וְהָאֲנָשִׁים הֵם נוּרוֹת
יְרֻקּוֹת, קְטַנּוֹת.
כְּשֶׁנּוּרָה דּוֹלֶקֶת,
שְׁאָר הַנּוּרוֹת כְּבוּיוֹת,
וּלְעִתִּים כַּמָּה נוּרוֹת
דּוֹלְקוֹת יַחְדָּו,
אֲבָל אוֹרָן הַכּוֹלֵל
כְּשֶׁל נוּרָה אַחַת
הַדּוֹלֶקֶת בִּמְלוֹא
עֻזָּהּ.
וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ נוּרָה
שֶׁדּוֹלֶקֶת.
וֶאֱלֹהִים הוּא
זֶרֶם חַשְׁמַלִּי.
כְּשֶׁיִּפָּסֵק אֱלֹהִים
יִפָּסֵק הָאָדָם.
[dropcap letter=" "]
מתוך "אפור נוצץ" מאת שגיא אלנקווה, הוצאת אפיק, 2015
תגיות