עכשיו קוראים
מתיקיית הTrash אל קירות הגלריה

מתיקיית הTrash אל קירות הגלריה

[column]

לא אחת, מאיירים נתקלים בדחייה של איור שהגישו ללקוח מסיבות כאלו ואחרות. מה קורה כאשר קבוצה של מאיירים נבחרים מתאגדת ומחליטה להוציא לאור יצירות שהושלכו לסל? סיקור תערוכת "סלון הדחויים", במסגרת אירועי שבוע האיור.

שימי דביר, תקשורת חזותית

[/column] [column]

אחת מהתערוכות המסקרנות של שבוע האיור הנוכחי היא "סלון הדחויים", שמוצגת בימים אלו בגלריית אלפרד. הקונספט הייחודי של התערוכה מתמקד באיורים בהזמנה שנדחו על ידי הלקוח, משום שלא הצליחו להעביר את המסר המסחרי הרצוי. התערוכה כוללת ריג'קטים של חברות וגופים החל מ-DC comics ועד לאסם, ומציגה אותם יחד עם האיור שבסופו של דבר התפרסם. לצד האיורים מופיע דף הסבר קטן שמפרט את עמדת המאייר ואת נימוקי הדחייה.

התערוכה עוצמתית בעיקר בגלל הקונספט שלה: האפשרות החד-פעמית כמעט להוציא יצירה מסל האשפה ולתת לה חיים חדשים, דווקא בגלל שהיא דחויה. השימוש הרווח ביצירות אמנות לצרכים מסחריים מעלה שלל שאלות, וגניזה של יצירות בעקבות דחייה מצד הלקוח היא אחת מהן. ההבדל בין "אמן" ל"אומן" מתחדד כאן: בניגוד לאמנים שיכולים ליצור בחופשיות ולהביע את עצמם באופן כמעט אבסולוטי, במקרה של מאיירים זה עובד קצת אחרת: המאייר מצופה מחד להביע את דעתו ולהפגין מקוריות ויצירתיות, ומאידך הוא אמור לשקף את המסר של הלקוח בצורה מאוד ספציפית, שמועילה לדימוי המסחרי הנדרש.

התבוננות בכמה דוגמאות מהתערוכה מחדדת את הפרובלמטיות הזו. במקרה הראשון, המאייר יונתן וקסמן התבקש ליצור איור למותג "במבה". הכוונה הייתה ליצור עולם חמוד, צבעוני וכיפי, שישלב אנימציה זורמת וקצבית לצד דימוי ריאליסטי של החטיף.

כוונת המאייר: "על פי הבריף, יצרתי עולם סוריאליסטי וצבעוני שמאוכלס על ידי דמויות חמודות, שיוכלו להשתנות בהתאם לסיטואציה".

נימוקי הדחייה: "העיצוב מזכיר מפלצות וזה עלול להפחיד".

 

[caption id="attachment_8567" align="aligncenter" width="750"] איור עבור פרסומת של במבה. יונתן וקסמן (נדחה)[/caption] [caption id="attachment_8566" align="aligncenter" width="750"] איור עבור פרסומת של במבה. יונתן וקסמן (התקבל)[/caption]

במקרה השני המאייר אוהד גבעתי התבקש לאייר כרזה עבור ההצגה "הומאז'" בבימויו של מאור זגורי, המספרת את סיפורם של אמני קומונת "לה רוש" שפעלה בפאריז בתחילת המאה העשרים.

כוונת המאייר: "מכיוון שההצגה עוסקת בסיפורם של ציירים, חשבתי שגם הפוסטר צריך להיראות כמו ציור ברוח התקופה או סקיצה לא מהוקצעת. הרעיון הראשוני עליו חשבתי היה לצייר פוסטר מרובה דמויות שימחיש את היחסים והתככים בקומונה, אבל בזמן שראיתי את ההצגה תפסו אותי הפנים של השחקן מיכאל צ'רני, בתפקיד הצייר חיים סוטין. הוא לא היה השחקן הראשי ולא התאים להיות הפרזנטור של ההצגה, אבל היה משהו בפנים שלו שהיה מעולה לפוסטר, הוא נראה כאילו יצא מציור של קלימט. הנחתי שרוב הסיכויים שהסקיצה תיפסל, אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי, החלטתי לנסות לצייר אותו בכל מקרה".

נימוק הדחייה: "הדמות הבודדת של חיים סוטין לא משקפת את העלילה מרובת התככים של ההצגה, הכיוון שלוקח הפוסטר צריך להיות יותר פרוע ופחות מנומס. בנוסף, הפנים דומיננטיות מדי ויוצרות תחושה לא נעימה".

 

[caption id="attachment_8562" align="aligncenter" width="750"] איור כרזה להצגה הומאז׳. אוהד גבעתי (נדחה)[/caption] [caption id="attachment_8568" align="aligncenter" width="750"] איור כרזה להצגה הומאז׳. אוהד גבעתי (התקבל)[/caption]

דוגמה נוספת מבית היוצר של גבעתי, גם היא כרזת תאטרון להצגה "קרקס של יהודים" מאת נתן אנגלנדר, שהוזמנה עבור תאטרון חיפה.

כוונת המאייר: "מקריאת הטקסט בלבד, ללא צפייה בחזרות, התרשמתי שמדובר בקומדיה פרועה, ולכן כוונתי הייתה להציג את שלל הדמויות הקומיות הפרועות המופיעות במחזה כאשר הן עושות דווקא דבר סתמי ויומיומי – מחכות במעבר חצייה ניו יורקי".

נימוקי הדחייה: התיאטרון דחה את האיור בטענה שהעצב, הדרמה והריאליזם שמופיעים במחזה לא באים לידי ביטוי באפיון הדמויות וההתרחשות ביניהן כפי שהיא מוצגת בכרזה. בנוסף, אופי האיור עלול היה לשדר שמדובר בהצגת ילדים או כרזה לסרט אנימציה, וריבוי הדמויות בא על חשבון דימוי זכיר אחד".

 

[caption id="attachment_8569" align="aligncenter" width="980"] איור להצגה 'קרקס של יהודים'. אוהד גבעתי (נדחה)[/caption] [caption id="attachment_8563" align="aligncenter" width="980"] איור להצגה 'קרקס של יהודים'. אוהד גבעתי (התקבל)[/caption]

דוגמה אחרונה היא איורו הדחוי של אסף חנוכה, שנעשה עבור כריכה של רומן גרפי עבור די.סי. קומיקס.

כוונת המאייר: "האיור הוא חלק מהצעה לרומן "Dead Normal", בו באטמן מנסה לחשוף מנגנון רצחני מאחורי תרופה פסיכיאטרית חדשה שהפכה את הג׳וקר לאדם שפוי ואיש משפחה שעובד בדיינר בעיר גות׳הם".

נימוקי הדחייה: "הסיפור אינו מתאים לרוח הנוכחית בהוצאה".

 

[caption id="attachment_8565" align="aligncenter" width="750"] איור לרומן גרפי Dead Normal. אסף חנוכה (נדחה)[/caption]

ההחלטה לחשוף את נימוקי הדחייה של העבודות היא מעניינת במיוחד, כי היא מספקת הצצה לתהליך קבלת ההחלטות של גופים מסחריים ולנקודת ההשקה שלהם עם עבודת האמן. תהליכים יצירתיים נתפסים בדרך כלל כמנותקים משיקולים כאלו לחלוטין, אך התערוכה "סלון הדחויים" מראה לנו שאין זה כך. הביקור מומלץ!

 

גלריה אלפרד, הכניסה חופשית.

16.11.17-25.11.17

שלישי עד חמישי 17:00-21:00

שישי 10:00-14:00 שבת 11:00-15:00

אוצר: אוהד גבעתי

[/column]
התגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם.