בנר ראשון של חנוכה וערב חג המולד חגגנו בפעם השלישית את פסטיבל "מנורת לילה", כחלק מחגי האורות, בשכונת נווה שאנן. עברי באומגרטן מספר על הפסטיבל שיזם יחד עם יאשה רוזוב.
עברי באומגרטן
[/column] [column]השכונה תוכננה על פי תכנית אב לפי רחובות בצורה של מנורה בת שמונה קנים, אותה תכנן אדריכל העיר יוסף טישלר, כשבפועל רק ארבעה מהקנים מומשו ובמרכזם אנו מקיימים את הפסטיבל. את האירוע יזמתי יחד עם האמן והמעצב יאשה רוזוב, ואנו מנהלים אותו יחד אמנותית מיום היווסדו. שנה שלישית כבר מעגנת את האירוע במרחב התרבותי התל אביבי וזה דבר מרגש. יחד עם זאת, השנה השלישית הגיעה יחד עם מחיר. השנה התנועות הבדלניות התעוררו לדיון לגבי הפסטיבל; דיון מבטל בעיקרו שטוען כי באנו במטרה לטייח את המציאות.
אחת השאיפות המרכזיות שלנו כמארגני הפסטיבל, היא לעורר שיח, ליצור דיון ולחשוף את היופי, כמו את העוולות שמתקיימים במתחם. עצם קיום אירוע חוצות בסדר גודל כזה מביא לשכונה קהלים שרגלם לא הייתה דורכת בשכונה בשל תדמיתה הקשה בקרב הציבור הישראלי הרחב. אנחנו רואים חשיבות גדולה שיגיעו לכאן דווקא ישראלים מכל הארץ, לחוות את המקום באופן שמתקן אולי קמעה את הרושם העגום שהשכונה זוכה לו בתקשורת באופן קבוע. הפסטיבל עוזר לקהל הרחב שלא מכיר את השכונה להבין את המורכבות של המקום וגם את הכוונות והמציאות של מי שחי ומבקש לשנות ולפעול בו – כל אחד על פי דרכו.
[caption id="attachment_6637" align="aligncenter" width="745"]
עמותת למה כובע שמסדירה מול הרשויות את נגינת הרחוב. העמותה ליקטה וערכה אודישנים ללהקות ונגנים מקומיים מהשכונה, דרך פרסומים במסעדות ובאולמי אירועים. בתמונה להקת Yatana[/caption]
כתושב מזה כמעט עשור ופעיל בשיפור ותכנון המרחב הציבורי בנווה שאנן, חשוב לחדד כי הפסטיבל תורם לא רק לשינוי של כמה ימים אלא מוסיף ומשתלב עם פעילות מקיפה להביא לשינוי פיזי ברחובות השכונה, בתשתיות הקבועות והעיצוב העירוני. בעתיד, הרכבת הקלה מיועדת לעבור בתוך השכונה והעירייה בשיתוף יזמים מתכנים מלמעלה עתיד מזהיר לאזור עם פרויקטים דוגמת להקת בת שבע, שאנו מקווים שיעברו למתחם התחנה הישנה. בפסטיבל אנו מנסים להציג וגם לשמר, את היופי העירוני שכבר קיים ברחובות בתכנונו היפהפה של טישלר.
[caption id="attachment_6629" align="aligncenter" width="745"]
בר פבר ותום פורת, ללא כותרת. האמנים הציבו בעורף הכיכר מערך בדים עליו מוקרן קולאז' של דימויים מהשכונה[/caption]
מתוך רצון בשינוי עמוק, בחרנו לקיים את הפסטיבל במרכז תכנית המנורה, לב שכונות המגורים בשכונה, במפגש הרחובות פיין, בני ברק ואייגר. מדובר במשולש הרחובות הקשה במדינה, שבו רכבים מסתובבים על מנת לצרוך זנות רחוב ומתקיים סחר גלוי בסמים. כשהתחלנו לפעול בתוואי הפסטיבל לפני שלוש שנים המקטע היה מוזנח ביותר והמצב החברתי בו היה, ועודנו מהקשים במדינה. דוגמה אחת לפעילותי ההוליסטית בשילוב הפסטיבל בשכונה היא יצירת כיכר עירונית חדשה – "כיכר טישלר". דרך דרישה להרחבת מדרכות, ביטול חניות, מאבק להסרת קיוסק לא חוקי, נטיעות עצים חדשים ומיקום של ספסלים (למרות דרישות המשטרה) וכך מאי תנועה קטן ומוזנח נוצרה הכיכר הראשונה בשכונה, ואחת הכיכרות היפות בעיר – כיכר טישלר.
[caption id="attachment_6632" align="aligncenter" width="745"]
מופע של האחיות לוז – הרכב הסווינג הווקאלי בהופעת רחוב ממרפסת הצופה לכיכר טישלר, מופע שהתלווה בהפגנה של החזית לשחרור דרום תל אביב[/caption]
בעקבות פתיחת חלל משאבות מים עירוני נטוש בעורף הכיכר בשנה שעברה בפסטיבל, הגשנו יאשה רוזוב ואני תכנית הפעלה לעירייה במסגרת פרויקט "חכמת רחוב". זהו מיזם לחדשנות עירונית בנווה שאנן, והחל מ-2017 נפעיל בכיכר גלריה עירונית חדשה בלב הכיכר החדשה – "המשאבה". את הגלריה והכיכר חנכנו בפסטיבל, והרעיון מאחוריה הוא לשתף אמנים ויוצרים מהשכונה ומחוצה לה בתערוכות ובפעילויות הנסמכות על העושר התרבותי של השכונה. אחד האירועים המרגשים שקרו באופן ספונטני בפסטיבל היה הפגנה של החזית לשחרור דרום תל אביב בכיכר. לפתע הכיכר קיבלה תוקף ושימשה במה לקהילות שונות להפגנה במרחב הציבורי.
[caption id="attachment_6639" align="aligncenter" width="745"]
יניב שסר אדם, אדמה. יצירה משתפת בצביעה ויצירת כוסות קרמיקה המבקרים בפסטיבל ייצרו וצבעו כוסות תשורה שהועברו למבקרים הבאים[/caption]
הדרישה שלי כתושב מהעירייה היא לעירוניות טובה. כשלנווה שאנן מגיעים תרבות, אמנות, תשתיות, תאורה, שטחים ירוקים ותכנון מוקפד, תחושת הביטחון האישי של כלל התושבים מתחזקת בכל ימות השנה, לא משנה מי חי פה ולכמה זמן – כולנו תושבים עם זכות למרחב עירוני מתוקן. בזכות שיתוף פעולה הדוק עם עיריית תל אביב ועקשנות, הצלחנו להשיג שיפור במרחב הציבורי בשכונה.
[caption id="attachment_6640" align="aligncenter" width="745"]
אורי זמיר ומאי אלימלך, רשת ביטחון. עבודת מיצג – שלט של ארומה מוביל לסמטה אפלה בה נפתח סניף חדש, שלא מציע נחמה לאלה המבקשים את המוכר והידוע בביקורם הראשון בנווה שאנן[/caption]
קבוצת הפסטיבל מודעת לכך שלגורמים שונים המגיבים לשכונה ישנם אינטרסים שונים, והסכמה איננה תמיד אפשרית, וזאת במיוחד לאחר שנים של הזנחה, בה מצטבר הרבה כעס ותסכול. אנחנו מאמינים שאמנות ומוזיקה מקרבים בין בני אדם, ושלכולנו צורך משותף לחלוק לרגע קט את האפשרות ליופי ולביקורת יצירתית, ולהיות כולנו בני אנוש לא משנה מאין באנו ומה האינטרסים הפוליטיים שלנו. אמנות, מוזיקה ואכילה בצוותא יכולים לסמן ולהזכיר לנו את הדרך. נתראה בפסטיבל מנורת לילה 4 בסוף שנת 2017.
כל הצילומים באדיבות פסטיבל מנורת לילה. צילום: עומר ביטאס
[/column]
