויקט. 

כשמעצבים מתוך מחשבה על קול, זה יכול לעשות פלאים למוצר ולמרחב הקולי בכלל. ספרדלין נותן שתי דוגמאות מצויינות. קחו למשל את מוצרי אפל. הצלילים שהם מפיקים מוסרים למשתמש/ת מידע: “הקלקת עם העכבר”, “את/ה מקליד/ה”, “המכסה של האיירפודס נסגר בהצלחה”, והם עושים את זה בצורה נעימה וכל כך שקטה שאת/ה בקושי שם/ה לב והחבר במחשב ליד בכלל לא שומע. הצליל של מקלדת אפל הוא אורגני אבל בכלל לא מקרי. המקלדת מעוצבת בצורה קפדנית ומכוונת כדי ליצור את הצלילים הללו במדויק. דוגמה נוספת היא רכבים: הצליל שמשמיעה הדלת נותן לך מידע על טיב הסגירה. הרעש של המנוע, שבחלק מהרכבים הוא בכלל סינטטי ( הקלטה שמושמעת דרך רמקולים), משתלב ומשפר את חווית הנהיגה. 

איירפודס, צילום: Kal Visuals

בנקודה זו, אני מקווה שהשתכנעתם שכדאי לכם להעלות הילוך במחשבה על סאונד. מצוין! אבל איך? בעזרתו האדיבה של ניק ספרדלין, הכנתי עבורכם כמה טיפים שמבטיחים לשפר את המאפיינים הקוליים בעיצובים שלכם.

מה עם הכתבה הזו?

  1. הקשיבו: בראש ובראשונה, תתחילו להקשיב. תפתחו מודעות לקולות ולרעשים סביבכם. תקשיבו למרחבים שונים, לצלילים טבעיים, ולאובייקטים קיימים. 
  1. סמכו על התחושות שלכם: לא צריך להיות מוסיקאי או מומחה סאונד כדי להקשיב. גם לכם יש אוזניים. שאלו את עצמכם כיצד האובייקט שלכם נשמע, מה התגובה שלכם לקול שלו, האם הקול מתאים לעיצוב, ותאמינו בתשובות שלכם. 
אישה יושבת על סלע עם מפל, צילום: בלייק צ’יק
  1. התייעצו: בקשו ממרצים, חברים לכיתה, מעצבים, מוסיקאים, לקוחות, משתמשים, או סתם אנשים ברחוב להתייחס לאיך שהפרויקט שלכם נשמע וקבלו מהם ביקורת ומשוב. שאלו אותם שאלות דומות לאלו ששאלתם את עצמכם. כיצד הצלילים גורמים להם להרגיש, על מה הם גורמים להם לחשוב, האם הצלילים נעימים לאוזן, האם הם תורמים לפונקציה. 
  1. התאמנו: כמו בכל דבר, Practice makes perfect. צרו צלילים מחפצים שבסביבתכם (אפשר גם דיגיטלית), נסו לתת להם אופי מסוים. התחילו לשלב את המחשבה על קול בעיצובים שלכם. אמנו את האוזניים.
  1. עשו ניסויים: שחקו קצת, חקרו, צרו רעשים, האזינו לאותו הדבר בסביבות שונות, ממרחקים שונים, ובשילוב עם צלילים אחרים. בקיצור- תתפרעו! אתם עשויים ללמוד משהו. 
  1. תחשבו על הסביבה של הפרויקט שלכם. מהי סביבת השימוש של המוצר שלכם? פנים או חוץ? אילו רעשים אופיינים לה? מה המאפיינים האקוסטיים שלה? אם אפשר בקרו בסביבה המיועדת, האזינו, הקליטו את רעשי הרקע, ערכו שם ניסויים והקליטו גם אותם.
  1. חשבו על הקול (Voice) של היצירה שלכם. מהי הזהות הקולית שאתם מחפשים ליצור במוצר שלכם? היו נאמנים לקול הזה, ואל תעשו דברים כי אפשר, או כי זה מגניב. מדיח הכלים בבית הוריי משמיע גרסה צפצפנית של הסימפוניה התשיעית כשהוא מסיים לפעול. נשאלת השאלה, למה? כי זה מתאים לזהות של המכונה? כי זה משתלב עם קולות המטבח? כי זה משדר ניקיון? לא. זה נשמע ככה כי אפשר וכי זה כביכול תרבותי. אל תהיו במקום הזה.  
ילד שר עם מיקרופון, צילום: ג’ייסון רוסויל
  1. שאלו את עצמכם, איזה מידע אתם רוצים להעביר בעזרת הסאונד של האובייקט? האם יש לקולות בפרויקט שלכם תפקיד פונקציונלי? אם כן, מה הוא? ואם לא, אילו תחושות וערכים אתם רוצים שיעברו דרך הסאונד?
  1. שאלו את עצמכם, לאיזה מרחק הצליל הזה צריך להגיע? והתאימו את עוצמתו.
  1. עוצמה היא לא הדרך היחידה למשוך תשומת לב. לא צריך לסובב את הווליום למקסימום. צלילים חריגים בסביבה או כאלו שמכילים בתוכם שינויים וניגוד גורמים עניין ומושכים את האוזן. בדיוק כמו שניגודים במדיה חזותית מושכים את העין. 
מיקסר אודיו, צילום: יומקס אוואו
  1. בודדו בין רכיבים זזים לשלד. תזוזה גורמת לרעש. רכיב זז שצמוד לשלד מעביר עליו תנודות, השלד הופך לתיבת תהודה, מגביר את הרעש ועלול גם להעביר את התנודות הלאה לרצפה, לקיר, או לשולחן. כך הרעש מתפשט עוד ועוד. פתרון פשוט לקטיעת השרשרת הוא להפריד בין רכיבים זזים לבין השלד עם חומר גמיש כלשהו. ההבדל יכול להיות עצום. 

נודה שוב לניק ספרדלין ולכל צוות Twenty Thousand Hertz, שהפודקאסט שלהם היווה מקור השראה לכתבה ושהקדישו מזמנם לעזרה בכתיבתה. לחצו על הלינק והתחילו להאזין, מומלץ בחום. 

תגובות

כיתבו תגובה

Your email address will not be published.