9:00 בבוקר, בניין 6. המחלקה לעיצוב תעשייתי מתאספת לה בנחת באודיטורים. הסטודנטים של שנה א' עוד לא יודעים מה יעבור עליהם ב-30 השעות הקרובות. טירוף, בלאגן, עבודה קשה, דם ויזע ובעיקר הרבה כיף – תקציר מרתון תעשייתי 2015, חברים.
יבגני ברקוב ועפרה אוברמן, עיצוב תעשייתי
[/column] [column]אחת לשנה מתכנסים כל הסטודנטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, ובהנהגת שנה ד', מקבלים נושא לתחרות שנמשכת 30 שעות בדיוק. יצירתיות פורצת גבולות ועשייה משותפת יוצרים את ההווי המחלקתי המיוחד.
היום הראשון
הכל התחיל בסרטון שהכניס אותנו לאווירת המרתון ושבעקבותיו הגיע הנושא הנבחר למרתון תשע"ו – פירות!
נחלקנו לחמש קבוצות: בננות, אננס, ענבים, תות ותפוז, וקיבלנו שלוש משימות: להכין מכונה עם חמש תחנות שמכינה מנה אחת שעשויה מהפרי שבחרה הקבוצה; להכין מכונת ירי שיורה בלונים עם מים לתוך שער בגובה שני מטרים וברוחב ארבעה מטרים, כך שבזמן שקבוצה אחת יורה, הקבוצה יריבה מנסה למנוע מהם להבקיע לשער באמצעות מחסום אנושי; וליצור פנייטה – דגם גדול של פרי ובתוכו ממתקים והפתעות, ולפוצץ אותה כך שהכל יצא ממנה במכה אחת או בכל צורה יצירתית אחרת.
כל אחת מהקבוצות התקבצה בחדר מיוחד בשביל תדרוך ובניית תוכנית עבודה, ומשם לאיסוף ציוד נדרש לבניית הפנייטות ומכונות ההרס. כל דבר זרוק ובלי שם נלקח – מקרטונים, עצים, ברזלים חלודים, בריסטולים משומשים וברגים.
לאחר חלוקת התפקידים בתוך הקבוצות כל אחד ידע מה הוא צריך לעשות והשלב הכייפי של המרתון התחיל – הבנייה. רק מי שראת/ה מעצב/ת תעשייתי/ת עובד/ת בלחץ ותחת השפעת אלכהול קלה יכול/ה להבין מה קרה בסדנה ביום הראשון של המרתון. כל המשימות זהות לכל הקבוצות וכולם מתחרים על המקום הראשון: אנשים מתרוצצים, צובעים ומקשטים את עמדות העבודה שלהם, מרתכים, משייפים וחותכים. כמובן הכל ברוח טובה ובכיף גדול.
את המתחרים ליווה "רדיו מרתון – רדיו ליומיים בלבד", שהפעילו שני סטודנטים משנה ד', נעמה דמארי, רז זילברמן, רותם בנאי ואדווה דיין. השניים תקלטו ועשו שמח בעמדת האולפן הפתוח שלהם בסדנה. באחת בצהריים התאספנו ברחבה לארוחת צהריים שאגודת הסטודנטים ארגנה עבורנו, ובסוף יום עבודה קשה ראשי הקבוצות בנו תוכנית עבודה ליום שני.
היום השני
יום שני התחיל בארוחת בוקר שכל קבוצה אירגנה לעצמה, ושאחריה הקבוצות חזרו לבנייה אינטנסיבית של המכונות. בשעה 14:00 כל הקבוצות התאספו לרגע השיא של המרתון – התחרות בין הקבוצות – והמכונות להכנת המנות נחשפו: ערבוב קצפת על רולרבליידז, פרוטכניקה לטיגון המנה ועוד.
לאחר מכונת המנה הגיע הזמן למכונות הירי. כל קבוצה בתורה הוציאה את הכלים הכבדים שלה וירתה לכיוון השער שבו עמדו המובחרים מהקבוצה הנגדית. הלוחמים הגנו על השער בעזרת חרבות, מגנים ובגופם. הם עשו הכל – רק שהבלונים לא יעברו את השער! היה מגוון רחב של נשקים, כלים כבדים כמו גרוטסקים ובליסטראות, קטפולטות, וטרבושטות (מעין מרגמות עתיקות), וכמובן גם נשקים אלגנטים ומתוחכמים יותר כמו תותח תפוח אדמה (שהוחלף למים) ובזוקה ידנית. במשימה הזו המחלקה הפגינה יכולות והראתה מה היא מסוגלת לעשות! ככה זה כשנותנים לסטודנטים בתעשייתי יומיים לייצר מכונות והרבה זבל. הרבה מאוד זבל.
לאחר סיום הירי השופטים ספרו את הנקודות הכריזו על המנצחים – מקום ראשון קיבלה קבוצת הענבים הסגולה, שבנתה טרבושה ענקית וברוטלית ומכונה שמכינה סושי (שאף אחד לא ממש הבין איך היא עובדת). כמובן שהמנצחים קיבלו פרסים וכולנו התחלנו בנקיונות ברחבה.
באותו זמן ההכנות למסיבה הגדולה בסדנה כבר היו בעיצומן, והשלב שלישי, שלב הפיניאטות יצא לדרך. כל קבוצה בתורה שברה/פירקה/הרסה את הפיניאטה המקושטת שלה בכל מיני דרכים משונות, כגון להפיל אותה מקומה שנייה, לשרוף וכו'. תוך כדי, האלכוהול התחיל לזרום בעורקים ואיתו גם הריקודים.
כמה מילים בקשר לארגון המרתון
לאחר שחתמנו על מסמך סודיות המתחייב לאי-שחרור מידע לפני המרתון, קבלנו הזדמנו לראות את ההכנות. צוות האחראים של המרתון עשו עבודה מדהימה. דוגמה לכך הן הפרסומות החיות – יומיים לפני המרתון, צוות של לוחמים סמוראים נכנסו לכיתות בזו אחר זו, זרקו בננות, חתכו אותם בעזרת קאטנוט ואמרו "ביום רביעי זה מתחיל, מרתון תעשייתי!". כולם היו בשוק מהמחזה המרהיב!
בזכות האירגון והשקעה היוצאת מן הכלל של החבר'ה משנה ד', התמיכה של דודי ראב"ד, ראש המחלקה, ושל לאה קרכלי, רכזת המחלקה, של צוות המכון, ושיתוף הפעולה של כל הנוגעים בדבר, זכינו במרתון מדהים, כייפי ומלא הומור. בסופו של דבר המרתון בא לגבש את המחלקה, להכיר את הסטודנטים החדשים ולהכניס אותם לאווירה המיוחדת שיש במחלקה לעיצוב תעשייתי, וגם לצאת משגרת הלימודים. פנינו אל חבר'ה משנה א' לשאול אותם איך עברה עליהם החוויה.
אוהד ברטל מקבוצת ענבים: "כיף לעבוד עם אנשים באותו ראש כמו שלך, מרגיש כאילו המחלקה זה סוג של משפחה."
יואב אזרד מקבוצת אננס: "מצחיק! מטורף כאן, אווירה טובה! כיף להכיר אנשים חדשים."
נתראה במרתון תשע"ז!
[/column]
