[column]אם עוד לא שמעתם על ״Brothers of Light", הכתבה הזו היא בשבילכם. בואו להכיר את צמד האחים בעל הסגנון הייחודי שאסור לכם לפספס!
גל בן הרוש ונועה דישון, תקשורת חזותית
מאז ומעולם האמנות הייתה מקום המפלט של האחים אלנה וגאב. הם התחילו בכלל בעולמות הסקייטבורד ודרכם חוו את הרחובות ואמנות הרחוב. אחרי לימודים בבצלאל, האחים התנסו קצת בתעשייה אבל רצו ליצור משהו יותר גדול ומשמעותי. בזכות הסגנון הייחודי שלהם, הם כובשים קירות ומבנים ברחבי העולם ומוסיפים לנו צבע לחיים. אם עוד לא נתקלתם באמנות שלהם ברחבי הארץ אז זה הזמן לפקוח עיניים.
ספרו לנו: מי אתם?
אנחנו אלנה (Elna) וגאב (Gab) אמנים, אחים וביחד אנחנו פועלים תחת השם Brothers of Light מסוף שנת 2015. אנחנו אוהבים לטייל בעולם ולצייר קירות גדולים, תמיד בחיפוש אחר האתגר הבא.
איך הכל התחיל?
אמנות זה משהו שנכח בבית מאז ומתמיד, פעלנו כמה שנים לחוד, גם בגלל העובדה שלא גרנו פיזית באותו המקום בשנים האלה. התהליך הזה התבשל עוד באותה תקופה וכבר אז הייתה לנו מחשבה על לעבוד ביחד בעתיד, וכשהיינו נפגשים היינו עושים פה ושם עבודות קטנות. בעקבות טרגדיה משפחתית מצאנו את עצמנו שוב גרים באותה עיר, האמנות זה היה המפלט שלנו באותה תקופה והתחלנו לצאת החוצה ולצייר ביחד. הרגשנו שזה המקום שמחבר בינינו ונותן לנו את השקט והפוקוס שעושה לנו טוב ושומר עלינו.
למדתם בבצלאל. איך הייתה היציאה לעולם האמיתי אחרי הלימודים?
עבדנו קצת בתעשייה וראינו שזה כיוון שפחות מתאים, בגדול הרגשנו שיש לנו יותר מה להציע לעולם, והחיים קצרים מכדי לספק צרכים של אנשים אחרים.
מאיפה אתם שואבים את ההשראה שלכם?
השראה יכולה להגיע מהרבה מקומות, לפעמים זה סיטואציה שקוראת ברחוב שתופסת אותנו או אמנות בתרבויות שבטיות עתיקות, צבעים וצורות רנדומליות, וכמובן הטבע, שהוא מקור השראה גדול שמספק לנו הרבה השראה ותשובות על היקום. אנחנו רואים את המוחות שלנו כמעין פילטר כזה, יש הרבה השפעות והשראות שהראש קולט אבל כשאנחנו מתיישבים לעבוד אנחנו מנסים להביא את זה כמה שיותר מהתת-מודע שלנו ולהמשיך את הקו שמאפיין את העבודות שלנו.
איך נכנסתם לעולם של ציורי קיר?
מגיל צעיר אנחנו נוסעים על סקייטבורד, שם נחשפנו לכל הגרפיקות על הקרשים שנסענו עליהם. לאט לאט התחלנו גם לצייר על הקרשים או על סטיקרים חלקים ולהדביק אותם ברחובות ירושלים. מאוחר יותר התחלנו לצייר פוסטרים מנייר (Street Pastes) ולהדביק אותם עם דבק קמח על קירות. אחרי זמן אתה רוצה לאתגר את עצמך, להגדיל את העבודות שלך, ולבחון את היכולות שלך. משם המעבר לקירות היה רק שאלה של זמן וביטחון עבורנו.
צריך אישורים מיוחדים לציור על מבנים? איך אתם מגיעים אליהם?
כן, ציור על גבי בניינים, במיוחד אם הם נמצאים ברחוב או שכונה טובה דורשים הרבה עבודת בירוקרטיה. לרוב אלו יהיו עיריות או ארגונים שפונים אלינו והם דואגים לכל האישורים. לפעמים, אם אנחנו רואים קיר ומאוד בא לנו לצייר עליו, אנחנו ניגשים לבעל הקיר ומתחילים איתו בדיבור. אם הוא זורם, אנחנו מביאים איתנו צבעים ופשוט מציירים את הקיר. לרוב זה עובד כי אנחנו באים לעשות משהו טוב לעולם, במיוחד במקום כמו ישראל שבתחומים מסוימים החוק הוא בגדר המלצה. בקטע טוב.
איך זה לעבוד בצוות ועוד בתור אחים?
מאוד מאתגר וגם מאוד מספק, האמנות מלמדת אותנו כל הזמן עוד ועוד, אנחנו לומדים להכיר אחד את השני ברבדים עמוקים של היצירה מעבר למה שהכרנו כאחים או כיוצרים לחוד. היותינו צמד נותן לנו יתרון כשזה מגיע לעבודה ברחוב, ובסקייל גדול, אנחנו עובדים יחסית מהר וכשצריך מחפים אחד על השני.
ספרו לנו על פרוייקט שאתם אוהבים במיוחד.
אנחנו הולכים לצייר על רכב אספנות שחבר שיפץ בקפדנות, זה פרויקט שעל הפרק כרגע שמרגש אותנו. במקביל אנחנו גם עובדים על ספר שיתעד תוכנית רזידנסי של חודש שעשינו במקסיקו סיטי בדיוק לפני שנה. זאת היתה חוויה מאוד טובה, קיבלנו שם הרבה מאוד השראה במשך התקופה ששהינו שם. חלק מהמטרה שלשמה נסענו היה לצייר שם כמה קירות, את הקיר האחרון שתוכנן אפילו לא הספקנו לעשות עקב בעיות לוגיסטיקה וחזרנו משם באחת הטיסות האחרונות לפני שסגרו את השמים בחודש מרץ 2020. כמובן שבתור אמנים אנחנו תמיד מחפשים פרויקטים שיש בהם חופש אמנותי, ושיש בהם משהו שמרגש אותנו, כי שם אנחנו יכולים להתבטא כמו שאנחנו רוצים ולפרוח. העולם הוא דבר דינאמי, ויש בו גם הפתעות טובות ומפגשים מעניינים שאנחנו חווים דרך האמנות שלנו.
אתם מטיילים ומציירים בכל העולם, איך מסתדרים בתקופת הקורונה?
התבטלו לנו כמה פרויקטים די גדולים שהיו מתוכננים בחו״ל ויכלו לפתוח לנו הרבה דלתות. זה גדול מאיתנו, אז מנסים להשלים עם המצב, להמשיך ליצור בסטודיו, לעבוד בסדנת ההדפס שבנינו לנו בתחילת השנה ולעשות פה בארץ פרויקטים אחרים.
באילו אתגרים אתם נתקלים?
אמנות רחוב הוא תחום יחסית די חדש בארץ, אנחנו נתקלים בהרבה מקרים של חוסר מקצועיות או חוסר הבנה של החשיבות שבחופש אמנותי לאמן. יחד עם זאת חשוב לציין שאנחנו גם פוגשים ועובדים עם הרבה אנשים רציניים ומקצועיים שכן באים ממקום נקי ומכבד ונותנים את החופש המלא שדרוש כדי ליצור אמנות.
איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 10 שנים?
שאלה טובה, אנחנו לא כל כך יודעים לחשוב לכזה מרחק, יש לנו הרבה חלומות ודברים שאנחנו מצפים מעצמנו להגיע אליהם אבל כרגע אנחנו מתעסקים באתגרים היותר קרובים שיש לנו ובגדול אנחנו מאמינים בלחיות את הרגע ולהיות נוכח בזמן.
מילה לקוראים/ות לסיום?
תאהבו את מה שאתם עושים, תעשו את זה ממקום נקי מתוך מחשבה של מה זה ייתן, אנחנו מאמינים שדברים טובים שבאים הם תוצאה של עשייה בלתי פוסקת. אם יש לכם ויז׳ן מסוים, אין דבר יותר טוב שאתם יכולים לעשות לעצמכם, כמו להפוך אותו למציאות. צרו לכם עולם.
כל העבודות המוצגות בכתבה הן של "Brothers of Light"
