חלק לא מבוטל מאיתנו חלם על חילופי הסטודנטים עוד במעמד הבחינה למחלקות העיצוב השונות. אבל לצד החלומות, עולות שאלות רבות. איך להכין את עצמנו לשלב הזה? איך מתקבלים, נוסעים, מוצאים דירה, מתנהלים עם שפה ולימודים במקום זר? זמר חי, סטודנטית שנה ג' במחלקה לתקשורת חזותית שנמצאת בימים אלו בחילופי סטודנטים בזלצבורג, אוסטריה, דאגה לפרט לנו שלב אחר שלב כולל האותיות הקטנות.
זמר חי, תקשורת חזותית
[/column] [column]התהליך הארוך של רישום וקבלה לחילופי סטודנטים בחו"ל מתחיל בסמסטר ב' של שנה ב'. ב-20 בינואר יתקיים מפגש של תלמידי שנה ב‘ בפקולטה לעיצוב (חזותית, תעשייתי ופנים) בו מסבירים על רגל אחת על תכניות החילופים, וכמה מהסטודנטים שנסעו בשנים קודמות מציגים בקצרה את החוויה שלהם.
דבר ראשון, אתם צריכים להתקבל לתוכנית מהצד של HIT. הדרישות להגשת בקשה לחילופים הן:
ציון ממוצע של 85 ומעלה בשני קורסי הליבה (כן, שאר הקורסים לא רלוונטיים), כשהחשיבות מתחלקת כך: 30% לסמסטר א' של שנה א', 30% לסמסטר ב' של שנה א' ו-40% לסמסטר א' של שנה ב'. כך שבתחילת שנה ב׳ אתם כבר יכולים לחשב פחות או יותר איפה אתם עומדים עם הציונים של שנה א', ולדעת אילו ציונים אתם צריכים כדי להגיע למינימום 85. סמסטר ב' של שנה ב' לא נחשב כי המיונים כבר מתחילים בתקופה הזו.
מכתב המלצה ממרצה לבחירתכם שלימד אתכם באחד מקורסי הליבה, בשנה א' או ב‘. המכתב עובר ישירות למזכירות ואתם לא יכולים לראות מה נכתב בו.
מספר הסטודנטים והסטודנטיות שיוצאים מכל מחלקה הוא בסביבות ה-8 בסמסטר, כלומר 16 סטודנטים בשנה מכל מחלקה. (זה נתון לשינויים ותלוי גם במספר הסטודנטים בשכבה). מגישים את הבקשה בליווי מכתב ההמלצה מהמרצה ומחכים לתשובה. התקבלתם? מזל טוב. בואו נמשיך.
בשלב הבא תקבלו במייל רשימה של מוסדות בחו"ל שהמכון עובד איתם, מאירופה ועד דרום אמריקה והמזרח הרחוק. זה שלב קצת מבלבל, לא רק בגלל כמות האפשרויות אלא כי חלק מהמוסדות שנמצאים ברשימה הזו לא מלמדים עיצוב. באחריותכם לבדוק מוסד מוסד מהמקומות שמעניינים אתכם ולוודא שיש בו קורסים רלוונטיים.
[caption id="attachment_11508" align="aligncenter" width="750"]
הבית באוסטריה[/caption]
דברים שחשוב לבדוק לגבי המוסדות:
אילו קורסים נלמדים בהם והאם הם מעניינים אתכם (למשל, אם תרצו להתמחות באינטרקטיב בהמשך אבל מוסד מסוים מציע רק קורסים בפרינט אולי פחות כדאי).
באיזו שפה מלמדים! הרבה מוסדות מלמדים בשפה המקומית (בריף בצ'כית? לא תודה) ולכן דורשים לערוך מבחן שפה לפני הלימודים. מוסדות שעובדים עם תוכנית ארסמוס (התוכנית הבינלאומית לחילופי סטודנטים) לרוב יציעו גם קורסים באנגלית לחילופניקים, ובשאר הזמן מסתמכים על טוב ליבם של המרצים שיבחרו להעביר את הקורס באנגלית.
כל המידע על הקורסים ועל שפת הלימוד אמור להופיע באתרי האינטרנט של המוסדות, אבל אני מזהירה אתכם מראש- זה הולך להיות מאתגר.
בסופו של דבר מתוך כל הרשימה, אתם יכולים לבחור שני מוסדות מועדפים (נסו לא להקשר אליהם יותר מידי, לא בטוח שתקבלו את מה שביקשתם) וסמסטר מועדף (הסמסטר המבוקש הוא בדרך כלל סמסטר ב' כי אנשים מעדיפים לנסוע לאירופה כשקיץ ונעים ולא בשלג. לכן, אם תבחרו בסמסטר א' יש לכם סיכוי גבוה יותר לקבל את המוסד שביקשתם). אחרי ששלחתם את ההעדפות שלכם, חמדה (האחראית על החילופים) שולחת טבלת אקסל ובה שמות כל הסטודנטים שיוצאים לחילופים, כולל המקומות והסמסטר בהם שובצו. החל מהשנה הנוכחית, מבין שני המקומות שביקשתם תשובצו באחד, אליו תגישו בקשה להתקבל. במידה ולא מתקבלים, אפשר לנסות במוסד חלופי.
שימו לב: תהליך הגשת הבקשה למוסד הנבחר הוא לחלוטין באחריותכם והמכון לא מעורב בשום צורה. באחריותכם לבדוק באתר של המוסד עד איזה תאריך ניתן להגיש את המסמכים לסמסטר אליו אתם מיועדים (למי שנוסע/ת בסמסטר ב׳ יש יותר זמן, למי שנוסע/ת בסמסטר א׳ פחות: צריך לשלוח את כל הטפסים בסמסטר ב׳ של שנה ב׳). אני אישית העדפתי לצאת בסמסטר א׳ כי המעבר לסמסטר ב׳ היה נראה לי לחוץ מידי. לא ראיתי את עצמי מחפשת דירה ומוציאה ויזת סטודנט תוך כדי הגשות של סוף סמסטר א׳ בשנה ג׳, אז העדפתי לעשות את כל הסידורים בחופשת הקיץ שלפני שנה ג׳. אבל כל אחת והבחירה שלה!
המסמכים שידרשו מכם משתנים קצת ממוסד למוסד. במקרה שלי (Salzburg University of Applied Sciences) התבקשתי לשלוח תיק עבודות, קורות חיים, מכתב מוטיבציה (למה אני רוצה ללמוד שם), גיליון ציונים באנגלית מ-HIT, מסמך פטור באנגלית, צילום דרכון ותמונות פספורט. בנוסף, ישלח אליכם טופס שנקרא Learning Agreement בו תתבקשו לסמן איזה קורסים אתם מעוניינים ללמוד. את היצע הקורסים תוכלו למצוא באתר ולבחור משם, אבל אל חשש, גם בחו״ל יש תקופת שינויים וניתן להחליף קורסים גם אחרי תחילת הסמסטר.מבחינת כמות קורסים, חילופניקים במוסדות בחו"ל אמורים ללמוד לפחות 5 קורסים, שיהוו תחליף הולם לקורסים בארץ (כלומר, אי אפשר לקחת 5 קורסים של עיצוב תעשייתי סתם כי מתחשק לכם). אם תרצו תוכלו להרשם ליותר קורסים, אבל לא בטוח שזה ייחשב לכם כנקודות זכות בארץ (צריך להגיש בקשה להכרה בקורסים עודפים ולקוות לטוב).
[caption id="attachment_11507" align="aligncenter" width="750"]
טיפוגרפיה על עיתון מקומי[/caption]
התקבלתם? שוב מזל טוב! הבירוקרטיה רק מתחילה. לאחר קבלתכם לתוכנית, חמדה תשלח לכם מסמך ובו מפורט מה אתם נדרשים לעשות לפני יציאתכם מהארץ. למשל, היא תכתוב לכם מה אתם צריכים להביא לשגרירות כדי להוציא ויזת סטודנט- אבל אל תסתמכו רק על זה אלא תבררו באינטרנט מה בדיוק המסמכים שאתם נדרשים להביא. מנסיוני, מלבד מכתב הקבלה מהמכון ומכתב הקבלה מהמוסד בחו״ל שנאמר לנו להביא, בפועל היה צריך גם לדאוג לטפסים מהבנק שמראים שיש לכם מספיק כסף כדי לחיות בחו״ל, מסמך שמוכיח שיש לכם איפה לגור בחו״ל, מסמך ביטוח נסיעות לתקופת השהייה, כרטיסי טיסה הלוך וחזור כדי להוכיח שאתם מתכננים לחזור ולא להשתקע… בקיצור, מלא דברים שכדאי לדאוג להם כמה שיותר מהר. ההמלצה שלי: תקבעו תור מראש לשגרירות הרלוונטית לכם גם אם אין לכם עדיין את כל הטפסים, כי התורים נוטים להתמלא במהירות (מי ידע שכ״כ הרבה אנשים קובעים תור בשגרירות אוסטריה?).
[caption id="attachment_11510" align="aligncenter" width="750"]
קמפוס הלימודים – זלצבורג, אוסטריה[/caption]
עכשיו שהבירוקרטיה מאחוריכם, הגיע הזמן להתחיל להתארגן על מגורים, מחייה וכל הכיף הזה. שכר לימוד משלמים כרגיל ל-HIT, אין תשלום למוסד האקדמי בחו"ל. עלויות הטיסה, ביטוח, השהות והמחייה – הן עלינו. למי שקצר כלכלית אבל עדיין רוצה לטוס לחילופים, כדאי לברר מראש על מוסדות שהמכון עובד איתם כחלק מתכנית המלגות של ארסמוס. במסגרת ארסמוס אפשר להגיש בקשה למלגה שבדרך כלל מכסה את שכר הדירה והוצאות שוטפות. קבלת המלגה לא קשורה בהכרח למצב סוציו-אקונומי, וההחלטה מי יקבל אותה תלויה לגמרי במוסד ולא קשורה למכון. בלי קשר, כדאי לנסות לשים קצת כסף בצד כי אתם הולכים לטייל מלא…
מה לגבי מגורים?ֿ חלק מהמוסדות שולחים מסמך שמפרט איך ואיפה לחפש דירה, להוציא ויזה וכו׳. במקרה שלי קיבלתי הנחיות איך למצוא דירה במעונות, בתוך המתחם של האוניברסיטה. בנוסף, מומלץ להצטרף לקבוצות הפייסבוק של האוניברסיטה ואפילו של האיזור בו אתם רוצים לגור ולהתחיל לחפש. במוסדות מסוימים יש תוכנית של Buddies, שזה בעצם סטודנט/ית מקומי/ת שמצמידים לכל חילופניק/ית. תשתמשו בזה! הסטודנטים בדרך כלל מעוניינים לעזור לכם בכל דבר ואתם יכולים להיעזר בהם. ככה השגתי מיקרוגל…
[caption id="attachment_11509" align="aligncenter" width="750"]
עיצוב מגזין טיפוגרפי לדוברי כל השפות[/caption]
ולבסוף המטרה שלשמה התכנסנו- לימודים. הלימודים בחו״ל הרבה פחות לחוצים מאשר בארץ, ככה שהסמסטר בחו״ל ירגיש לכם כמו חופשה באמצע התואר. אני למשל למדתי פעמיים שלוש בשבוע. המרווחים בין שיעור לשיעור יכולים להיות גם שלושה שבועות ולא שבוע אחד כמו שאנחנו רגילים, מה שמשאיר הרבה זמן פנוי לטייל, ללמוד תוכנות ולהעשיר את תיק העבודות שלכם.
בסופו של דבר, כל הבירוקרטיה והתהליך המייגע שווים את זה. חילופים בחו"ל היא החוויה הכי טובה ומעצימה שתוכלו להעניק לעצמכם במהלך התואר, אז פשוט אל תחששו ולכו על זה. תנו לעצמכם את ההזדמנות לפתוח את הראש, להכיר חברים חדשים מכל העולם, או פשוט לשבת על המחשב ולעשות הגשה בטיפוגרפיה מול השלג שיורד על הגבעות.
ביום ראשון 20.1 מתוכנן אירוע חשיפה של חילופי הסטודנטים עבור מי שבשנה ב' כרגע. האירוע יתקיים בשעה 13:00באודיטוריום של בניין 6 ומומלץ לכל מי שמתעניינ/ת!
ואם בא לכם לשמוע עוד- מוזמנים לשמוע על חוויות של סטודנטים וסטודנטיות נוספים שהיו בחילופים:
למה דווקא אסן?
מישראל להודו ובחזרה
חילופי סטודנטים בברצלונה BAU
ליצירת קשר: מאיה דרור
[/column]
