תערוכת "משחק כסאות" בגלריה של בית הספר לעיצוב ויצ"ו מציגה את עבודתם של 36 מעצבים ישראלים בעיצוב כסאות במגוון רעיונות, חומרים וטכנולוגיות. הגענו למושבה הגרמנית בחיפה והתרשמנו מהיצירתיות ומהמגוון.
דנה פורת, עיצוב תעשייתי
[/column] [column]בבוקר חמישי, 17.3, התקיים אירוע פתיחת התערוכה. הגעתי יחד עם גיל דרור ושני הרצברג (חבריי מהמחלקה) בערב, היה שקט ונעים להסתובב כי היינו שם די לבד. חלל התערוכה עמוס בטוב טעם במגוון כסאות, חלקם קונספטואליים ואחרים קל יכולה לדמיין כפריט בסלון מעוצב. הכסאות "מסודרים" בחלל באופן שמרגיש כמעט אקראי, כך שהשיטוט ביניהם גורם למבקרים ללכת ב"סללומים", לחזור הלוך ושוב ולהתרשם שוב מכל עבודה.
היה נחמד לזהות כמות נכבדה מהמשתתפים בתערוכה, שחלקם בוגרי המחלקה, חלקם עדיין סטודנטים וחלקם מרצים מוכרים שלנו. מאור אהרון חברנו מהסדנה, אילון ערמון שלימד אותנו בסמסטר קודם, פרופ' גד צ'רני שהרצה לנו בשנה שעברה ועוד. זה גרם לנו לגאווה רבה וגם פתח תקווה קטנה שלא כל כך מופרך לדמיין אותנו מציגים בשנים הקרובות בתערוכה כזו.
[caption id="attachment_3691" align="aligncenter" width="500"]
גיל ננר, סימני פיסוק. צילום: שני הרצברג[/caption]
מיד בכניסה לתערוכה מוצגים 3 כסאות של ניל ננר. הכסאות הוצגו קודם לכן בתערוכה "סימני פיסוק" בתור סדרת אובייקטים המאתגרים את מושג השימושיות ומערערים תפישות קונבנציונליות הנוגעות לתרבות הצריכה והעיצוב של פרטי ריהוט. הכסאות מינימליסטיים ועדינים, יוצרים קומפוזיציה שמרגישה נקייה ונכונה בין צורות פשוטות של קווים בעוביים שונים. התפלאנו לראות מקרוב עד כמה "בסיסית" העבודה – חיתוך חלקים עם כמה נקודות ריתוך וזהו. בלי גימורים ושיופים. ממש רואים ומרגישים את אמת החומר.
[caption id="attachment_3692" align="aligncenter" width="500"]
כסא Chaisecourte של מולי בזק. צילום: שני הרצברג[/caption]
אחד הכסאות המרשימים בתערוכה הוא Chaisecourte של מולי בזק, שגם מופיע בפוסטר ההזמנה לתערוכה. כסא הומוריסטי, המדבר על צורת הישיבה הטבעית לנו, האמתית. כסא שמעלה את השאלה איך אפשר לשבת עליו בכלל, ואת התשובה שוודאי שלא זקוף וצמוד למשענת אלא נינוחים ו"זרוקים" בשיפוע. הקווים הנקיים, הזוויות החדות והצבע הייחודי גרמו לי לרצות מאד לנסות לשבת על כסא כזה.
[caption id="attachment_3688" align="aligncenter" width="500"]
איתי אהלי, FRECTURE. צילום: שני הרצברג[/caption]
המיצג שגרם לי להתעכב עליו הכי הרבה זמן הוא Fracture של איתי אהלי. אהלי הוא בוגר של המחלקה לעיצוב תעשייתי משנת 2007, שהמשיך ללימודי תואר שני באיידנהובן. היום הוא מרצה אצלנו במחלקה ובבצלאל, מעצב בתחום המסחרי והנסיוני ומציג במגוון תערוכות.
הכסאות שהוא מציג בתערוכה נוצרו מתוך פעולת שבירה רנדומלית של ספסל בטון. העבודה היא חלק מתהליך בו הוא בוחן נושאים כגון שליטה וחוסר שליטה בתהליך העיצוב, היחס בין תכנון מוקדם וחוקיות לבין מקריות והפתעה בתהליך הייצור וחיפוש אחר תהליכים היוצרים שפה עיצובית חדשה. הבחירה בשילוב החומרים של העץ והבטון, ו"האקראיות" שנראית מתוכננת מרתקת, פשוט כי היא נראית טוב. הסתכלתי על העבודה ודמיינתי את הנסיונות הנוספים שביצע עד שהגיע לתוצאה הזו.
[caption id="attachment_3696" align="aligncenter" width="500"]
רועי מגדסי, Tre Armchair. צילום: שני הרצברג[/caption]
הכורסה TRE ARMCHAIR היפיפייה של רועי מגדסי היא פריט מתוך פינת קריאה TRE. גם מבלי לקרוא את ההסבר שלצידה, קל לחוש שהיא שואבת את השראתה מעולם החי ומהמורפולוגיה של בעלי החיים, כשהם עוברים שינוי צורני בתהליך של הפשטה.
[caption id="attachment_3694" align="aligncenter" width="500"]
רביב ליפשיץ, חובזה גלובוס. צילום: שני הרצברג[/caption]
בין כל הכסאות בגדלים השונים, נתקלים במרכז החלל בשרפרף קטן, עשוי גלובוס מנופח בתוך שלד המקנה לו צורה של חובזה. השרפרף הזה של רביב ליפשיץ הנקרא "גלובוס" מעלה חיוך – איזה דבר נפלא אפשר ליצור בכזו פשטות ובכזו חכמה.
רישומי כסאות
עוד דבר שכדאי בשבילו להגיע לתעורכה הוא רישומי הכסאות של יעקב קאופמן. קאופמן עוסק כבר עשורים במחקר צורני ועיצובי, ומציג בתערוכה חלק קטן ממאות רישומים וסקיצות שנעשו כמחקר וויזואלי על הכסא כמושג בעזרת דיו, טוש ועיפרון על נייר בשנת 87'. הרישומים בתערוכה מוצגים בפינה נפרדת על שולחן תצוגה מכוסה זכוכית. הם יוצרים הצצה אל "מאחורי הקלעים" של תהליך עיצוב הכסאות ומעבר לכך שנותנים הרבה השראה, לי הם גם גרמו להתגעגע לשיעורי רישום.
משחק כיסאות
ויצ"ו חיפה
הגלריה המרכזית
17.3 – 15.4
