
[/column] [column]כמעט בלתי אפשרי לצפות את תקופת חילופי הסטודנטים, בדיעבד אפשר רק לחשוב שזה יהיה חדש, שונה ויעניק הזדמנות לנשום אוויר חדש אחרי שנתיים אינטנסיביות. משום כך עדיף לבחור מקום הזוי וכמה שיותר רחוק. הבחירה שלי הייתה סנטיאגו צ׳ילה, אני מודה, הימור עיוור.
אורי הירש – עיצוב תעשייתי
כל מדינה בדרום אמריקה ייחודית בדרכה ובעלת משאבי טבע קצת שונים. צ׳ילה היא המדינה בעלת כמות הנחושת הגדולה בעולם, עם מחצבים המשמשים אותה לצרכים רבים. תעשיית הנחושת בצ׳ילה מפותחת מאוד והיא משולבת בתעשיית הפלסטיק, הטקסטיל, ההיגיינה והקראפט. צ׳ילה היא מדינה פשוטה וצנועה, ובניגוד אליה, סנטיאגו בירתה היא מודרנית ותוססת. יחד עם זאת, בשניהם אנשים חמים, חוצפנים ועם חיוך ענק.
[caption id="attachment_7236" align="alignnone" width="745"]

בסנטיאגו ישנם 6 מיליון תושבים, יותר מ- 100 אוניברסיטאות וכ- 5000 סטודנטים זרים בכל סמסטר בשלל האוניברסיטאות השונות. המוסד DUOC UC הוא שלוחה של האוניברסיטה הגדולה והאיכותית של צילה, הקמפוס נמצא על פסגת הר בצפון סנטיאגו, במקום ירוק ומבודד והקמפוס עצמו מושקע ומתוקתק. הסגל אקדמי אדיב ודואג לכל בעיה ושאלה שמתעוררת, והפקולטה ערוכה לקליטת סטודנטים מחילופים בצורה מושלמת. הם דואגים לכל הפרטים החל משבוע הכרות עם העיר והתרבות ועד למפגשים חברתיים גדולים ומסיבות של חברי החילופים, כך שהרגשתי לכל אורך הדרך בידיים טובות.
[caption id="attachment_7237" align="alignnone" width="745"]

הפקולטה עצמה גם דאגה לליווי מראש המחלקה בצורה ממש חברית, המקלה את הקליטה. יש אפשרות לסטודנט חילופים לבחור קורסים מכל מחלקות הקמפוס: תקשורת חזותית, עיצוב פנים וסביבה ועיצוב אופנה. ניתן להשתתף במספר בלתי מוגבל של קורסים, חלקם קורסי סטודיו וחלקם קורסי בחירה רבים כמו: צעצועים, קרמיקה, ריהוט, תוכנות תלת ממד ועריכת וידאו.
האוניברסיטה מציעה גם פעילויות ספורט לבחירה: טניס, כדור עף ועוד (בחרתי בשחייה), לימודי ספרדית שמתקיימים פעם בשבוע עם כל חברי החילופים שהם לא חובה, וסיורים בחברות עיצוב גדולות ומוזאונים בעיר. שיטת הלימוד מאוד דומה לשיטה בארץ, אמנם חיים מהגשה להגשה, והיו כמה לילות לבנים, אבל זה היה שווה כל רגע.
[caption id="attachment_7238" align="alignnone" width="745"]

קורס נחושת היה אחד הקורסים הייחודיים בתוכנית, הקורס עסק בנחושת כחומר אנטי בקטריאלי המשמיד 99 אחוז מהבקטריות שבאות במגע אתו. הנושא מאוד מפותח בצילה, לדוגמה, ישנם בתי חולים ותחנות רכבת תחתית מצופים בנחושת. בתרגיל החלטתי לעצב ארגז חול ביתי לחתולים. המרצים התייחסו אלי כסטודנט מין המניין לטוב ולרע, והם היו קצת מופתעים מהקונספט והשימוש היה חדש למרצים ולכיתה. יחד עם זאת, הם ראו בי כמישהו שמסתכל על כל הנושא מזווית אחרת, שיכול לקחת את החומר למקומות חדשים. מבחינתי זה היה קורס מפתח ומעניין שחידש לי המון ושגרם ולהבין כמה דברים חדשים על הנחושת וכמובן על המדינה.
[caption id="attachment_7239" align="alignnone" width="745"]

בחירת מערכת השעות הייתה עצמאית ופתוחה לכל מגמות הפקולטה. בסופו של יום אתה אדון לעצמך ולזמן שלך, אתה ורק אתה תדחוף את עצמך להתנסות ללמוד ולהתפתח. אם תרצה לשאוף ליותר ולקחת קורסים רבים או אם תרצה לקבוע מערכת יותר קלילה, זאת החלטתך. אחרי שפרשים בפנייך את כל ההזדמנויות, רק רוצים שתבחר ותיקח לפי ראות עינייך. עוד עניין שהסתייגתי ממנו בעבר הוא למידה אוטודידקטית, יכולת שהייתי חייב לרכוש עם ההסתגלות לשהות במדינה זרה, לדרכי החשיבה ולשפה.
[caption id="attachment_7240" align="alignnone" width="745"]

אין ספק שזאת תקופה שדורשת תעוזה וביטחון עצמי, החל מלמידת השפה ורכישת חברים חדשים. הלימודים מתקיימים בספרדית, ואת ההגשות צלחתי עם ספרדית שבורה. בהתחלה "גוגל טרנסלייט" או סטודנט שדובר מעט אנגלית היו מצרכים מהותיים. לוקח זמן לתפוס בטחון ולבקש עזרה, כי אי אפשר לעבור את התקופה מבלי למצוא חברים ללמוד, לצאת או סתם להעביר איתם את הזמן. אם מחליטים לקפוץ על החוויה בזרועות פתוחות (במקרה שלי עם עיניים עצומות) ומתכוננים להיות בראש קליל וחופשי, לא מצטערים על כך לרגע, מכירים אנשים מדהימים וייתכן שגם חברים לכל החיים.
הצ'יליאנים קיבלו אותי בחום ואהבה, הם אנשים נעימים ומעניינים שיש מה ללמוד מהם, ללא דיסטנס וללא חשש. זאת הייתה חוויה משוגעת מכל מיני היבטים, אני ממליץ למטיבי לכת וגם לאנשים שמחפשים תקופה רגועה ונורמטיבית. צ'ילה מציעה את הכל ויש בה את הכל, היא רק מחכה שנבוא.
[/column]