[/column] [column]כמחווה לפועלו העשיר של פרופ' ירום ורדימון, מעצב רב תחומי, אוצר, מרצה ומחנך לעיצוב, הציגו מיטב מעצבים, אמנים ומאיירים את עבודותיהם בתערוכה "נאמן למקור". העבודות המוצגות מהוות פרשנות אישית לעבודותיו של ורדימון
נופר חתוכה
במשך שישה עשורים פרופ' ירום ורדימון, חתן פרס ישראל לעיצוב ודיקן הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי, פועל כמעצב רב־תחומי, כאוצר, כמרצה וכמחנך לעיצוב. עיצוביו ופועלו החיוניים והרלוונטיים תורמים לשדה העיצוב לא רק בארצנו אלא גם מעבר לים.
עבודותיו של פרופ׳ ורדימון מאופיינות בקונספטואלית הייחודית לו בעלות מינימליסטיות מופלאה. ניתן להבחין בפלטת צבעי היסוד וצורות גאומטריות בסיסיות, בנוסף ניתן לראות את השפעותיו והשראתו מהבאוהאוס והמודרניזם. עבודותיו עוסקות בקונפליקטים חברתיים פוליטיים ואתניים. הבעת ניסוחיו באופן חזותי – הפך לראי המציאות הישראלית.
עבודותיו מאופיינות בהומור, ציניות, אופטימיות וכמובן אמת.
[caption id="attachment_6527" align="aligncenter" width="745"]
חלל התערוכה[/caption]
כמחווה לפועלו העשיר של ורדימון, הציגו מיטב מעצבים, אמנים ומאיירים את עבודותיהם בתערוכה "נאמן למקור". העבודות המוצגות מהוות פרשנות אישית לעבודותיו של ורדימון. תערוכה זו מתקיימת ביוזמת שנקר ומכון שנקר לחקר ותיעוד העיצוב בישראל.
[caption id="attachment_6526" align="aligncenter" width="745"]
למעלה: דרורית ברזילי, פרשנות לעטיפת ורדימון, למטה: ירום ורדימון, כריכה לספר בגין 1986[/caption]
בשנת 1986 עיצוב ורדימון את העטיפה לספר "בגין" שכתב אהרן שבתאי. העטיפה מתייחסת לאהבה בכלל ואהבת ארץ ישראל בפרט, באמצעות קטעי שירה המייצגים חלקים מחייו. העטיפה עשויה בטכניקת מגזרות נייר ומראה את דמותו של בגין באופן אינטימי ואישי ובכך מותירה את הדמות הציבורית בצד. דרורית ברזילי מציגה גרסה משלה לעטיפת הספר עם דיוקנו של בגין. ברזילי מציעה פרשנות אחרת שבמרכזה עומדת שאלה- לאן תוביל אותנו המורשת שהותיר בגין. למרות פרשנותה השונה של ברזילי לעיצוב העטיפה, היא בוחרת להישאר נאמנה לקווים העיקרים. ברזילי מחליפה את דמותו של בגין בדיוקן של ביבי עם עיניים עצומות. עצם החלפת התמונה בדיוקן של ביבי היא מחווה ביקורתית שמעוררת שאלות אצל הצופה.
[caption id="attachment_6533" align="aligncenter" width="745"]
ירום ורדימון 2016. מפגש מחודש עם ׳קואליציה׳[/caption]
עבודתו של ורדימון, קואליציה 2016, נוצרה בעקבות הכרזה קואליציה, אשר מופיעה בסדרה ״אנשים 1989״. סדרה זו כוללת בין היתר עבודות כמו דמוקרטיה, אחווה דיאלוג ומנהיגות. מפגשו המחודש של ורדימון עם הכרזה קואליציה הוליד את עבודת הניאון.
[caption id="attachment_6525" align="aligncenter" width="745"]
ירום ורדימון, 75 שנים לחברת החשמל 1998. ייצוג גרפי למילים ״ויהיה אור״[/caption]
לרגל 75 שנים להקמתה של חברת חשמל עיצב ורדימון כרזה בהשראת אמן הפופ קית' הרינג (Keith Haring). בכרזה מופיעה נורה כפירוש גרפי למילים ״ויהי אור״. הכרזה גם מציינת את המאורע של 75 השנה להקמתה של חברת החשמל, בשילוב סמל החברה.
[caption id="attachment_6524" align="aligncenter" width="745"]
קובי פרץ. קו מתאר פופי של הנורה המופיעה בכרזתו של ורדימון[/caption]
בהשראת כרזת הנורה לחברת החשמל פרץ מעצב בפשטות קו, בהשראת הפופ ארט, של הנורה המוצגת בעבודתו של ורדימון.
[caption id="attachment_6529" align="aligncenter" width="745"]
ירום ורדימון, שלום אחרי הירושימה 1995. עיצוב לתערוכה בין לאומית לציון 40 שנים להטלת פצצת אטום על הירושימה[/caption]
כרזה אשר עוצבה לתערוכה בין לאומית, לציון 40 שנה להטלת פצצת האטום של הירושימה. בעיצוב הכרזה קיימת תחושת רגיעה, שקט וכמובן הצמיחה המחודשת. בכרזה מוצגת השמש העולה ביפן לאחר האסון וזורחת על הירושימה.
[caption id="attachment_6522" align="aligncenter" width="745"]
למעלה: ירום ורדימון, שיווין 1999. שיווין בין שחור ללבן, אותר סריפית לסן בריפית, וצבעים המדמים קבוצות אתניות. למטה: נוי אלון. מתרגמת את השוויון המוצג בעבודתו של ורדימון כדבר חמקמק העלול להתערער ואף להיעלם מחיינו. עיבוד ידני של פולימר, אלפקה וכסף[/caption]
כרזה נוספת של ורדימון מציגה שוויון בין הצבעים הקונטרסטים שחור ולבן, בין האות הסריפית לסן סריפית וצבעים המייצגים קבוצות אתניות- אדום וצהוב. באמצעות שימוש באלמנטים מינימליסטיים מעבירה הכרזה מסר ברור, פוליטי ואקטואלי, הכרזה קוראת לשיווין מלא.
נוי אלון מתרגמת את עבודתו "שיווין" של ורדימון, בעבודת יד ובצורפות קלסית, ומשמרת את הצבעוניות והגרפיות שבכרזה המקורית. הכרזה מתורגמת לחומר בעל צורה לא מוגדרת המתקבלת מעיבוד ידני של פולימר אלפקה וכסף. בהתאם לשימוש בחומר בעל צורה לא מוגדרת, מוצג השוויון כאובייקט לא מוגדר, מעורפל ומסתורי.
[caption id="attachment_6521" align="aligncenter" width="745"]
ירום ורדימון, i love seoul 2016[/caption]
כרזה אחרת של ורדימון עוצבה עבור תערוכת Alliance Graphique internationale בסיאול, קוראיה הדרומית. תערוכה זו עוסקת במכלול רגשותיהם והבעתם השונה של עמיתים בכירים לנושא I Love Seoul. הבחירה באובייקט הדיסק און קי נובעת מכך שורדימון מעולם לא ביקר בסיאול. בבחירתו של ורדימון הוא מציע פרשנות של חופש הביטוי לכול.
[caption id="attachment_6528" align="aligncenter" width="745"]
רותו מודן. פרשנות פארודית לשרבוטיו של ורדימון[/caption]
עבודות נוספות שהוצגו בתערוכה נעשו בהשראת רוח עבודותיו של ורדימון, כמו עבודותיהן של רותו מודן ומירב פרץ. מודן נותנת פרשנות בעלת אופן קומי התואמת את רוח התקופה שבה אנו מרוקנים את מושג האידאל מכל תוכן והופכים אותו לקלישאה. מודן מקבלת השראה משרבוטיו של ורדימון בכרזותיו הפוליטיות דמוקרטיה, אחווה דיאלוג ומנהיגות.
[caption id="attachment_6523" align="aligncenter" width="745"]
מירב פרץ. קווי מתאר טיפוגרפיים משירו של אהרן שבתאי ׳המוסר לא בא בחיוך׳[/caption]
פרץ מציעה פרשנות אחרת למסורת הפולנית האופיינית בצמצום והידוק רעיוני ואמצעים ידניים אקספרסיביים המותירים על הדף עקבות לתהליך היצירה. הדגל מהכרזה של ורדימון הפך ליריעת בד שבחלקו העליון מופיעים קווי מתאר טיפוגרפיים משירו של אהרן שבתאי ״המוסר לא בא בחיוך״. משפטים אלו הודפסו בטכניקת דפוס, הרשת על הבד מתוחה על גבי מסגרת עץ על מנת שיהיה אפשרי למלא את קווי המתאר של האותיות הרקומות בעדינות ביד חופשית.
בשיטוטי ברחבי הגלריה נדהמתי לגלות את השפעתו והרלוונטיות בעבודותיו של ורדימון, גם כיום בתקופתנו. פרשנותם של המציגים עוררה השראה וסקרנות לגבי השאלה שליוותה אותי לאורך כל השהייה במתחם, האם עבודות שנעשו לפני 30 ואף 50 שנה הן עבודות ללא תאריך תפוגה, בשל עיסוקם בנושאים שלנצח יהיו מרכזיים ו״בוערים״ כאן בארצנו.
רשימת המשתתפים המלאה (לפי סדר ה-א"ב)
לארי אברמסון, נוי אלון, זאב אנגלמאיר, דקל בוברוב, דרורית ברזילי, נדב ברקן, יואב גתי, אדה ורדימון, מושון זר־אביב, צבי טולקובסקי, עזרי טרזי, רותו מודן, אורי סאמט, מיכל סהר, שרון פוליאקין, ירמי פינקוס, קובי פרנקו, מירב פרץ, קובי פרץ, יעקב קאופמן, אברהם קורנפלד, ורד קמינסקי, דן ריזינגר, איציק רנרט, דגנית שטרן־שוקן, טרי שרויאר, דניאלה שריה
אוצרים: יובל סער, איציק רנרט
שנקר, גלריה לורבר, רח' ידע עם 8, רמת גן
שעות פתיחה: א'−ה' 20:00−10:00
שישי 13:00−10:00
נעילה: 2.2
כל התמונות צולמו על-ידי נופר חתוכה
[/column]
